במעלה.

[נדב143]

ילד, קטן עדיין לא יודע
ללכת.
ידיים מלוות, תומכות,
לא נותנות לילד לפול.
הילד שואל, למה צריך
לחצות את הבצה?
עונים לו, "זה ככה".
אולי יהיה טוב אחר כך
אבל לא בטוח?

השנים חולפות,
שיבה כבשה בלורית.
זמן ארוך מדי לקח לו
לחצות את הבצה.
עכשיו זקן, חושב האם
היה חייב לחצות?
שכן לא כולם חצו.

בחצייה הארוכה למד
שלא שואלים שאלות,
חוצים וזהו.

במעלה, הידיים שתמכו
נפלו מזמן. אין טעם
לשאול למה?
עכשיו תורו לתת. ובכל זאת
ממשיך לשאול האם יספיק לו
הזמן?

(תמונה: שקיעה מעל הישוב).

 

[פילוסוף רוחני33]

יפה, אהבתי. מזכיר קצת את השיר של יהודה פוליקר "כשתגדל".

 

[נדב143]

יפה, אהבתי. מזכיר קצת את השיר של יהודה פוליקר "כשתגדל".

תודה, שמח שקראת ואהבת. (חיוך).