בן שלוש

[ליאת מנשה1]

בן שלוש

לבני בן השלוש יש קטע מוזר עם המכוניות שלו (יש לו המון) הוא אוהב לסדר אותם על השטיח בחדר ולשחק איתי עם בובות על ידם אבל אסור לגעת במכוניות כל משחקי התפקידים עם הבובות (אבא אמא,אח אחות)נוגעים בצורה כלשהי למשאיות וכ"ו אבל אסור לגעת בהם למשל:אבא אמא וילדים הולכים לטיול (הוא מדובב את האבא והילד)והילדים מאוד רוצים לראת טרקטורים הם שואלים את אבא והוא עונה שכן אבל כששואלים את בעל הטרקטור(גם אותו הוא מדובב)הוא לא מסכים למה הוא משחק בצורה כזאת מוזרה כלומר הוא מניח את המכוניות על השטיח אבל לא מרשה לגעת בהם במהלך משחק גם כשאני מציעה לו לצייר ,ניראה שהוא נהנה יותר לסדר את הצבעים בקופסא שלהם מאשר לצייר בהם.למה? שאלה נוספת הוא קשור מאוד לכרית שלו (יש לו ציפית מיוחדת שהיא רק שלו)ניסתי לקנות לו דגמים של ציפיות עם מכוניות וכו אבל הוא לא מוכן לישון בלי הציפה של הכרית הספציפית שלו (מזל שיש לי שניים ,לכביסה...) איך לנהוג במיקרה הזה תודה מראש ף

 

[עינת גבע]

המפתח : קבלה

ליאת יקרה, אני חוזרת ומפנה אותך למילה אחת חשובה בחינוך: קבלה. כל ילד הוא אחד, יחיד ומיוחד יש לו דרכים משלו לחשוב, להרגיש, לשחק, להגיב, וזה נפלא!! אני שומעת אותך צופה בבנך, דואגת ועסוקה בדרכיו ובענייניו. אני מציעה לך לאפשר לו מרחב, מרחב להנעה והנאה, מרחב מאפשר ביטוי, יכולות, ודרך. מזמינה אותך להרחיב את יכולת הקבלה. קבלה ללא תנאי. ללא ביקורת, ללא ציפיות וללא שיפוטיות. תיהני מבנך,שניכם ראויים לכך, יתפעלי ממנו, היי גאה ביצירתיות שלו, הכירי והעריכי את הרצונות שלו, לווי אותו בשבילים שלו, אל תשווי אותו לאחרים, "אם הוא יהיה כמוהם, מי יהיה כמוהו?" עודדי אותו, גלי ושקפי לו את הטוב שבהתנהלותו. מה דעתך? עינת גבע.