בן שנתיים ו- 8 חודשים מפחד מבריכה - מה עושים?

[תכלת27]

בן שנתיים ו- 8 חודשים מפחד מבריכה - מה עושים?

שלום, בני בן השנתיים ו-8 חודשים, מפחד להיכנס לבריכה ולים. הפחד התגלה משנה שעברה, חשבתי שזה יעבור לו ... אבל לא כך היה. הוא ממש נכנס לפאניקה. מה גם, הוא לא מסכים לשים בגד ים (חיתול בגד ים) ואת הבגד ים עצמו. בים, אני זורמת איתו ונותנת לו עם הבגדים והחיתול הרגיל להירטב ולהנות בחול. הוא מעדיף ככה ולא מוכן להחליף בגדים למרות שרואה את חבריו עם בגדי ים - לא מעניין אותו. מה עושים??? יש מה לעשות בנדון ??? להמשיך לזרום איתו עם בגדים רגילים ? ומה העניין הוא ל נכנס לבריכה קטנה. אני נכנסת והוא לא מעוניין להיכנס. תודה

 

[survivorrr]

הצילוווווווווווווווו

כבר כתבתי על זה כאן לא מזמן. מה אתם רוצים מהגוזלים. בשביל מה כל המלחמות האלה. לא רוצה? לא צריך. אני מבטיח לך שעד גיל 8 זה יעלם ואם לא - אז עד הבר-מצווה - בטוח. לגוזל עוד לא מלאו שלוש. מה אתם רוצים ממנו. זו לא הבריכה. זה לא המים, אין קשר לקטנים ולגדולים. זה משהו זר ולא מוכר. יש בקרבתו המון אנשים זרים ולא מוכרים. הרבה רעש והמולה. הכל ביחד - זה מה זה מפחיד. אל תראו את הדברים בעיניים שלכם. נסו לראות אותם דרך העיניים שלו. העולם נראה אחרת לגמרי. הכל נורא גדול, זר, ממש פחד ובעתה. עיזבו אותו. אני מבטיח לך שעוד יבואו ימים שבהם הוא ירצה לבריכה או לים, יסרב לצאת מהמים ולך תצא הנשמה עד שהוא יישב קצת בשקט בצד. בינתיים שבי ותהני. אין לך הרבה זמן להנות מזה. יודעת איך אומרים עליהם? כשהם קטנים הם לא נותנים לישון. כשהם גדולים הם לא נותנים לחיות. תנצלי את מעט הזמן שנשאר לך ותני לו להנות על פי דרכו. לא תגידי פיפס - והכל ישתנה לך עד שתתגעגעי לימים האלה. אבל הם לא יחזרו. הניחי. יודעת מה ההבדל בין אמא פולניה לאמסטף? האמסטף משחרר בסוף. שחררי.

 

[שרון הרוש1]

העצות שלך לא לעיניין תן לאנשי המקצוע להגיב.

 

[זוהר20001]

ל- SURVIVORR

שמתי לב שאתה עונה פה לכולם... אם בידיך כל התשובות, אז מה יש לך לחפש בפורום של סופר נני??? מי ששואל שאלות בפורום מחפש מן הסתם תשובות בגישה האדלריאנית לפי תשובותיך לא נראה שאתה פועל בגישה זו אז אנא ממך תן לעינת לענות...

 

[עינת גבע]

מקבלים וזורמים...

אפשר, קשה ולא בטוח שחשוב לחקור מדוע הילד מפחד להיכנס לברכה. כרגע אלה העובדות. ותפקידכם לכבד את רצונו ולהמשיך לזרום איתו. מומלץ לא להאיץ, לא לדחוף, לא להסביר, לא ללחוץ, וכיו"ב. גישות כאלה נועדו לכישלון, ויש סיכוי ששימוש בהם ירתיע אותו יותר או יגרום לכך שהילד יתבצר בעמדתו . וחבל! גישת היחס המקבל, שזה אומר : לא להתרשם, עשויה לאפשר לילד לעשות את התנועה פנימה. שאלות נוספות יתקבלו בשמחה! בברכת קיץ נעים עינת

 

[עינת גבע]

דבר המנהלת....

שלום רב לכל באי, שואלי ומגיבי הפורום היקרים לי מאוד, לכל אחד מיכם יש דעות, מחשבות ונקודות מבט משלו. הפורום נועד להעשיר את כולנו. כולכם מוזמנים להמשיך ולהעשיר את עולמנו. התשובות לא נמצאות רק בידי. כולכם חושבים, מנוסים, יצירתיים ובעלי ידע . מזמינה אתכם איש איש, אישה אישה, להמשיך להצטרף, להתיחס להגג, להוסיף, להעשיר ולגוון לכולנו. להשתמע לכולם עינת

 

[שרון הרוש1]

לא כולם יודעים איך לצערנו

יש גם דרך להגיב לדברים ולצערנו לא כולם יודעים איך .

 

[עינת גבע]

ברשותך אהגג בסוגיה עוד קצת:

שלום רב שרון וכ-ו-ל-ם, ראשית, אני שמחה שהפורום חשוב לך. שנית, יופי שאת חרוצה, ונותנת ביטוי לדעותייך ותחושותייך . ברשותך אהגג בסוגיה עוד קצת: א. אנחנו סובייקטים שונים וכל אדם מבטא עצמו באופן שונה. איננו חייבים להסכים עם הזולת, חשוב בעיני שנקבל את הרעיון שהוא חושב אחרת מאיתנו וזה לגיטימי. ב. מעמדה זו נגזר הרעיון שכולנו שווי ערך ולפיכך כבוד וסובלנות הם לחם חוק . ג. כאשר ערך הכבוד ההדדי עומד כנר לרגלנו אנו מכבדים את עצמנו ואת זולתנו. ד. חשוב שכל אדם יאסף אל עצמו ויבחן מפעם לפעם את תוכן דבריו והדרך בא הוא בוחר להביא אותם לידי ביטוי כאשר עמוד האש המכוון הינו החופש לבחור ולהתבטא והמסגרת היא כל עוד איני פוגע בעצמי או בזולתי. זו בעצם האחריות הקולקטיבית האנושית שלנו ראיית האחר.( שימו לב בתוך המילה אחריות מסתתרת המילה אחר) ה. ועוד קטנה, למי שהגיע עד הלום הפורום הוא הזדמנות להתאמן, לקבל משוב ולהשתפר. השקפה כזו אולי תסייע לך/לנו להחליף את הצער בשמחה ולפתח את היכולות שלנו מחד לסובלנות ומאידך - לתרומה. אפשר לעזור למגיב בכך שניתן לו משוב מקדם. ובהזדמנות נוכל לדון על משוב מזין ככלי יעיל לשיפור יחסים בפורום בפרט ובחיים בכלל. תודה רבה לכולכם שאתם איתי, שאכפת לכם ובואו נמשיך להפרות, לפתח ולהתפתח. שלכם באהבה, עינת

 

[שרון הרוש1]

עינת היקרה,

עינת היקרה, אני מסכימה איתך לגבי החופש להתבטא בפורום מסוג זה , אבל במקרה הנוכחי יש קצת תחושה של השתלטות (אני כמובן מדברת בשמי בלבד). זה תמיד כיף לקבל עצות ודעות שונות כאן מכולם ובפרט ממך שאת אשת המקצוע , אך יש תחושה שהאדון שופט אותנו ומגיב כמעט לכל שאלה ונושא וזה לא מה שצריך כאן.(שוב דעתי בלבד) הפורום הזה נועד לפי הבנתי לקבלת עזרה ועצות איך לשפר ולא לשפוט את דרכנו כהורים. ובהזדמנות זו אציין שאני מאוד אוהבת את דרכך ואת התיחסותך לכל נושא ולומדת ממך המון. ברגשי כבוד, שרון

 

[עינת גבע]

שוב תודה רבה שרון,

שרון יקרה, מזמינה אותך בשמחה להגיב לשאלות, לתשובות ולהמשיך לשאול. כולנו מוזמנים לסנן, לקחת את מה שמתאים לנו. תודה רבה ולהשתמע ברחשי הערכה עינת

 

[פרי60]

פחד מבריכה

אני בעל נסיון רב עם שני ילדים אם אותה בעייה והיא נפתרה בטיפול "הידרותרפיה " בני הבכור גם בגיל 12 פחד ממים ונמנע מלהכנס לבריכה. תוך חצי שנה בטיפול הוא ננגמל מהפחד וכיום אוהב מאד את הבריכה. בני הקטן בן 5.5 מטופל היום בבריכה טיפולית. קופות חולים משתתפות בעלות. מאד כדאי. אני לא מסכים עם אלה שאמרו לחכות ולא לעשות כלום. עובדה היא שבני הגדול נגמל מהפחד רק אחרי טיפול מתאים. פרי

 

[עינת גבע]

תודה רבה פרי...

אתה דוגמא נפלאה הבוקר בפורום להעשרה, למידה וצמיחה הדדית. עינת

 

[עינת גבע]

ועוד מילה...בענייני פחדים של ילדים...

בענייני פחדים של ילדים. חשוב להתאים את הייעוץ וההדרכה גם לגיל הילד. יש הבדל רב בין פעוט בן שנתיים וחצי החושש ממים לבין נער בן 12. בכבוד רב, בברכה ותודה עינת