בן 30 מתלבט על זוגיות.
שלום קוראים לי מאיר ואני בן 30, בזוגיות כ-3 שנים עם מישהי בגיל 26. אני כבר סוחב עלי הרגשות מעורבים מעל שנה, לגבי הזוגיות שלנו. היא מאוד מאוד מאוד אוהבת אותי, אני אישית חושב שהיא בחורה טובה, לב טוב, אוהבת תומכת והכל. אני אוהב אותה, מאוד מאוד מאוד מאוד אהבתי אותה בהתחלה אבל עם הזמן הדברים הלכו והידרדרו מהצד שלי, התחלתי לקלוט דברים לאופי שלה או האופי המשפחתי שלה שלא אהבתי, אבל אף פעם לא ייחסתי לזה חשיבות, אני לא כל כך מתחבר למשפחה שלה, לאופן התרבותי, לא יודע איך להסביר אבל אין לי חיבור אליהם וזה מפריע לי, היא גם בחורה שקטה ולא מדברת יותר מדי עם משפחתי אבל הם אוהבים אותה ולא מייחסים לזה חשיבות. מפריע לי שאני לא מחובר למשפחתה והיא לא אלי, שוב, זה לא שהם חושבים משהו רע לגבי או שמשפחתי חושבת משהו רע לגביה, פשוט אנחנו שקטים כשאנחנו נמצאים במשפחה של השני ולא משוחררים, הייתי מצפה שאחרי 3 שנים דברים כבר יפתחו. יש לי גם בעיה שהיא בתור בחורה לא יותר מדי עם שאיפות, דברים שניסיתי לדרבן אותה לפתח ותמיד איכשהו זה נגרר לריב, לזה שהיא תעשה עם עצמה משהו בעתיד ופה זה נגמר. תשמעו מאוד כיף לי איתה בסך הכל, אבל הדברים האלה די מורידים לי ממנה, בסך הכל ב-3 שנים האלה כן היו משברים והצלחנו להתגבר עליהם, אבל חתונה קשה לי מאוד לראות, קשה לי לחשוב על הכיוון הזה כשאני לא שלם עם הבחירה שלי, האם יש לדעתכם משהו לעשות בנידון? ביישנות יכולה להעלם אחרי יותר מ-3 שנים, האם אראה ממנה שאיפות בעתיד? האם אני לא חייב להתחבר למשפחה שלה לאחים והאחיות שלה? זה נורמלי? אם אני לא שלם אחרי הרבה זמן, יכול להיות שבהמשך משהו ישתנה? מה אתם חושבים? אני סתם ממהר לחשוב על חתונה?
שלום קוראים לי מאיר ואני בן 30, בזוגיות כ-3 שנים עם מישהי בגיל 26. אני כבר סוחב עלי הרגשות מעורבים מעל שנה, לגבי הזוגיות שלנו. היא מאוד מאוד מאוד אוהבת אותי, אני אישית חושב שהיא בחורה טובה, לב טוב, אוהבת תומכת והכל. אני אוהב אותה, מאוד מאוד מאוד מאוד אהבתי אותה בהתחלה אבל עם הזמן הדברים הלכו והידרדרו מהצד שלי, התחלתי לקלוט דברים לאופי שלה או האופי המשפחתי שלה שלא אהבתי, אבל אף פעם לא ייחסתי לזה חשיבות, אני לא כל כך מתחבר למשפחה שלה, לאופן התרבותי, לא יודע איך להסביר אבל אין לי חיבור אליהם וזה מפריע לי, היא גם בחורה שקטה ולא מדברת יותר מדי עם משפחתי אבל הם אוהבים אותה ולא מייחסים לזה חשיבות. מפריע לי שאני לא מחובר למשפחתה והיא לא אלי, שוב, זה לא שהם חושבים משהו רע לגבי או שמשפחתי חושבת משהו רע לגביה, פשוט אנחנו שקטים כשאנחנו נמצאים במשפחה של השני ולא משוחררים, הייתי מצפה שאחרי 3 שנים דברים כבר יפתחו. יש לי גם בעיה שהיא בתור בחורה לא יותר מדי עם שאיפות, דברים שניסיתי לדרבן אותה לפתח ותמיד איכשהו זה נגרר לריב, לזה שהיא תעשה עם עצמה משהו בעתיד ופה זה נגמר. תשמעו מאוד כיף לי איתה בסך הכל, אבל הדברים האלה די מורידים לי ממנה, בסך הכל ב-3 שנים האלה כן היו משברים והצלחנו להתגבר עליהם, אבל חתונה קשה לי מאוד לראות, קשה לי לחשוב על הכיוון הזה כשאני לא שלם עם הבחירה שלי, האם יש לדעתכם משהו לעשות בנידון? ביישנות יכולה להעלם אחרי יותר מ-3 שנים, האם אראה ממנה שאיפות בעתיד? האם אני לא חייב להתחבר למשפחה שלה לאחים והאחיות שלה? זה נורמלי? אם אני לא שלם אחרי הרבה זמן, יכול להיות שבהמשך משהו ישתנה? מה אתם חושבים? אני סתם ממהר לחשוב על חתונה?