בן אדם ללא חברים ?

[ED WOOD]

בן אדם ללא חברים ?

מכירים את האנשים שטוענים שאין להם הרבה חברים?
האם יש בן אדם בלי חברים בכלל?

כשאמרתי למישהי שאין לי חברים היא ענתה לי "גם לי לא", וידעתי שהיא לא מבינה בכלל על מה אני מדבר..
אני מדבר על בדידות מוחלטת ואין סופית, בלי חברים
רק מכרים לעבודה.
האם זה אפשרי בעיניכם?
אני ההוכחה החיה שזה קיים בעולם..

היא אמרה שגם לה אין חברים, אבל גם דבר מפגר כמו לייקים בפייסבוק מוכיחים שזה לא נכון לגביה.
כשאדם מעלה תמונה שלו ומקבל 40 לייקים זה אומר שמחבבים אותו לפחות נכון?
כשאני הייתי מעלה תמונה לא הייתי מקבל לייקים..
זה כל כך דיכא אותי שהחלטתי לסגור את הפייסבוק.
הפייסבוק היה מכניס אותי למצבי דיכאון וחרדה קשים.
כל פעם שמישהו היה מעלה תמונה מחייך או מוקף באנשים, הייתי נצבט בפנים..
כל פעם שמישהו היה מעלה שיתוף על מסיבה או אירוע באיזה בר הייתי מתקפל מכאב
זה לא נעים לראות את עצמך מחוץ לכל זה..

מכיוון שהבדידות כבר חצתה כל גבול אפשרי ולי לא נותר עם מי לדבר מלבד עצמי
אני מוצא את עצמי פה משתף אתכם
אתם לא מכירים אותי אבל מקריאה בפורום נראה שיש בינינו מכנים משותפים.

לא תמיד הייתי ככה.
הבעיה איתי היא הסנטדרטים הגבוהים שלי, כך נאמר לי פעם..
אני מצפה לראות את עצמי בכל החברים שלי ואם אני לא אז אני חותך
אני לא יודע אפילו מה אני עושה שגורם לכולם להתרחק ממני.
לא מקלל אותם או משהו כזה. פשוט משהו בי אומר להם ''תתרחקו'' ואני לא יודע מה זה..

המצב יותר קשה עם בנות
כי ישר אני בוחן אותן במבחן בת הזוג, ורוב הפעמים אני לא מוצא חן בעיניהן.
בשאר הפעמים אני מוצא חן בעיניהן ואחרי יומיים אני שונא אותן.
היה לי יחסית הרבה ניסיון עם נשים..אבל היום כל אקסית שלי ללא יוצאת דופן חסמה אותי, לא מדברת איתי, ושונאת אותי כנראה.

מישהו מרגיש קשור לסיפור?

 

[Matzeket]

קודם כל ברוך הבא

לא צריך להתנצל על זה שמשתפים אותנו- בשביל זה אנחנו פה

זה לא משנה כל כך אם יש או אין אנשים אחרים עם או בלי חברים
- משנה אם טוב או רע לך במקום שבו אתה נמצא ואם לא טוב- זו סיבה מעולה לשנות.

מצד אחד כתבת שאתה לא יודע מה אתה עושה שמרחיק אנשים,
מצד שני העלית אפשרות מאד סבירה 'יש לי סטנדרטים גבוהים ואם לא עומדים בהם אני חותך'
רוב האנשים לא אוהבים שבוחנים אותם ומחלקים להם ציונים, בטח לא בתוך קשרי חברות (שלרוב מצפים מהם להיות יותר מקבלים ועם פחות 'תנאים' ) וכשאתה מציב לאנשים רף בשביל שהם יוכלו להיות חברים שלך - גם אם אתה חושב שלא רואים/מרגישים את זה- זה שם וזה בהחלט דבר שיכול להרחיק ולהתפס כמתנשא ופטרוני ('אתם לא עומדים בסטנדרטים שלי = אני טוב מכם')


בחברים אני לא מחפשת את עצמי-
עצמי , תודה לאל ישתבח שמה, יש רק אחת.
בחברים אני מחפשת תמיכה, קבלה, אהבה, עניין משותף, הקשבה, שיחה, הערכה , אמון , רגישות אלי ואפילו ביקורת.
בחברים אני מחפשת אנשים שעושים לי טוב.
ככל שיש יותר מהנ"ל בהם כלפי ובי כלפיהם ככה החברות יותר אמיצה והקשר יותר הדוק
בהחלט יש חברים שהחברות איתם קצרה או ייעודית (חברים מהעבודה, חברים לבילוי מסוים, חברים לתקופה קצרה וכו') ויש חברים שהחברות איתם הרבה יותר עמוקה) ואני רוצה וצריכה גם את אלה וגם את אלה.

נראה לי שהטוטאליות שלך בהקשר הזה שמה לך רגליים ושאולי כדאי לשנות את התפיסה שלי את האחר ומה זה חברים.
אולי אם לא תנסה 'לכייל' חברויות לפי איזשהו "סטנדרטומטר" מסוים, אלא פשוט תנסה להכיר את האדם שמולך , בלי שיפוטיות, בלי שקילה של בעד ונגד ובלי לחלק ציונים, תגלה שאנשים יכולים להיות נעימים, מעניינים וטובים לך גם אם הם שונים ממך 180 מעלות.

*ועם נשים זה בדיוק אותו דבר ואפילו יותר

"יש חברים של יום יום
יש חברים של שבת
יש חברים של פתאום
יש חברים של כמעט
יש חברים של לקחת
יש חברים של לתת
ואם יש מזל,
אז יש חברים באמת. "
[אורה קוסטר]

 

[Reyn]

מנסיוני, לא יעיל להגיד לאדם להפסיק להיות שיפוטי

שיפוטיות נובעת מתחושה פנימית של מה טוב ומה רע, מה שווה יותר ומה פחות. אם בעולם הערכים שלו יש משהו שמפחית מהערך של אנשים, לא משנה כמה פעמים תגידי לו "תפסיק לשפוט על X", זה עדיין ימשיך להפריע לו.
&nbsp
חוץ מזה, אני בהחלט רואה המון מעצמי בחברים שלי, זה מה שמחבר ביננו.

 

[Matzeket]

בתור אדם מאד שיפוטי וביקורתי- לא מדויק

מסכימה שאדם שלא רוצה להקשיב או לשנות אין טעם להטיף לו בנושא (בכלל , הטפות זה פחות הקטע שלי).
אבל אם מישהו אומר שיש משהו שמציק לו והוא לא מצליח לשים על זה את האצבע- בוודאי שיש טעם להציף את השיפוטיות הזו.

יש תחושה פנימית של טוב/רע וכו' כמו שהצגת , אבל באותה מידה ואולי אפילו עוד יותר יש גם סקרנות פנימית ולמידה;
כשאתה טס לחו"ל למקום אחר- דבר ראשון לפני הכל אתה פותח את העיניים וסופג. לפני הטוב/רע, לפני הביקורת, לפני הכל- אתה מודע לעובדה שאתה במקום אחר ושאתה בתוך משהו ששונה ממך ולכן השיפוטיות כלפי זה בהולד.

אדם יכול לבחור אם להשתמש בכלי של ביקורת או בכלי של סקרנות -
הוא יכול לבצע את הבחירה הזו רק כשהוא יודע שהוא באמת ביקורתי או שיפוטי (או סקרן - גם זה לפעמים בעייתי, אבל זו לא השאלה) ורק כשהוא יודע שיש לו בחירה.
ושוב, יש לו בחירה.

יש הבדל בין להיות שיפוטי ולהגיד על אדם אחר, או אלמנטים בחייו, שהוא לא טוב- זה לא מועיל לאף אחד ולא מתפקידו של אף אחד.
ובין להגיד על משהו ש*לי* הוא לא מתאים ולהבין שהאדם מולי הוא לא אני ומה שטוב ונכון לי לא בהכרח נכון לו
ואפשר להיות חבר של מישהו שעושה דברים שאני לא עושה או עושה אותם אחרת
להיפך, כמו שאמרה דורי בהקשר אחר, מקום שכולם בו כל הזמן אותו דבר זה לא מקום מפרה.

אבל בשביל שאני אדע באמת שמשהו לא מתאים לי, חייבת להיות הסקרנות הבסיסית הזו של לרצות להכיר ולהבין את האדם שמולך.

לסיכום,
זה נכון שלא עוזר להגיד שוב ושוב ושוב
אבל זה בהחלט עוזר להציף נקודה מסוימת
מה פות"ש יעשה איתה? החלטה שלו.

אבל בהחלט יש , רוב הפעמים ככולן, יותר מאפשרות אחת לפעול

 

[Bs Bane]

לייקים הם מסובכים,

הם יכולים להגיד הרבה יותר ממה שהם אמורים להגיד. או כלום.
רוב אנשים נותנים לייקים בשביל לקבל לייקים. מהתיאור שלך אני מנחש שלא היית נותן הרבה לייקים, לכן גם לא קיבלת -- אנשים פשוט לא ירגישו בנוח אם זה.
גם אם מישהו מוקף חברים -- או לייקים -- זה לא אומר שהוא לא בודד. לא הייתי מנפנף את הכרזותיה של אותה בחורה. מה גם, בחורות תקבלנה לייקים רק כי הן בחורות. זו השריקה הוירטואלית.
בכללי, אל תקח את מראה הפייסבוק כמראת המציאות. זה לרוב מאוד רחוק מהאמת. אנשים ישבו שעה יבשה בפאב בלי לדבר, מישהו יעצור את הסימוס שלו בשביל לקחת סלפי וכולם פתאום יכווצו את הפרצוף שלהם לחיוך. הם יתייגו את כולם וישתפו רק כי ככה.
&nbsp
בנוגע לכל שאר הדברים, אתה יודע, הרלוונטיים, מצקת סיכמה את זה מצוין. הייתי מקשיב לה.

 

[Reyn]

אני מתחבר במידה מסויימת לדברים שלך

בימי בית הספר היה לי מעגל של חברים וידידי. בשלב מסויים התחלתי להתרחק מהידידים שהיה לי פחות במשותף איתם, או שמשהו באופי שלהם הפריע לי. אחרי התיכון רוב הקשרים האלה נותקו, ומי שנשארו הם החברים הקרובים שיש לי איתם מכנה משותף משמעותי.
יש כאלה שמתחברים עם אנשים ששונים מהם, אבל כנראה שאתה כמוני בהקשר הזה, מעדיף אנשים שיש לך מכנה משותף איתם. אז חפש אנשים כאלה ותנסה להתחבר איתם. אתה לא צריך מאה חברים קרובים, מספיקים אחד-שניים-שלושה כדי למלא את החיים.

בנוסף לא מזיק שיש ידידים פחות קרובים. אני קצת מצטער שהנחתי לקשרי הידידות מהתיכון להתמוסס. לאחרונה נעשיתי יותר מיודד עם כמה אנשים בעבודה, וזה נחמד, אפילו כשלא מדובר בחברות עמוקה, ואפילו כשהקשר לא יוצא מגבולות המשרד (יש כאלה שכן יוצאים עם חברים מהעבודה, אני פשוט טיפוס שלא יוצא לבלות). מה גם שלאחרונה היו שני מקרים שנעזרתי בידיד מהעבודה לפרוייקט שלא קשור לעבודה.

בקיצור, חסרים לך חברים, אז לך ומצא חברים. בעבודה, במסגרות שקשורות לתחביבים משותפים, באינטרנט. זה לא קל, אבל אפשרי. וזה לא יקרה אם לא תגרום לזה לקרות.

התהיות שלך על הסטטוס החברתי של אנשים אחרים אינן רלוונטיות למצבך, אבל רק כדי לסבר את האוזן: תמונה של בחורה בבגד ים יכולה לקבל מאה לייקים שמתוכם 90 גברים שרק רוצים לשכב איתה. יש אנשים שאכן יש להם הרבה ידידים, אבל לפעמים דווקא להם אין אף חבר נפש.
בקיצור, תמצא לך חברי נפש, ובנוסף תעשיר לעצמך את החיים עם ידידים רחוקים יותר. אבל אל תקנא בכל בחורה עם עשרות לייקים, כי זה באמת לא המדד לקשרים חברתיים.

 

[הקוסמת הורודה2]

 

[cancer3009]

מבין אותך לגמרי

אבל לדעתי זה משהו שאפשר לעבוד עליו, גם בגיל מאוחר אפשר להתחבר לאנשים או למחזר קשרים עם אנשים מהעבר.
מקום ממש טוב לדעתי להכיר אנשים הוא בעבודות מזדמנות, במיוחד כאלה שרוב האנשים הם בשנות ה20
הכל תלוי בהחלטה שלך ובהתמדה ..
&nbsp
אני מכיר יחסית הרבה אנשים, אבל לצערי הם לא באמת מוגדרים כחברים, ואני חושב שזאת אחת הסיבות העיקריות להיותי חסר נסיון. עצם זה שאין חברים, מביא לזה שאין עם מי לצאת ואיפה להכיר, ואז נשארים חסרי נסיון.
&nbsp
לעניין הלייקים בפייסבוק, תתחיל לעשות לייקים לאנשים, ותקבל לייקים בחזרה.
אל תשווה את הלייקים שאתה מקבל ללייקים שבחורות מקבלות.