בן חמישים וחמש והדלת נטרקה..

בן חמישים וחמש והדלת נטרקה..../images/Emo14.gif

כבר שמרגישים שקצת אופטימיות נכנסת לך לתוך החיים פתאום ככה במכה אחת אתה מקבל אגרוף לתוך הבטן בחוזקה איש שחיי את העבודה במשך כל חייו נשם אותה ואפילו ישן איתה.. אחרי מסכת ייסורים לא קלה של לפני עשרים ושלוש שנה שגם נע ונד מעבודה לעבודה עקב קיצוצים, מצא בסופו של דבר את המקום עבודה האמיתי, המקום היציב שהיה בשבילו בית שני עשרים שנה קם כל בוקר בשעה חמש ושלושים, שתה את הקפה של הבוקר התלבש נעל נעליו ובשעה שש בבוקר היה בדרכו לעבודה, היו ימים שסיים בשעה חמש, אבל רוב ימיו היה מסיים בשמונה בערב ואף יותר, הוא היה מכור, וברוך השם עבודה הייתה בשפע... אפילו נהג לעבוד בשבתות, כל שבת היה הולך לעבודה לשלוש ארבע שעות כי זה היה נצרך, ומעולם לא התלונן מעולם! שבע פעמים קיבל מנהל מצטיין, בונוס כספי ותעודות של מנהל מצטיין, משכורתו עלתה בצורה נאותה עם השנים, ביסס את חייו, וחיי בצורה נפלאה עם ביטחון כלכלי, וביטחון נפשי שיש למה לקום בבוקר, יש לו את המשרד שלו את המחשב שלו את הכסא שלו, את הפינה שלו. אתמול בצהרים הוא הוזמן למשרד המנהל, והוגש לידו מכתב פיטורים עקב קיצוצים ותיעול המפעל, המצב הכלכלי ירוד ביותר במדינה אין עבודה, ואין המפעל יכול להרשות לעצמו מנהל עם משכורת כמו שלו הם מעדיפים מישהו עם משכורת יותר נמוכה חדש, בלי אותם תנאים שלו היו. הוא היה המום, בן חמישים וחמש, נתן פה את מיטב שנותיו, עשר שנים לפני פנסיה מפוטר הוא מהבית השני שלו, מהעבודה שהייתה הביטחון שלו, שהייתה האוויר שלו, לקח את המכתב בלי לומר מילה, יש לו חודש ימים אם הוא רוצה עד השמונה עשרה לינואר לאסוף את חפציו וללכת לשלום. הוא הגיע הביתה ולא ידע איך לספר את זה לאישה, פרץ בבכי וסיפר שזהו זה נגמר, כלו שפוף עמד מולה ואמר מצטער. והיא שהייתה המומה אספה את עצמה אל אף חולשתה עקב מחלתה חבקה אותו קרוב אליה ואמרה, לא נורא זה לא סוף העולם, נמצא לך תחליף, לכל עבודה יש תחליף, כמו שלכל אדם יש תחליף תתעודד, אני יעזור לך, רק אל תשקע לי אל תתעצב בעלי היקר אהובי, כל השנים הייתי הכתף שלך, והיום אני אהיה יותר מזה, והוא ממש בכה כמו ילד שלקחו ממנו את הגאווה שלו, והיא חבקה אותו בחוזקה ולא הרפתה. ואני את הבשורה שמעתי מאוחר והייתי המומה, התקשרתי אליו ואמרתי לו אבל´ה שלי יקר, יהיה בסדר אנחנו אוהבים אותך אל תתפרק לנו בבקשה, אימא זקוקה לך אנחנו זקוקים לך, אנחנו יחד נמצא לך עבודה מרפא לכאבך. אל תשקע לנו...אבא שלי יקר אני אוהבת אותך ויודעת כי אתה כרגע סובל.. אבל שתדע שבשבילנו אתה תמיד תהיה האבא המוצלח שבעולם עם עבודה או בלי, שם את הגאווה בצד, פתרון לכל דבר נמצא! אנחנו איתך!!! אוהבת אותך אבא שלי תהיה חזק!!
 

danistar

New member
כואב , כואב הלב

הבעיה במדינה הזו שמזמן הכל הפך להיות כסף . גם חיי אדם הם כסף . המדינה מזמן הפסיקה להתיחס לחיי אדם כאל משהו ששווה להתאמץ בשבילו . אנשים מפוטרים פה כל יום , זוגות צעירים מוצאים את עצמם לא מסוגלים לשלם משכנתא ולפרנס את יקיריהם , נכים , זקנים וחד הוריים נזרקים לרחוב , והכל הכל מקבל מסתכם בחיוך אחד שפורסם בעיתון היום של שר אוצר אחד שמחייך כי את ליטרת הבשר שלו הוא השיג . שררה וכוח יש לו והוא מחלק ממנה לחבריו ולאלו שישאירו אותו במקומו . הוא טוען הוא שהגיע מלמטה מהשכבות הנמוכות . האומנם ?? אין אתה יכול לחייך למול כל אותה רשימה שמניתי עכשיו ואותה כמות של אזרחי המדינה שלך , אלו שידם אינה משגת ואילו שרוצים בסך הכל להתפרנס בכבוד ואתה עם הכלכלה האינטרסנטית שלך לטובת בעלי ההון רומס בכל הכוח , זורק לרחוב הקר בלי שום סנטימנטים. אתה שגורם שלהורים אין מה לתת לילדים שלהם לאכול ,שאין להם כסף לתרופות שגורם למחזות של ילדים רעבים בבתי ספר , של בתי תמחוי מלאים ( שממומנים בתרומות ) אתה שלכל הזמן מדבר על אין ואין בעזרת דמעות תנין שנראות יפה בתקשורת , אבל משלשל מיליארדים לכל מיני אינטרסנטים בלי להניד עפעף באדישות ובלי בושה . אתה שמנציח את שיטת האפליה בין אדם לאדם , שנותן למי שיש לו ומאלו שבסך הכל רוצים לחיות ולהתפרנס בכבוד צוחק , צוחק בפרצוף ודוחף יד עמוקה לכיס שבמילא כבר מדולדל בלי שום בושה. שכבת הביניים בישראל נרמסת ונעלמת בזכות מאמציך הבלתי נלאים להעשיר את בעלי הממון ולמצוא חן בעיניהם . השכבה הזו מצטרפת לאט לאט אבל בטוח לשכבת העניים והמובטלים ואתה מה אתה עושה ?? ממשיך לחייך . הבעיה שאתה לא יחידי .. אתה מוקף בשכבה עבה של פוליטיקאים ומקורבים שמנהלים אתההמדינה הזו מהכנסת , מלשכת המנכלים של המשרדים והחברות הממשלתיות , כולכם מחייכים לנו בפנים בלי בושה וממשיכים למשוך משכורות ותנאים על הגב שלנו והכי חשוב אתם אף פעם לא לוקחים אחריות , למה לכם ?? איך אמר פואד "המדינה צוהלת" , אתם מנותקים , אתם לא יודעים מה קורה שם למטה בכלל ולא אכפת לכם , דאגתם לרפד את עצמכם בשכבת מבודדים מהעם ( והרי מה זה משנה כי גם על השכבה הזו אנחנו משלמים עבורכם היטב ) ואתם חיים לכם את מנעמי השלטון והשררה בלי שתיתנו לאף אחד להפריע לכם .
 

tairon

New member
../images/Emo10.gifאוייש זה כואבבב

ובגיל הזה זה קשה להם שבעתיים.. אבל אני משוכנע שיחד איתכם והאהבה הענקית שלכם אליו.. הוא ימצא את הדרך להתאושש ואפילו להפיק מהמצב הזה את המיטב... תהיו חזקים עבורו ..
 

Mוניk

New member
כל כך קשה ועצוב אוףף איזו מדינה

זה באמת קשה ועצוב וזו פגיע עמוקה באדם שאת כל שנותיו הפוריות נתן שם במקום העבודה, והיום יורקים אותו החוצא בגיל כזה אתה לא בפנסיה אבל גם לא בן 18 זה ממש עוול. במיוחד במקרה של אבא שלך דרדי כשהם יודעים שיש אשה חולה בבית, באמת אין פה רגישות לכלום כבר במדינה הזו. כלכלה מושחטת, משחק כסאות מגעיל ולא אנושי. אני בטוחה שיביאו בחור צעיר לאותה משרה ככה הם דוחפים החוצא וזה כבר הפך לשיטה לא אנושית. הם לא מבינים איזה עוול הם גורמים לאנשים האלה הם לא מבינים שהעיסוק לאותו אדם חשוב בגיל הזה אפילו יותר מהכסף. די די אני לא רוצה להמשיך כי זה באמת כואב, כואב דרדסית, אני בטוחה שאתם תעודדו אותו אתם משפחה חמה ככה יש לי תחושה ואולי אפילו תמצאו לו משרה חדשה שתתאים לו. ובכלל אני מאחלת להורים שלך רק טוב שיהיה אמן
מוניק
 
עצוביק דרדי../images/Emo7.gif

כן זה מובן, יש בזה מין השפלה כאילו לא זקוקים לך יותר, ועוד למישהו שרגיל לעבוד כל כך הרבה שנים באותו מקום עבודה. מקווה שתחזקו אותו כמו שאתם איתו כעת, ויימצא פיתרון.
 
חושבת אחרת.......

עם כל הצער והעלבון, זה נפלא שהוא יצא לפנסיה מוקדמת כל עוד כוחו במותניו. יותר עדיף שיצא לפנסיה בגיל 65 (כשכבר אין כוח, והוא נשען אולי על מקל הליכה, וגב כפוף?) זה הזמן לקום לטייל, ולעשות את כל הדברים שרוצים כשלא יכולים. זה הזמן להגשים מחשבות שלא באו לידי מימוש, להגשים פנטזיות שאי אפשר היה כי היה לחוץ בעבודה, ולא היו ימי חופש, וכו´. אביך עדיין צלול, אולי תמיד רצה לצייר, או לנגר, ולא יכול היה כי לא היה לו זמן ללכת לאיזה חוג......... החיים לא מפסיקים בגיל 55, להיפך, זה יופי של גיל לעשות למען הנשמה. יותר זמן לנכדים, הוא גם יכול להתנדב לגן ילדים מסויים, לבוא פעם בשבוע, באופן קבוע, ולהיות "סבא גן", זה מוסיף להם המון......... נפלא שאתם שם בשבילו, אבל הראו לו את הצד היפה של: כל החיים לפניו, לעשות למען עצמו סוף סוף. בהצלחה.
 
הדלת הזו נסגרה, לא הכל

באמת עצוב דרדסית, לא קל, אבל כמו שאמרה חוף, לא הכל שחור, צריך להסתכל קדימה, אפשר לנצל את הזמן, עוד כשצעירים יותר, וגם למצוא במשך הזמן משהו מתאים. מאחל לאביך התאוששות מהירה מהפגיעה, ושבעוד שנה מהיום כשישאלו אותו מה קרה, שיגיד...שרק טוב יצא מזה. ישנוני
 
למעלה