הסיפור, שנבין יותר טוב... ../images/Emo104.gif
זה היה בוקר קריר. באותו לילה, נולד לעולם סייח לעולם. בעליו קרא לא פגעסוס. אימו, מג, הייתה הסוסה האהובה על בעליו. אך, לילה לפני, נולד סייח נוסף. אפולו[בלי פרוטקציות...] שמו. הוא היה הסייח של קסאי, סוסה שחורה, ועצבנית, די שנואה על הבעלים. פגעסוס קיבל המון אהבה, חום וממתקים, ואפולו, קיבל ממתקים, ורוך מאימו[נא לא לשכוח שאימו הייתה סוסה עצבנית]. מג וקסאי רצו להתחרות ביופי של בניהם. פגעסוס הלבן והמרשים צהל בשמחה. ואפולו השחור המבריק צהל גם כן. שערות זנבו הלבנות של פגעסוס הפיצו ניצוצות של אור ברחבי התא, ובעוד בתא הסמוך לו, עמד אפולו. פרוותו הבריקה בתפארת רבת יופי, שערות רעמתו המקורזלת ירדה על צווארו הגאה ברכות. בעוד שני הסייחים הצערים קירבו אפם זה לזה, נישמעה יריה מחרישת אוזניים מחוץ לתא. הקירות רעדו מכל עבר, עד שנשכח עינין התחרות לחלוטין. זו היתה קייסי, הסוסה הזקנה שחלתה לא מזמן, במחלה קשה. בעל האורווה החליט שהוא יגאול אותה מיסוריה, וימית אותה ביריה. הוא לקח אותה לאיזור המרעה, וירה בה ברובה ציידים. הוא וחברו, ג'ו, גררו את הגופה לקבר שחפרו מראש. הם הכניסו את גופתה של קייסי לקבר, וכיסו את הקבר. לאחר מכן, הם בנו גל-עד על הקבר, וכתבו באותיות גדולות על אחד הסלעים: קייסי, סוסה אהובה, תמיד תשאר בליבנו. קייסי-1978-2003 הציד הסתלק במהרה, הוא כלל לא רצה לפגוע בהם. פגעסוס וזאראה, החליטו לחזור לאורוות, אומנם פגעסוס היה רק סייח צעיר, וזאראה מנוסה וגדולה ממנו, הוא החליט להנהיג אותה כעת. זאראה התנגדה כיון שהיא הייתה הנקבה הדומיננטית בין הסייחים. היא הובילה את הסייח הצעיר בין עצי היער הסבוך ומשם דרך הערבה, עד לאורוות שבצקה. זאראה התחמקה ביחד עם פגעסוס אל תוך התאים, לאחר שגולדי, פוני הפלומינו הקטן שמאז ומעולם שיטט לו בחופשיות בין התאים, פתח להם את הדלתות בעזרת שיניו. בחשאי, מג ראתה את זארה ואת אפולו נכנסים לתאים. כמובן שסיפרה לבנה. כך גדל בנה לשנאה לאפולו ולכל שאר שושלת משפחתו. כעבור מס' שנים, נפגשו מחדש אפולו ופגעסוס. פגעסוס, גדל להיותר סוס הגון, מנומס ובריא. לאומת זו, אפולו, גדל להיות סוס רשע, פרוע, וחסר הגיון.
זה משנה שעברה, בערך, שפיצי הייתה באנגליה
רוצים שנתחיל חדש
