בן זוג בתור דמות טיפולית?

בן זוג בתור דמות טיפולית?

אני גיי רווק. הבחנתי כבר כמה זמן שאני מחפש בדייטים בחור שיהיה בגילי ומעלה בלבד. ושיהיה החלטי. אני מחפש לעיתים דמות אחראית. מיושבת.
אני ממש מתקשה לצאת עם בחורים צעירים. במראה ובסטטוס שלהם בחיים.

במחשבה עמוקה אני מבין שאני מחפש תחליף להורים. דמות טיפולית. כי אני לעיתים חסר בדיוק את ההחלטיות ואת הבטחון לקבל החלטות.
הייתי שמח לשמוע אם זה קורה לאנשים נוספים פה בפורום
ואיך מגמשים את זה? כלומר איך פותחים את הראש ולא מגבילים עצמך?
אני מבין את המקור. בגדול. חשבתי שזה יעזור להפנים ולשנות גישה.
 
זוגיות כחוויה מתקנת

שלום,
כולנו מנסים לעשות תיקונים ולמלא חסכים בקשרים שאנחנו יוצרים.
מה רע בזה?
אם בכל זאת היית רוצה לשנות את זה - נסה לטפל בחסכים שלך כדי לא להזדקק לבן-זוג שימלא אותם.
חלי
 
למלא חסכים - איך?

קשה לי עם טייטלים שאני לא יודע איך ליישם.


מה זה אומר?
אם אני לא החלטי לפעמים
אם אני מרגיש שאני צריך חו״ד שניה על חלק מהדברים
אם אני צריך מישהו שיחבק אותי. כפיות או בכלל. כח.
 
2 דרכים למלא חסכים

דרך אחת היא בטיפול - לחזק את החלק הלא-בטוח שלך כדי שיהיה בטוח יותר בהחלטות שלו.
דרך שניה היא בן-זוג, מישהו שיציע דעה נוספת - ובאותה הזדמנות גם יחבק.
אם אתה רוצה להיפתח לבן זוג שהוא פחות "דמות הורית" - קח את הדרך הראשונה כדי שלא תיהה זקוק לאישור שלו על ההחלטות שלך, ותשאיר אותו לחוו"ד שניה ולחיבוק (ולכל שאר הדברים שבן-זוג יכול לתת).
 
כולנו מנסים למלא חסכים, לא כולנו מחפשים בן-זוג-הורה

מה רע במילוי חסכים הדדי? כלום, זה כנראה הדבק בזוגיות. אבל זה לא מה ש"מוכרחים" שאל. מה רע ביחסים זוגיים בהם אחד מבני הזוג מחפש לראות בשני דמות הורית מטפלת? א. דמות כזאת תהיה חייבת להיות מושלמת; פנטזסטית (דמות ההורה האדיפלי. אם כי אני לא יודעת איך זה עובד אצל זוגות מאותו מין...). במציאות, החיים עם בן הזוג יחשפו אותו כאדם שיש לו צרכים, שיש לו חולשות, שאינו תמיד כליל השלמות. הנסיון לממש את הפנטזיה שובר אותה ומעקר אותה מתוכן. ואז "מוכרחים" יתאכזב וימשיך הלאה לחפש בן זוג אחר.... ב. אם בן הזוג השני מחפש מערכת יחסים שוויונית - הוא יגלה בסופו של דבר שזה לא מה שהוא חיפש. הוא רצה בן זוג ובפועל אימץ ילד. אלא אם כן זה בדיוק מה שבן הזוג חיפש: "ילד" שיעריץ אותו וימלא את החסכים הנרקיסיסטיים שלו. במקרה זה הוא לא יראה את "מוכרחים" אלא רק את עצמו וצרכיו שלו. זו לא תהיה זוגיות בריאה.

אז מה רע בזה? שאו שזה לא יחזיק מעמד, ואם כן, כמו שאלומה כבר כתבה, אז באופן פתלוגי ומזיק.
 
למעלה