במצב של כעס, הגמגום נעלם.
אדגים, פניה לממונה זר למשל, יכולה להיות חוויה משפילה מבחינת הגימגום,כלומר התקעות קשה. אם הצטבר כעס רב עליו (הממונה), או בנושא משותף, השיחה ממש קולחת, ונוצר משוב חיובי ממהצלחה כך שאין היתקעויות. נסיון לנתח את הסיבה מוביל למחשבה כי הכעס מסיח את הדעת מבעיית הגימגום,כלומר אני עסוק בבעיה רצינית, כיצד להסביר בבהירות בעיה אמיתית שמציקה והיא דוחקת הצידה את מחשבות הגימגום,כלומר הפחד מהגימגום יוצר את הגימגום. מדוע אנו או זמרים נודעים אינם מגמגמים,מאחר ושירה אינה נתפסת כדיבור,אין פחדים מאחר וניתן לאלתר לפזם,לשנות את גובה הצלילים. אני משוכנע שניתן באמצעים פסיכלוגים להפוך גם מצבי שירה לגימגום ע"י הכנסת פחדים ללב. כוונתי,יש בגימגום הרבה מאד פסיכולוגיה כאשר ברור שהבסיס הוא גנטי, מאחר ולא מגמגם לא יגמגם גם במצב של לחץ כבד מאד.
אדגים, פניה לממונה זר למשל, יכולה להיות חוויה משפילה מבחינת הגימגום,כלומר התקעות קשה. אם הצטבר כעס רב עליו (הממונה), או בנושא משותף, השיחה ממש קולחת, ונוצר משוב חיובי ממהצלחה כך שאין היתקעויות. נסיון לנתח את הסיבה מוביל למחשבה כי הכעס מסיח את הדעת מבעיית הגימגום,כלומר אני עסוק בבעיה רצינית, כיצד להסביר בבהירות בעיה אמיתית שמציקה והיא דוחקת הצידה את מחשבות הגימגום,כלומר הפחד מהגימגום יוצר את הגימגום. מדוע אנו או זמרים נודעים אינם מגמגמים,מאחר ושירה אינה נתפסת כדיבור,אין פחדים מאחר וניתן לאלתר לפזם,לשנות את גובה הצלילים. אני משוכנע שניתן באמצעים פסיכלוגים להפוך גם מצבי שירה לגימגום ע"י הכנסת פחדים ללב. כוונתי,יש בגימגום הרבה מאד פסיכולוגיה כאשר ברור שהבסיס הוא גנטי, מאחר ולא מגמגם לא יגמגם גם במצב של לחץ כבד מאד.
