ללמד ילדים להביע רגשותיהם
אני חושבת שחוץ מאשר להגיד לילדים שלנו מה לא לעשות אנחנו צריכים ללמד אותם מה כן לעשות כשמרגישים רגשות לא פשוטים. קודם תגדירי לעצמך מתי הוא מרים עליך יד? מה הוא מרגיש? לרוב זה כעס, תסכול וחוסר אונים. אני אומרת לקטנה בת ה-4 כמעט, שמרימה יד על אחותה שאני מבינה שהיא כועסת על אחותה, שהיא מתוסכלת כי הגדולה עושה משהו שלא נעים לה ונותנת לה מספר אפשרויות להתנהגות והבעת כעס. היא יכולה להרביץ לכרית, היא יכולה לדבר, לפעמים אני מציעה לה מילים. זה מתחיל לשאת פירות. בנוסף אני חושבת גם שההשלכה של מי שמרביץ לא רוצים להיות איתו גם נכונה. צריך להיות עקביים. אי אפשר לפעמים לצאת. צריך לצאת תמיד. אני לא רוצה להיות בחברת מישהו שמרביץ לי. מצד שני, הוא צריך ללמוד להביע את רגשותיו בצורה שלא פוגעת באחרים. אי אפשר רק להגיד לו מה לא לעשות. צריך ללמד אותה מה הן האפשרויות שלו, ולא לתת לו רק דרך אחת. צריך לתת לו ארגז כלים להבעת רגשותיו.
