o n m y o w n
New member
במילה אחת - מדהימה, מדהימה, מדהימה!
כבר כמעט חמש שנים שאני מכורה אליה. לפעמים קצת פחות, לפעמים קצת יותר, אבל תמיד מכורה. לקול המהפנט הזה, למילים שכל כך כל כך נוגעות, לחום והכנות שהיא מפזרת. אני עוד זוכרת את הפעם הראשונה, באילת, בגיל 18 וקצת. כל ההופעה הייתי, כהרגלי, ממש מתחת לאף שלה... שרה איתה, מזדהה ומתרגשת מכל מילה. בסוף ההופעה עוד הסתובבנו בפאב האילתי ההוא,כשנתקלתי בה כשהיא יצאה מהשירותים. אני עדיין זוכרת כמה הייתי מופתעת כשהיא פתאום ניגשה לחבק אותי. "איך שרת איתי את כל המילים" היא אמרה בהתלהבות של ילד קטן והמשפט הזה נחרט בי. מאז השתדלתי לרדוף אחריה בכל הארץ, עד ההפוגה הארוכה הזו. קצת לפני האלבום החדש, גיליתי את ההופעה האינטימית שהיא העלתה ביחד עם יניב. אלוהים, כמה שהתגעגעתי. ביום שישי הייתי, כמו רבים מבינכם אני מניחה, בהופעה ב "תמונע". מי מבינכם שהיה וראה מישהי מול הבמה, שרה אולי בהתלהבות יתר, מתענגת על כל שיר, על כל מילה- יידע שזו אני. מה לעשות? כזו אני כשמדובר בדנה. מתלהבת, מתענגת, מכורה. אין לי מושג למה החלטתי לכתוב פה את הדברים האלו דווקא פה, הרי תמיד פחדתי להצטייר כ"גרופית". אבל אתם יודעים מה? אם להיות מכורה למילים, לצלילים... אם לצחוק משירים מסויימים, אם לבכות דמעות של ממש מאחרים – זה להיות "גרופית", אז אני הגרופית מספר אחת!
כבר כמעט חמש שנים שאני מכורה אליה. לפעמים קצת פחות, לפעמים קצת יותר, אבל תמיד מכורה. לקול המהפנט הזה, למילים שכל כך כל כך נוגעות, לחום והכנות שהיא מפזרת. אני עוד זוכרת את הפעם הראשונה, באילת, בגיל 18 וקצת. כל ההופעה הייתי, כהרגלי, ממש מתחת לאף שלה... שרה איתה, מזדהה ומתרגשת מכל מילה. בסוף ההופעה עוד הסתובבנו בפאב האילתי ההוא,כשנתקלתי בה כשהיא יצאה מהשירותים. אני עדיין זוכרת כמה הייתי מופתעת כשהיא פתאום ניגשה לחבק אותי. "איך שרת איתי את כל המילים" היא אמרה בהתלהבות של ילד קטן והמשפט הזה נחרט בי. מאז השתדלתי לרדוף אחריה בכל הארץ, עד ההפוגה הארוכה הזו. קצת לפני האלבום החדש, גיליתי את ההופעה האינטימית שהיא העלתה ביחד עם יניב. אלוהים, כמה שהתגעגעתי. ביום שישי הייתי, כמו רבים מבינכם אני מניחה, בהופעה ב "תמונע". מי מבינכם שהיה וראה מישהי מול הבמה, שרה אולי בהתלהבות יתר, מתענגת על כל שיר, על כל מילה- יידע שזו אני. מה לעשות? כזו אני כשמדובר בדנה. מתלהבת, מתענגת, מכורה. אין לי מושג למה החלטתי לכתוב פה את הדברים האלו דווקא פה, הרי תמיד פחדתי להצטייר כ"גרופית". אבל אתם יודעים מה? אם להיות מכורה למילים, לצלילים... אם לצחוק משירים מסויימים, אם לבכות דמעות של ממש מאחרים – זה להיות "גרופית", אז אני הגרופית מספר אחת!