בן 12 עם חלום להיות שחקן כדורסל
שלום רב, בני בן ה-12 חולם להיות שחקן כדורסל. יש לציין שהחלום הזה הו שלו ולא שלנו... אבל באיזה שהוא שלב בדרך הבן שלנו חושב שהחלום הזה הוא הפך להיות שלנו. ואתן מספר דוגמאות. בני מתאמן בשתי ליגות של כדורסל עם כיתות ו' וכיתות ז', ללא ספק על פי דעת מאמניו, ועוד אנשי מקצוע אחרים הילד מאוד מוכשר. אז כישרון יש... ואופי כנראה שלא... אנחנו התמסרנו לנושא בצורה מאוד רצינית. אנחנו מלווים אותו לכל המשחקים, ליווינו אותו לשיעורים הפרטיים בכדורסל, ולקחנו אותו לתזונאית ספורט כדי שנדע מה צריך לאכול ומתי.. במהלך התקופה שלקחנו אותו למאמן הפרטי בשבתות היינו מחכים לראות את האימון. הכל היה בסדדר בהתחלה עד שהבן שלי התחיל לעשות "קונצים" למאמן. עיקם לא פרצופים, לא שיתף פעולה, כעס רגז, ושפת הגוף שלו שידרה חוסר שיתוף פעולה. בקיצור הילד הוא מאוד קשה. מתווכח הרבה, (עם בעלי) כשהמאמן היה נותן לו תרגילים לתרגל בבית, הוא לא היה עושה ובכל פעם שבעלי היה שואל אותו או מתזכר אותו לגבי התרגילים היה מתחיל וויכוח, כנ"ל לגבי הנושא סביב האוכל. אני הייתי מקפידה מאוד על מה שהתזונאית אמרה לו לעשות... ופתאום זה הפך להיות "שדה קרב" איתו. הוא מאוד אוהב להגיד את המילה האחרונה, ואנחנו רבים איתו הרבה בנושא.(סתם דוגמא מארוחת שבת האחרונה, הכנתי מאפה של פסטה ובשר כולם טעמו וליקקו את האצבעות, רק הבן שלי לא רצה אפילו לטעום ואמר שזה ממש מגעיל. כמובן שהארוחה התפוצצה סביב זה, הוא נשלח לחדר בבכי, והיה ממש לא נעים. למחרת הוא רצה לאכול צהריים נתתי לו את מה שהיה בארוחת הערב, רק שהפעם הוא הסכים לטעום, ואמר שזה לא טעים) בקיצור כל הזמן יש לנו וויכוחים איתו בכל הנושאים שקשורים בעקיפין או במיישרין לכדורסל. אנחנו מותשים מהנושא.. זה נורא קשה. אנא עיזרי לי איך לנהוג בעניין האוכל שלו. לגבי המאמן הפרטי, כמובן שהפסקנו לו את האימונים ביוזמתו של המאמן, מכיוון שהוא לא רצה להמשיך בצורה הזו. הוא כבר לא מתאמן באופן פרטי כבר 3 חודשים. האם להחזיר לו את המאמן או לא, ואם כן אז איך להתנות את זה?? בקיצור אני זקוקה לעזרה. תודה אמא
שלום רב, בני בן ה-12 חולם להיות שחקן כדורסל. יש לציין שהחלום הזה הו שלו ולא שלנו... אבל באיזה שהוא שלב בדרך הבן שלנו חושב שהחלום הזה הוא הפך להיות שלנו. ואתן מספר דוגמאות. בני מתאמן בשתי ליגות של כדורסל עם כיתות ו' וכיתות ז', ללא ספק על פי דעת מאמניו, ועוד אנשי מקצוע אחרים הילד מאוד מוכשר. אז כישרון יש... ואופי כנראה שלא... אנחנו התמסרנו לנושא בצורה מאוד רצינית. אנחנו מלווים אותו לכל המשחקים, ליווינו אותו לשיעורים הפרטיים בכדורסל, ולקחנו אותו לתזונאית ספורט כדי שנדע מה צריך לאכול ומתי.. במהלך התקופה שלקחנו אותו למאמן הפרטי בשבתות היינו מחכים לראות את האימון. הכל היה בסדדר בהתחלה עד שהבן שלי התחיל לעשות "קונצים" למאמן. עיקם לא פרצופים, לא שיתף פעולה, כעס רגז, ושפת הגוף שלו שידרה חוסר שיתוף פעולה. בקיצור הילד הוא מאוד קשה. מתווכח הרבה, (עם בעלי) כשהמאמן היה נותן לו תרגילים לתרגל בבית, הוא לא היה עושה ובכל פעם שבעלי היה שואל אותו או מתזכר אותו לגבי התרגילים היה מתחיל וויכוח, כנ"ל לגבי הנושא סביב האוכל. אני הייתי מקפידה מאוד על מה שהתזונאית אמרה לו לעשות... ופתאום זה הפך להיות "שדה קרב" איתו. הוא מאוד אוהב להגיד את המילה האחרונה, ואנחנו רבים איתו הרבה בנושא.(סתם דוגמא מארוחת שבת האחרונה, הכנתי מאפה של פסטה ובשר כולם טעמו וליקקו את האצבעות, רק הבן שלי לא רצה אפילו לטעום ואמר שזה ממש מגעיל. כמובן שהארוחה התפוצצה סביב זה, הוא נשלח לחדר בבכי, והיה ממש לא נעים. למחרת הוא רצה לאכול צהריים נתתי לו את מה שהיה בארוחת הערב, רק שהפעם הוא הסכים לטעום, ואמר שזה לא טעים) בקיצור כל הזמן יש לנו וויכוחים איתו בכל הנושאים שקשורים בעקיפין או במיישרין לכדורסל. אנחנו מותשים מהנושא.. זה נורא קשה. אנא עיזרי לי איך לנהוג בעניין האוכל שלו. לגבי המאמן הפרטי, כמובן שהפסקנו לו את האימונים ביוזמתו של המאמן, מכיוון שהוא לא רצה להמשיך בצורה הזו. הוא כבר לא מתאמן באופן פרטי כבר 3 חודשים. האם להחזיר לו את המאמן או לא, ואם כן אז איך להתנות את זה?? בקיצור אני זקוקה לעזרה. תודה אמא