נשבעתי לעצמי שזהו... אני יותר לא לומדת... בחיים לא יהיו לי עוד בחינות. כמה שההחלטה הזו משחררת (אומנם לקח לי 4 שנים באוניברסיטה להגיע להחלטה הזו, אבל אומרים שמוטב מאוחר מאשר לעולם לא). ולך.. לך בהצלחה
אבל אין לי כסף. בעניין ההשגחה..ניסיתי פעם מזמן........אבל אחרי בחינה אחת..הבנתי שאני אשתגע! ועדיף להשתגע לבד מאשר לפני כיתת נבחנים מתבגרים... אני חושבת שעכשיו בקיץ..הרבה חברות כח אדם מתעסקות בזה.. בזמנו אני הלכתי דרך מנפאואר.
הגעתי למסקנה של מה שאני רוצה להגשים..בערך עוד עשר שנים..או טיפה יותר..לא חשוב התאריך.. אני רוצה לנהל פונדק משלי.. כמו שעושים כמה וכמה אנשים בצפון.. הייתי רוצה לפני כן ללמוד לתואר מנהל ותיירות.. זה היה יכול לעזור.. ותואר אקדמי..מה שנחשב מאוד יוקרתי היום (לא ממש בצדק) עושים במוסד..ולא בבית..אפילו אם זאת האוניברסיטה הפתוחה.. וצריך כמובן כסף..
אבל השאלה היא אם לומדים בשביל יוקרה או בשביל לדעת. אם בשביל היוקרה אז לימודים מהבית לא כל כך יועליו אך אם בשביל הנפש אז לא צריכה להיות שום מגבלה ולהיפך אתה לומד מה שאתה בוחר ובקצב שלך. לגבי חברה, אני מסכימה עם מה שציינת