בן חמש ברגרסיה

[Tomash1101]

בן חמש ברגרסיה

לבני מלאו 5 שנים בינואר. את השנה הנוכחית הוא עבר בגן חובה למרות שמתאים מבחינת גיל לטרום. בכל שנותיו, הוא תמיד היה הילד המוביל בגן, בעל בטחון עצמי גבוה, בעל מוטוריקה מאוד מפותחת, מוגדר על ידי הגננות כילד החכם ביותר בגן, החברותי ביותר. ואילו מאז כניסתו לגן חלה רגרסיה בהתנהגותו: 1. ירידה משמעותית בביטחון עצמי, עד כדי איבוד שיקול דעת, למשל מבקש אישור על כל דבר מההורים, מהגננת ומהילדים בגן (מבקש אישור לשחק איתם O 2. לטענתו כל הילדים בגן מרגיזים אותו ולכן הוא לא משחק איתם, חלק לועגים לו. 3. אם אנחנו פוגשים אותם בגן השעשועים, הוא מתחיל לשחק איתם, ואז בא לשבת בטענה שהוא עייף. או שמשחק עם אחותו הקטנה וחברותיה. 4. בוכה המון מכל דבר. 5. מתיילד: מדבר כמו תינוק, כשאני כועסת נכנס מתחת לשולחן, לעיתים זוחל ומשחק המון במשחקי כאילו כשהוא תמיד התינוק. 6. אני אמא מאוד מחבקת, ואני תמיד שמחה לחבק אותו, אבל לאחרונה הוא מתחכך בי המון וממש ממזמז וזה גורם לי לאי נוחות. אני משתדלת לגרום לו להבין בעדינות שזה לא יפה אך ללא הועיל. מצד שני הוא כל כך פגיע עכשיו שאני מפחדת לגרום לו להרגיש דחוי. 7. לא ישן בלילות בגלל חלומות רעים (שהבנתי שזה אופייני לגיל, אבל מוסיף רבות לחוסר החיות שלו במשך היום) סליחה על ההודעה הארוכה. מחכה לדעותכם תודה

 

[sombol1]

יש פה הרבה נורות אדומות זה נשמע מוזר לדעתי

גם לי יש ילד בן 5 הוא בטרום חובה הוא הגדול בכיתה כך לפי ההרשמה שקיבלנו... הוא יעלה לגן חובה בשנה הקרובה והוא עם המון בטחון עצמי לפעמים הוא לא אוהב לשחק עם חברים לפעמים כן זה לא נראה לי משנה אבל הכמות דברים שכתבת נראה לי מדאיג למדי למרות שאני לא מומחה אבל זה נראה לי יותר מידי שינויים בזמן כה קצר כאילו שיש משהו בגן הזה או משהו שמאוד מפריע לו ומרעיד את כל הבטחון שלו לבן שלי היו תקופות שקצת התפנק במיוחד כשנולד אח קטן אז הוא רצה להיות כמוהו כדי לקבל את הפינוקים שהוא מקבל אבל מכל מה שכתבת בדרגות האלה לא קרו לו תופעות שכאלה..... כדאי לבדוק עם הגן עם הגננת לשקול להחליף גן למרות שזה כבר סוף שנה עכשיו..... לנסות כן לדבר עם הילד להבין מה קורה לו בגן אולי בעלך יוכל גם לעזור... בצורה נעימה שתגרום לו להיפתח ולדבר ולא לפחד כי נראה שהוא די מפוחד... מקווה שלא הגזמתי או משהו בהצלחה !

 

[Tomash1101]

תודה על התגובה המהירה

מחר אני נפגשת עם הגננת. לצערי אין שיתוף פעולה מצידה, היא אומרת שאני מגזימה והיא לא רואה את מה שאני רואה. היא אומרת שטוב לו בגן. הזכרת תינוק ושמתי לב ששכחתי לציין שאני בחודש שמיני להריוני השלישי. בני הוא הבכור, ומפרגן ורוצה אח ואפילו ביקש פעמים רבות. כל הזמן שואל: "נו מתי תינוקי יבוא כבר?" ולכן לא נראה לי שזה מה שמשליך עליו. אנחנו לא נחליף גן כי זה באמת כבר סוף השנה, ושנה הבאה הוא אמור להיות שנה נוספת בגן הזה הפעם עם ילדים בני גילו. הגננת מנבאת שהוא יהיה "מלך הגן" כהגדרתה, כי זו שנה שניה והוא מכיר את הצוות, המבנה ועוד כ 8 ילדים שנשארים איתו (הם לא חברים שלו), וגם בגלל שהוא מוכשר שכלית ומוטורית. הילד מבחינתו, לא רוצה לעבור לגן אחר. ולכן החלטתי להתחיל את השנה באותו גן ולהחליט אחר כך. הבעיה שלי היא איך לדאוג שיהיה לו טוב בחודש וחצי הקרובים, איך לחזק אותו בבית, כי אני קצת באפיסת כוחות מלנסות להבין, להכיל את התסכולים וללכת על ביצים לידו כדי לא לגרום לו נזק. רעיונות?

 

[sombol1]

לא מבין עכשיו את כותבת שטוב לו בגן ?!?

קודם כתבת שרע לו בגן ןעכשיו כתבת: הילד מבחינתו לא רוצה לעבור לגן אחר ?? חשבתי שרע לו בגן....?? זה שהגננת לא רואה שיש משהו רע גם נראה לי תמוהה.....? או שבאמת אין רע ?? לא הייתי מתנגד לשקול ולבדוק גן אחר בכל זאת.... לדעתי מה שמחזק את הילד זה סביבה טובה תמיכה לתקשר איתו כמה שאפשר אולי אם יש חברים שכן קרובים אליו ואת סומכת עליהם ?? קרובי משפחה בגילו ? סבא וסבתא שהוא מתקשר איתם ? פעילות כלשהי שהוא אוהב לעשות ודרכה להתחבר ולתקשר ? יש פרק על תקשורת שאולי יעזור - http://www.kab.co.il/kabbalah/short/49454

 

[Tomash1101]

אנסה להבהיר

לדעתי, חברתית לא טוב לו בגן. הוא קמל לעומת שנים קודמות. יש לו חבר אחד טוב (שזה מעולה) רק שלאחרונה אמא של החבר מעדיפה שהוא ישחק עם ילדים אחרים שעולים איתו לכיתה א ולא עם הבן שלי. אז היא אמרה לבן שלה מפורשות לשחק עם ילדים אחרים, והוא אמר לבן שלי שאמא שלו אמרה לו לשחק עם ילדים אחרים (התערבות מזעזעת בעיני, אבל אני לא יכולה לשלוט בכולם) בהתחלה אמרתי שאתן לו להתמודד וסמכתי עליו שימצא את מקומו, אבל זה לא קורה. כמו שציטטתי אותו קודם: הוא אומר שכולם מרגיזים אותו, חלקם מציקים לו. מצד אחד נראה שהוא מאוד מעריך את הגננת מצד שני כשנכנסים לגן בבוקר הוא עצור מאוד ולא נראה כאילו יש שם תקשורת. למרות הססנותו בכניסה, יש ימים שהוא חוזר ממש שמח ויש ימים שהוא לא רוצה לדבר עם אף אחד על כלום רק שיניחו לו. העובדה שאינו רוצה לעבור לגן אחר יכולה לנבוע גם מחשש לשינוי (אני לא יודעת) בכל מקרה אני מרגישה שמתפקידי להחליט מה טוב בשבילו בגיל הזה בגלל חוסר הנסיון והידע שלו. אני מנסה לייצר סביבה תומכת עם חברים מחוץ לגן וסבא וסבתא אבל הם לא תחליף לחברים בגן. לחוגים הוא כבר לא מוכן ללכת, הוא רב עם הילדים כי הוא מגיע מנקודה מתגוננת. כל מילה שזורקים לעברו מתפרשת מצידו כפגיעה. הנסיונות שלי להסביר לו מכעיסים אותו מאוד והוא חושב שאני "לטובתם". תודה על הלינק.

 

[pugile9]

מבינה אותך

שלום לך תומש אני לא מטפלת אך אני אמא ואני מאוד מבינה אותך כי עברתי מצב דומה עם בני , מה שמאוד עזר לו זה טיפול בתנועה הוא יצר קשר מאוד טוב עם המטפלת אני חושבת שהיא עזרה לו לראות את האחר את הזולת ולדעת איך להתמודד בכל מניי מצבים מכיוון שאת אמורה ללדת בעוד חודש ובקרוב מתחיל החופש הגדול אני חושבת שכדאי לך לחשוב על טיפול שישלב גם אותך ואת בעלך ויתן לכם כלים להתמודד יש קופות חולים שמממנות חלק מהטיפול בהצלחה.

 

[עינת הנדלס כהן]

קבלי חוות דעת נוספת

הדברים שאת מתארת אכן מטרידים. כאשר מתרחשים שינויים בהתנהגות של ילד שאינם ברורים לנו וקשה לנו להסביר אותם, חשוב להתייעץ. אני מאד סומכת על אם שאומרת לי "משהו השתנה אצל ילדי" ויש לברר זאת. הפתרון אינו דוקא במעבר גן. בכל גן טרום חובה וחובה ישנה פסיכולוגית שיכולה להיות כתובת מצויינת. פני אליה, בקשי שיחה. בדרך כלל השיחה מתבצעת במועצה. יתרון נוסף הוא שהיא יכולה לערוך תצפית על הילד בזמן הגן. בברכה עינת הנדלס כהן מטפלת זוגית ומשפחתית מוסמכת

 

[טלי אמסלם]

אין ספק שהביטחון ירד

מסכימה עם כולם, צריך להתעקש עם הגננת ולבקש ממנה פיתרונות כמו שיהיה העוזר בגן או לתת לו תפקיד לחלק דברים וכו', ללכת לסוג טיפול שיחזק ביטחון,ועוד כמה עצות: * לנסות לדבר עם הילד בגובה העיניים דרך בובות או פליימוביל, תוך כדי משחק שיתאר סיטואציות בגן, שהוא יהיה הגננת ואת הילד וכך תשמעי איך היא מדברת אליו. זה מאד עוזר להם להתנקות... * שיכין משהו עבור ילדי הגן, איזה פעילות לסוף שנה יחד איתך שהוא יביא את הדברים ויחלק - זה יחבר אותו, אם לא מתאפשר שיכין בעצמו עוגה. * לנסות לדבר איתו מיד אחרי סיום הגן, בצהריים (אם אפשרי טכנית) ו"להוציא" ממנו מה היה לו טוב ומה פחות טוב. * לשאול את הגננת ברמה יומית עם מי הוא שיחק היום (כך שהיא תהיה חייבת לשים לב) ואולי להזמין אותם אחר הצהריים ולתת להם פעילות יזומה, כמו יצירה שתקני במיוחד, מרשמלו על האש, הכנת עוגיות ביחד איתך, לחבר אותם. * לבקש שיהיה אבא של שבת בקרוב... * להוציא אותו יותר לטבע, ושיעשה ספורט, גם יעזור לו לפרוק את המתח.

 

[ק3ת אח7ת]

למה את חושבת שזה קשור לגן?

יכול מאוד להיות שגם קשור לדינמיקה משפחתית. כך לפחות מניסיוני. הוא זקוק לבטחון, וסיפוק בטחון -רק אתם ההורים יכולים לתת לו. בשביל להבין מאיפה הקושי הגיע, צריך להסתכל על כל התמונה ולא מספיק רק מה שכתבת.

 

[Tomash1101]

תודה לכל המגיבים- היום נפגשתי עם הגננת

מסתבר שהאינטואיציות שלי לא הטעו אותי. אכן יש קושי חברתי, וזה לא שאני מאשימה את הגן כפי שרמזה קצת אחרת. אני רואה בברור איזשהו קושי חברתי וקושי כזה אם מקורו לא בגן (ויכול להיות) האינטראקציה החברתית האינטנסיבית יכולה להעמיד באור הזרקורים את הבעיה. ומסתבר שאכן יש קושי. בני הוא ילד רגיש ונקשר מאוד לאחד הילדים. הוא אינו רוצה לשחק עם אף אחד אחר מלבדו. הילד השני, אם מבחירתו ואם בגלל הנחיית הוריו, אינו רוצה לשחק עם בני. אני מנסה להסתכל על זה ממקום לא שיפוטי, ולראות איך אני מלמדת אותו לרתום את המצב לטובתו? כי כרגע לא טוב לו. הגננת מצידה, אומרת שהיא מכוונת אותו כשהוא במצבים של חוסר מעש או התכנסות עצמית, כמו כן היא שמה לב לאחרונה שהוא לא מוכן לשתתף במשחקים קבוצתיים שדורשים מגע. קצת מוזר בעיני שהיא בחרה לא לשתף אותי בקשייו למרות פניותיי החוזרות ונשנות לבדוק אם הכל כשורה. אני גם רוצה לציין, שכל הרעיונות שהועלו בשרשור מצויינים בעיני להעלאת בטחונו העצמי של הילד וחיזוק מעמדו החברתי. ואף נעשו מצידי נסיונות לממשם, אלא שהגננת לא מאמינה לדבריה בהעצמה בדרכים אלו. מבחינתה הפידבקים שהיא נותנת במשך היום על ציור, משחק, התנהגות הם הדרך הנכונה להעצים. מה עוד אני יכולה לעשות כדי לגייס את הגננת? או שפשוט להרים ידיים ולבקש העברה? נראה שבנוסף אנחנו נפנה לאיזשהו סוג של יעוץ/ הדרכה. רעיונות?

 

[Rinat 789]

אולי בהחלט כדאי להעבירו גן או לשקול חוג

שלום יקירה אם מרגיש לך שזה לא המקום החברתי שיפתח אותו, אולי באמת כדאי לך לשקול לשנה הבאה גן אחר איך אומרים , משנה מקום משנה מזל או אולי לרשום אותו לחוג לבני גילו .... מחזיקה לך ולבנך אצבעות

 

[Tomash1101]

תודה. אכן בודקת אופציות אלה עכשיו

 

[טלי אמסלם]

גישה של גננת בעיתית

נשמע שהיא לא פתוחה ואפילו מרובעת, קשה מאד לעבוד מול חוסר גמישות של מערכת.

 

[Tomash1101]

אכן בעייתית

היתרון שלנו הוא שהתלוננו עליה כל כך הרבה הורים, שכרגע היא מוכנה לעשות כמעט הכל על מנת לשנות את התדמית שלה. נקווה שזה יעבוד. כרגע באמת הצלחנו להשיג שיתוף פעולה.

 

[limorsf]

לפני שמעבירים גן כדאי להתייעץ עם השירות

הפסיכולוגי של הגן - קיבלת עצות נהדרות, ואת מתארת ברגישות רבה שינויים שאת רואה בבית, שרק לאחר ש"לחצת" על הגננת גילית שלמעשה, יש קושי בגן, שהגננת לא שמה מספיק לה אליו, או ששמה לב אבל לא שיתפה אותך. התנתקות של חבר טוב יכולה לפגוע מאד בגיל הזה, במיוחד אם הוא מרגיש כי יש קשר בין ההתנתקות של החבר לבין זה שהוא אינו עולה לכיתה א'...במקביל, ההריון שלך גם הוא נותן תשומת לב לתינוק המתקרב, ולמרות הפירגון, יתכן (ושוב רק יתכן!) שלא פשוט לו השינויים שעוברים עלייך. כך שיתכן שמבחינתו, "להיות תינוק" זו אופציה לא רעה... חשוב ביותר שתהיי בעמדה שמבררת מה קשה לו, ולא בעמדה שמנסה לרצות אותו "כי קשה לו". מתוך העמדה הראשונה, את מעבירה לו את הבטחון שבמצבים קשים, פונים למשפחה / אמא, נעזרים ויש מה לעשות...גם אם מנסים שוב ושוב עד שמוצאים. מעשית, ניתן לפנות לפסיכולוגית של הגן, מטעם המועצה / שירות פסיכולוגי באופן דחוף ביותר!!!כי זה סוף שנה ואת צריכה להחליט מה לעשות. ילד שנשאר שנה שניה, חבל מאד אם יצטרך לעבור גן. כל היתרון של שנה נוספת באותה מערכת מתחלף בצורך להסתגל מחדש. כך שאת צריכה ממנה יעוץ - מתוך ההכרות שלה עם הגננת (הן מכירות את כולן היטב) האם מתאים להשאירו או שעדיף להעבירו? כך תקבלי חוות דעת נוסף. בנוסף, אפשר בבית לעזור לו ברמה ריגשית, "להיפרד" מהחבר הזה, לדבר איתו על כך שלפעמים חברים משתנים, וגם אם זה לא מתאים לנו, זה לא אומר שהוא לא בסדר, ממש לא, או שהוא קטן, להיפך, זה אומר שאמא של החבר לא מבינה כמה הייתם חברים טובים (אם הקשר היה הדדי) או כמה חשובים חברים... אבל הוא יכול להתגבר, אם הוא יאמץ לעצמו חבר אחר. ממש לחשוב איתו את מי הוא היה רוצה להזמין, ולעזור לו להתגבר על הדחייה. כואב ביותר לראות את הקטנים שלנו ככה אבל זה חלק מהדברים שמחשלים אותם בחיים ומלמדים אותם המון דברים...חשוב שתעזרי לו להבין כמה הוא חשוב - למרות הדחייה של החבר (ואימו הבעייתית למעשה). "..הנה, עוד מעט את תלדי ואת צריכה אותו שיעזור לך, יש כמה תפקידים שחשבת שהוא יכול לעשות..." וממש לחשוב מה הוא יכול לעשות ולהכין לו, בנוסף, להכין לו פעילויות לקיץ שיעסיקו אותו כמה שיותר, והסביבה החברתית אמורה להשתנות שנה הבאה, כך שתבטיחי לו שבטוח יגיעו לפחות 3-4 חברים אחרים מדהימים, שכדאי יהיה לו להתחבר איתם. בהצלחה לימור סופר פטמן פסיכולוגית חינוכית ופסיכותרפיסטית

 

[Tomash1101]

לימור את מדהימה

נראה שהצלחת להבין בדיוק מה עובר עלינו, ויש לך כמה עצות שלא חשבתי עליהן. כבר מחר אני מתכוונת להתחיל בישומן. תודה רבה מקרב לב. הייתי שמחה לשמוע מה דעתך על צרופו לקבוצת למידה חברתית? (בגדול, קבוצת ילדים קטנה אשר פסיכוטרפיסטית יוצרת בה מצבים חברתיים מחיי היומיום של הילדים בתנאי מעבדה, שם יספקו לו כלים להתמודדות עם מצבים חברתיים שונים) וכמובן, שוב תודה.