10 חודשים - היפוטוני קל
ערב טוב חלומות, ראשית, זה נכון שצריך לתת לכל ילד את הזמן להתפתח ו"ללחוץ" עליהם זו בטח לא הדרך לפתח כישורים מוטוריים. ישנם ילדים שעושים כל דבר לאט, ולעומתם ילדים אחרים "טסים" בהתפתחות. זה תלוי בעיקר בטמפרמנט של הילד וכן בתנאים הפיזיולוגים עמם בא לעולם. עם זאת, האמירה הזו קצת פחות רלוונטית כאשר אובחן קושי כלשהו שבגללו (וכאן אני לא מסכימה עם הפיזיוטרפיסטית) הילד עשוי להתקשות בחלק משלבי ההתפתחות, לשבש אותם ואף לדלג עליהם לחלוטין. למשל, יתכן בהחלט מצב שבעקבות הקושי שעומד בפניו, תתעכב הזחילה וההתיישבות העצמאית עד לשלב בו יהיה בשל לעמידה והליכה וכך "נאבד" שלבים משמעותיים, שתורמים רבות להתפתחות. נושא נוסף הוא התסכול. התסכול מופיע בד"כ כאשר הולך ונפתח פער בין הפוטנציאל המוטורי של הילד לבין היכולת המוגבלת שלו בפועל. אני מניחה שמה שהפיזיוטרפיסטית התכוונה אליו הוא שבסופו של דבר, הילד ילך! (וכאן אני מסכימה). השאלה היא - איזו דרך הוא יאלץ לעבור עד ההליכה והאם יעבור אותה במלואה. את יכולה לעשות כהמלצתה של הפיזיו' ולחכות. יתכן שהדברים יסתדרו מאליהם, ומצד שני יתכן שתמצאו את עצמכם באותו מצב בגיל שנה. זהו אחד השיקולים שתפקידנו כהורים לעשות, כשהילד נתקל בקושי. אותי, אישית, קשה לשכנע למה לא לעזור, כשהדברים עוד קלים ופשוטים, במיוחד מאחר ואובחן קושי. כמה שאלות לי אלייך, בכל זאת: 1) האם הוא זוחל גחון? האם מתהפך בקלות? 2) האם אתם מושיבים אותו? 3) האם נקבעה לכם פגישת מעקב? אם כן, מתי ? ענבל.
