בן שנתיים וחצי

[תכלת27]

בן שנתיים וחצי

צהריים טובים! אי ובעלי רוצים לנסוע לסופ"ש רק שנינו. אבל בני בן שנתיים וחצי מאוד קשור אליי ובתקופה האחרונה רוצה רק אותי ולהיות איתי ולא מוכן להיות עם אף אחד אחר. רוצה שאהייה בסביבתו כל הזמן. מעדיף אותי על פני בעלי. הבנתי שזה הגיל , ואני מאוד מקבלת זאת! השאלה אם להשאיר אותו ככה ולנסוע, כמובן שאני מסבירה לו כל דבר, גם שאנחנו יוצאים לבלות ואני משאירה אותו עם הורייי שהוא מאוד אוהב וטוב לו איתם ואם אני לא בסביבה אז הוא ממש נהנה איתם. אני אומרת לו ומסבירה שאני ואבא יוצאים לבלות ונחזור מאוחר יותר הוא מהנהן עם הראש בוכה מספר דקות ואחר כך נרגע . לדבריי הוריי אפילו לא מזכיר אותי ולא שואל עליי - שזה מעולה - סימן שטוב לו. בקיץ נסענו ל- 3 ימים פעם ראשונה בלעדיו ואת האמת, לי היה קשה. התגעגעתי אליו מאוד ושמחתי מאוד שחזרנו הביתה וראיתי אותו. וב- 3 ימים האלו הוריי סיפרו שהוא נהנה והיה לו כייף ... והוא לא בכה כלל ... אבל זה היה בקיץ. ועכשיו אני לא יודעת איך הוא יגיב. האם לחכות עוד טיפה ואז לנסוע? או לקחת אותו איתנו ??? אני לא יודעת מה לעשות תודה,

 

[עינת גבע]

שתי הצעות לבחירתך...

שלום רב, הכי נכון זה להתחבר לרגשות שלך ולאינטואיציות שלך. תוכלי לעשות טבלה מה הרווח ומה המחיר ( למשל, אתם תרוויחו זוגיות, בנך ירוויח זמן איכות טוב עם הורייך, את תתנפשי, תמלאי מצברים, תתגעגעי ... וכו ', וכו') ואז שימי את השיקולים על כף המאזניים ותקבלי תשובה. לשאלתך, אני שומעת מדברייך שהסבים מסתדרים ונהנים להיות עם הנכד. ההנאה שלהם היא הדדית. את משאירה אותו בידיים אוהבות, מסורות, מעניקות וקשובות. נשמע שאת הכתובת לבכי של הילד. הוא כנראה זיהה את כפתור ההפעלה. הוא לוחץ ואת נדרכת/דואגת/מרחמת/חוששת/... כאשר תהיה בטוחה ושלמה הילד יירגע ואולי יחייך, ואוליי גם יברך אותך לשלום ולהנאה. מה דעתך? עינת גבע, מכון אדלר.