צירוף האותיות ז מ ן הוא שם של דבר כמותי, הניתן למדידה
יש שני סוגים של זמן, האקטיבי והפסיבי
זמן אקטיבי מוכר לכולם, והוא מופיע אך ורק בצמוד לפעולה פיזיקלית , כמו לדוגמה
פעימת לב.
כל ניסיון לדון בזמן אקטיבי לבדו, נדון לכישלון.
כל פעולה פיזיקלית, ניכרת בצירוף כמויות של זמן אקטיבי ואנרגיה.
האדם מבחין בהתחלה ובסיום של פעולה פיזיקלית, ובכך הוא הבחין בכיוון מהעכשיו אל העתיד.
הבחנה זו קיימת בתודעת האדם, ואינה קיימת במציאות הפיזיקלית.
המציאות הפיזיקלית היא רצף של פעולות, הניכרות בצירופי כמויות של זמן אקטיבי ואנרגיה.
שעון מכיל מקור של פעולות פיזיקליות זהות החוזרות על עצמן, ובעזרתן מודדים זמן אקטיבי של פעולה פיזיקלית נבחרת.
זמן אקטיבי מוכר לכולם, והמדע התעסק רק בו. אבל יש גם זמן פסיבי.
זמן פסיבי הוא זמן לכל דבר, אלא שהוא נח מוחלט וקר מוחלט, והוא ממלא את המרחב האינסופי.
בכל כיוון נמדוד 0.0033 מיקרו שנייה לכל מטר.
זמן פסיבי הוא התווך של גלים, הידועים בשם גלים אלקטרו מגנטיים.
למעשה, אלה הם גלים של זמן פסיבי, ומהירותם בכל כיוון היא C
זמן אקטיבי נמדד כאשר המרחק בין השעונים קבוע.
זמן פסיבי נמדד, כאשר המרחק בין השעונים משתנה.
המרחב מלא בזמן פסיבי ובאנרגיה.
מצירופים אחרים של כמויות זמן פסיבי ואנרגיה, נוצרו היסודות.
אין טעם לשאול מתי נוצרו הצירופים האלה.
שאלה זו נוגעת לזמן אקטיבי הקיים רק בתודעת האדם.
התיאוריה של זמן פסיבי קובעת כי החומר אינו מושג כמותי, והוא בגדר של צורה פיזיקלית.
בכך נפסל כוח המשיכה של החומר.
כמו שיש זמן אקטיבי וזמן פסיבי, כך יש אנרגיה אקטיבית ואנרגיה פסיבית.
לאנרגיה האקטיבית הופעות רבות המקיימות את חוק השימור הכמותי, ולאנרגיה הפסיבית יש רק הופעה יחידה ( המשקל) והיא לא משתתפת בחוק השימור.
Aetzbar