מוכרחים להיות שמח5
New member
בן זוג תומך או נתמך
בעבר הייתי בזוגיות ארוכה עם בחור שגדול ממני ב10 שנים.
היה לי ממש כיף. אהבתי אותו והייתי בטוח שנהיה תמיד יחד.
לצערי נפרדנו. גם על רקע הפרשי הגיל. רמת חיים שונה. תוכניות.
הבנתי שאני רוצה דמות תומכת. החלטית. אסרטיבית. אבל זה לא צלח.
אח״כ רצה הגורל והתחלתי קשר עם בחור שצעיר ממני ב8 שנים.
פתאום אני הדמות המבוגרת. הוא בוגר - זה נכון. אבל מבחינת התנהלות כספית, תוכניות לעתיד. נראה שאנחנו שונים. זה קצת מפחיד אותי. אפילו ברמת השיחה- אני מרגיש שאני יותר זה ששומע אותו ומייעץ לו מאשר הפוך.
אני לא בטוח עם הפרש גלאים כזה יאפשר לנו להקים עתיד משותף בטווח הרחוק. אבל אני בינתיים בוחן איך זה להיות הדמות המבוגרת בקשר.
אני לא בטוח מה לעשות - לחפש רק בחור בן גילי בדיוק? גם תומך וגם נתמך.
זה מצמצם מאוד.
איך אני לבחון טוב את התחושה שלי לגבי לתמוך או להתמך בקשר.
נוח לי להתמך. אבל זה בסוף גרם לי קצת לאבד את עצמי. מצד שני קשה לי רק לתמוך וככה אני מרגיש עם הבחור הצעיר.
בעבר הייתי בזוגיות ארוכה עם בחור שגדול ממני ב10 שנים.
היה לי ממש כיף. אהבתי אותו והייתי בטוח שנהיה תמיד יחד.
לצערי נפרדנו. גם על רקע הפרשי הגיל. רמת חיים שונה. תוכניות.
הבנתי שאני רוצה דמות תומכת. החלטית. אסרטיבית. אבל זה לא צלח.
אח״כ רצה הגורל והתחלתי קשר עם בחור שצעיר ממני ב8 שנים.
פתאום אני הדמות המבוגרת. הוא בוגר - זה נכון. אבל מבחינת התנהלות כספית, תוכניות לעתיד. נראה שאנחנו שונים. זה קצת מפחיד אותי. אפילו ברמת השיחה- אני מרגיש שאני יותר זה ששומע אותו ומייעץ לו מאשר הפוך.
אני לא בטוח עם הפרש גלאים כזה יאפשר לנו להקים עתיד משותף בטווח הרחוק. אבל אני בינתיים בוחן איך זה להיות הדמות המבוגרת בקשר.
אני לא בטוח מה לעשות - לחפש רק בחור בן גילי בדיוק? גם תומך וגם נתמך.
זה מצמצם מאוד.
איך אני לבחון טוב את התחושה שלי לגבי לתמוך או להתמך בקשר.
נוח לי להתמך. אבל זה בסוף גרם לי קצת לאבד את עצמי. מצד שני קשה לי רק לתמוך וככה אני מרגיש עם הבחור הצעיר.