בן 10, שקרים והתארגנות
שלום רב,
מתנצלת על האורך, אבל אנחנו במצוקה גדולה:
בני, עוד מעט בן 10, ילד חכם מאוד, חברותי, עצמאי ורגיש.
אובחן (על ידי נוירולוג) כבעל הפרעת קשב, שמתבטאת בבעיות בהתארגנות.
לפני כשנה וחצי התחיל לשקר. בהתחלה מעט מאוד, אך עם הזמן המצב החמיר עד כדי כך שכיום הוא משקר לגבי כל דבר (אפילו לשאלה פשוטה כמו "מה אכלת לארוחת בוקר?").
במקביל, הפסיק לבצע פעולות פשוטות, אותן נהג לבצע יום יום ללא בעיה, כמו אכילת ארוחת צהרים כשחוזר מביה"ס, הכנת שיעורי בית, סידור התיק לביה"ס, תוך כדי שהוא משקר לגבי ביצוען.
ניסינו דרכי התמודדות שונות (כל אחת למשך תקופה ולא באופן חד פעמי): הסברנו, ביקשנו, הזכרנו, העברנו אליו את האחריות, כתבנו פתקי תזכורת, נתנו פרסים על ביצוע ומנענו הנאות במקרי אי-ביצוע, כעסנו.
הלכנו במשך מספר חודשים למאמנת אישית, שמתמחה בילדים עם הפרעות קשב. הילד השתתף בצורה פעילה במפגשים והראה סימני נכונות לשיפור המצב, אך בפועל לא היה שום שיפור ועם הזמן המצב רק הידרדר.
המחנכת משבחת את יכולתו המנטאלית, אך מתלוננת על היותו מפוזר, מפטפט ומפריע בשיעורים ולא מביא את כל הציוד הלימודי.
הוא מבין את הטעויות שלו ותמיד מצטער לאחר מעשה, אך לא מצליח לשנות את דרכיו.
אנא, אשמח לרעיונות נוספים.
תודה.
שלום רב,
מתנצלת על האורך, אבל אנחנו במצוקה גדולה:
בני, עוד מעט בן 10, ילד חכם מאוד, חברותי, עצמאי ורגיש.
אובחן (על ידי נוירולוג) כבעל הפרעת קשב, שמתבטאת בבעיות בהתארגנות.
לפני כשנה וחצי התחיל לשקר. בהתחלה מעט מאוד, אך עם הזמן המצב החמיר עד כדי כך שכיום הוא משקר לגבי כל דבר (אפילו לשאלה פשוטה כמו "מה אכלת לארוחת בוקר?").
במקביל, הפסיק לבצע פעולות פשוטות, אותן נהג לבצע יום יום ללא בעיה, כמו אכילת ארוחת צהרים כשחוזר מביה"ס, הכנת שיעורי בית, סידור התיק לביה"ס, תוך כדי שהוא משקר לגבי ביצוען.
ניסינו דרכי התמודדות שונות (כל אחת למשך תקופה ולא באופן חד פעמי): הסברנו, ביקשנו, הזכרנו, העברנו אליו את האחריות, כתבנו פתקי תזכורת, נתנו פרסים על ביצוע ומנענו הנאות במקרי אי-ביצוע, כעסנו.
הלכנו במשך מספר חודשים למאמנת אישית, שמתמחה בילדים עם הפרעות קשב. הילד השתתף בצורה פעילה במפגשים והראה סימני נכונות לשיפור המצב, אך בפועל לא היה שום שיפור ועם הזמן המצב רק הידרדר.
המחנכת משבחת את יכולתו המנטאלית, אך מתלוננת על היותו מפוזר, מפטפט ומפריע בשיעורים ולא מביא את כל הציוד הלימודי.
הוא מבין את הטעויות שלו ותמיד מצטער לאחר מעשה, אך לא מצליח לשנות את דרכיו.
אנא, אשמח לרעיונות נוספים.
תודה.