בן 4.5

[shelly144]

בן 4.5

בן 4.5 (אח לבן 6.5)- ילד יצירתי ולרוב שמח אולם ויש לנו איתו מס' בעיות
1. כאשר משהו לא מוצא חן בעיניו/ מסרבים לאחת מבקשותיו, הוא מתחיל לצעוק ולבכות וזה יכול להמשך דקות ארוכות בהן הוא מתעקש שלא להבין ולקבל את עמדת הצד השני. לאחרונה ברגעים כאלה הוא גם החל להשתמש בביטויים כמו "הלוואי שלא יהיו אמא ואבא בעולם הזה"/"הלוואי שיהיה לי בית אחר"
אני לא יודעת איך להגיב למשפטים כאלה- ניסיתי להסביר שזה פוגע ושהוא לא באמת מתכוון, ניסיתי להתעלם מתוך חשיבה שזה נסיון לזכות בתשומת לב, ניסינו לשלוח לחדר להרגע ולחשוב, אבל אני לא מרגישה שיש שיפור אלא בדיוק להיפך והתדירות עולה. כמובן שברגע שהכל מאחורינו הוא חוזר להיות מקסים וחם.
2. הוא מאוד ביישן בחברת זרים- מאוד קשה לו להפתח . לדגו'- פגשנו בגינה חבר מהגן אשר ניגש אליו והציע לו לשחק. הוא פשוט הפנה אליו את הגב והתרחק ללא כל תגובה.
עוד דוג'- לקראת מסיבות בגן הוא כ"כ מתרגש בבית, עושה את כל החזרות ומספר כמה שהוא מוכן ורוצה להשתתף. כאשר מגיעים הוא מיד מתיישב עלי ועוצם עיניים/מרכין ראש. כמובן שלא מוכן להשתתף. זה מאוד כואב לי בעיקר מכיוון שאני מרגישה שהוא מתוסכל מעצמו ורואה כמה שזה כואב לו.
איך מתמודדים ? האם נכון יותר לקחת אותו לסוג של טיפול פסיכולוגי או דווקא טיפול עבורינו אשר ייתן לנו את הכלים להתמודד

 

[בחיק החיות]

שלום שלי

נשמע מדבריך שאתם משנים בתדירות גבוהה את התגובה לילדכם, ובהחלט ייתכן וזה מה שגורם לכך שלא נוצר אצלו שינוי התנהגותי.

לעבודה התנהגותית יש שני כללים ברורים:
1. על השינוי להיות עקבי לאורך זמן. מספיק שפעם אחת לא מגיבים בדרך הקבועה והילד מבין שניתן "לשבור" את החוקיות הזו (אפילו שהוא לא מבין איך, ולכן ינסה בכל דרך אפשרית שוב להשיג את מבוקשו).
2. בשלב הראשוני יש החמרה בהתנהגות לפני שיש הטבה - תגובה טבעית של הילד כשההתנהגות שאליה התרגל אינה מניבה את התוצאות שאליהן היה רגיל

מכיוון שאתם חשים שיש גם קושי רגשי אצל ילדכם - כדאי לדעתי לנסות טיפול רגשי פרטני המשלב הדרכת הורים. כך גם אתם וגם הוא תוכלו לקבל מענה וליווי.
באם לא - אני בהחלט חושבת שגם הדרכת הורים לבד יכולה מאוד לסייע.

המון בהצלחה

 

[גרא.]

shelly144,בגיל 4.5 יש ילדים לא מעטים שהבשלות

הרגשית שלהם היא חלקית בנך משקף בהתנהגותו חוסר בשלות רגשית,חוסר יכולת להתמודד בצורה
בוגרת התואמת לגילו עם תסכולים,ומתקשה להתאפק.מאחר וזה שלב בהתפתחותו,בומהוא מתפתח
בקצב שלו,לרוב,ככל שהוא מתבגר יותר,הוא רוכש את היכולת החסרות.בכל מקרה,לגבי טיפול,מומלץ
בדרך כלל טיפול באמנות,אם אפשר בתוך קבוצה של ילדים במצב דומה.

 

[תמר מרין]

הדרכת הורים

דעתי היא שבגלל גילו הצעיר של הבן, נכון יותר להתחיל בהדרכת הורים ולא בטיפול לילד. בד"כ זה עוזר. אם עדיין תרגישו שיש קשיים אפשר להמשיך לכיוון של סיוע רגשי לילד. אז מומלץ על טיפול באומנות או בבע"ח ובמקביל להמשיך עם הדרכת ההורים כדי שאתם תוכלו לתמוך בתהליך הרגשי שהוא עובר.
ובכל זאת, אני קוראת שאת צריכה עצה שתעזור לך להניע התחלה של שינוי. דבר אחד שנראה לי משמעותי, הוא שכשהוא נכנס להתקפי הזעם שלו, את נפגעת. הוא מבטא זעם בדרך שאותה הוא יודע ואומר את מה שהוא למד שמפעיל אתכם. אני הייתי ממליצה לך, לא להתייחס למילים הפוגעות שלו, לראות את התסכול שלו ולנסות ללמד אותו להבין את הרגשות שלו ולהגיב בצורה שתעזור לו לפתור את הקושי. להתחיל בהמללת הרגשות שלו - אתה כועס, אתה מתוסכל, נעלבת.... בוא נראה מה אפשר לעשות, בו נדבר, תגיד לו שאתה רוצה לעשות תורות, מחר תוכל לשחק שוב... בקיצור, המללת הרגשות שלו והפתרונות לתסכול שלו, ילמדו אותו להתמודד טוב יותר.
בהצלחה!