במערב הפרוע וגם בטקסס אומרים:
איף יו הב טו שוט שוט, דונט טוק! כולם מדברים, מחשבים ומעריכים, לגסטרונג פשוט מפרק לפלוטון את הצורה ודוהר קדימה. וזה מה שקרה היום. בשש השנים האחרונות התסריט חוזר על עצמו עד שהיום בדקתי אם אני לא צופה בקלטת. שנה שישית ברציפות, בקטע ההררי הראשון, בעלייה האחרונה לסיום הקטע, רכבת הדואר מפוצצת לכולם את הרגליים, ארמסטרונג מחכה עד שהוא נשאר כמעט לבד ואז בין חמישה לשלושה ק"מ מהפסגה הוא מעביר לאובר דרייב ועולה בסערה השמימה, או שהוא מנצח או שהוא במקום השני. עובדה: הוא עשה זאת באוטקאם, באלפ דואז, בססטריה ופעמיים בלה מונג'י. אממה? כולם עושים ספקולציות, מתאמנים בשיטות חדשות, מחליפים ספונסרים וקבוצות וחושבים בהפוך על הפוך מה הוא יעשה הפעם? איזה שפן הוא ישלוף לנו? כאילו, הלווו? אולריך, המילטון. אם לא הבנתם הוא חוזר על התרגיל שלו בפעם השישית וזה כבר מביך כמה שזה שקוף. ההבדל הוא שלאנס מתמקד בראוי, בלי הכרזות נוסח מאיו, בלי שינויים קיצוניים כמו אולריך - שנה אחת הולך לג'ירו עם כרס בירה כדי להתכונן, שנה אחר כך כמעט לא מתחרה ורק מתאמן כמו רוקי 4 בהרים, רחוק מעין כל וצועק "דראגווווו!!!" סליחה, "ארמסטרווווונג!!!" לשמים. נכון שמוקדם לחגוג, מחר באסו, קלודן ואפילו לאנס יכולים לעוף אחורה בגלל סתם יום רע.לדעתי ראינו כאן שהרוכבים פשוט מ פ ח ד י ם לנקוט בצעד התקפי כלשהו (אמיתי, לא אנמי בשביל המצלמות והרעש והצילצולים) חוץ מ - csc של ריס שידוע בתור שובר רצף נצחונות מנוסה והיחידי ששלח שני רוכבים קדימה לעשות לארמסטרונג תרגיל 1 על 2 - חוצפה דנית לשים את הפטרון במצב כזה! אבל לריס אין בעייה עם שמות גדולים, הוא יוזם ותוקף וכנראה גם יודע להכין את רוכביו בצורה טובה. אם באסו ישפר את יכולתו בנגד השעון (כמו שארמסטרונג עשה בזמנו, הוא התחיל כרוכב נג"ש די בינוני) יכול להיות שיש לנו כאן מישהו עם פוטנציאל לנצח גרנד טור ביום מן הימים. קלודן סוף סוף מראה לנו (מאז נצחונו בפריז ניס לפני 3 שנים) שהוא עדיין כשרוני ויכול להיות שמחר הוא ישלח את אולריך להביא לו מים מהאוטו, ע"ע מהפך בין לילה אינדוראין-דלגאדו בשנת 1991, ריס-אולריך בשנת 1997 וכיו"ב.
איף יו הב טו שוט שוט, דונט טוק! כולם מדברים, מחשבים ומעריכים, לגסטרונג פשוט מפרק לפלוטון את הצורה ודוהר קדימה. וזה מה שקרה היום. בשש השנים האחרונות התסריט חוזר על עצמו עד שהיום בדקתי אם אני לא צופה בקלטת. שנה שישית ברציפות, בקטע ההררי הראשון, בעלייה האחרונה לסיום הקטע, רכבת הדואר מפוצצת לכולם את הרגליים, ארמסטרונג מחכה עד שהוא נשאר כמעט לבד ואז בין חמישה לשלושה ק"מ מהפסגה הוא מעביר לאובר דרייב ועולה בסערה השמימה, או שהוא מנצח או שהוא במקום השני. עובדה: הוא עשה זאת באוטקאם, באלפ דואז, בססטריה ופעמיים בלה מונג'י. אממה? כולם עושים ספקולציות, מתאמנים בשיטות חדשות, מחליפים ספונסרים וקבוצות וחושבים בהפוך על הפוך מה הוא יעשה הפעם? איזה שפן הוא ישלוף לנו? כאילו, הלווו? אולריך, המילטון. אם לא הבנתם הוא חוזר על התרגיל שלו בפעם השישית וזה כבר מביך כמה שזה שקוף. ההבדל הוא שלאנס מתמקד בראוי, בלי הכרזות נוסח מאיו, בלי שינויים קיצוניים כמו אולריך - שנה אחת הולך לג'ירו עם כרס בירה כדי להתכונן, שנה אחר כך כמעט לא מתחרה ורק מתאמן כמו רוקי 4 בהרים, רחוק מעין כל וצועק "דראגווווו!!!" סליחה, "ארמסטרווווונג!!!" לשמים. נכון שמוקדם לחגוג, מחר באסו, קלודן ואפילו לאנס יכולים לעוף אחורה בגלל סתם יום רע.לדעתי ראינו כאן שהרוכבים פשוט מ פ ח ד י ם לנקוט בצעד התקפי כלשהו (אמיתי, לא אנמי בשביל המצלמות והרעש והצילצולים) חוץ מ - csc של ריס שידוע בתור שובר רצף נצחונות מנוסה והיחידי ששלח שני רוכבים קדימה לעשות לארמסטרונג תרגיל 1 על 2 - חוצפה דנית לשים את הפטרון במצב כזה! אבל לריס אין בעייה עם שמות גדולים, הוא יוזם ותוקף וכנראה גם יודע להכין את רוכביו בצורה טובה. אם באסו ישפר את יכולתו בנגד השעון (כמו שארמסטרונג עשה בזמנו, הוא התחיל כרוכב נג"ש די בינוני) יכול להיות שיש לנו כאן מישהו עם פוטנציאל לנצח גרנד טור ביום מן הימים. קלודן סוף סוף מראה לנו (מאז נצחונו בפריז ניס לפני 3 שנים) שהוא עדיין כשרוני ויכול להיות שמחר הוא ישלח את אולריך להביא לו מים מהאוטו, ע"ע מהפך בין לילה אינדוראין-דלגאדו בשנת 1991, ריס-אולריך בשנת 1997 וכיו"ב.