בנוגע לחלק ב' של תע"ס

neophile

New member
בנוגע לחלק ב' של תע"ס

כמה שאלות ... באופן כללי מתייחסים לכלים אחרי הצימצום חסרי המסך כמונפשים בלבד בלי שהם מלבישים שום אור (וחיותם מגיעה מהארה של זעיר אנפין אם אינני טועה , כלומר מלכות דזעיר אנפין) ובעביות דשורש רק אור הנפש מתלבש בכלי (בכלי דכתר) לא כלכך ברור לי מה ההבדל בין שני המצבים האלה למרות שברור לי שעביות דשורש זאת תוצאה של זיווג דהכאה והזדככות מגולגלתא(שהיא עביות ד דד') בעוד שהמצב של הכלים דעיגולים זה לפני שיש מסך . גם לא ברור לי עדיין לחלוטין הקשר שבין הזדככות המסך לבין כניסת האורות לכלים ,כי בעוביות ד דד' אם אני מבין נכון , אור כתר מלובש בכלי כתר ובעוביות ד, ג , אור חכמה מלובש בכלי כתר וככה עד שהעוביות מזדככת לחלוטין ויש רק אור מלכות בכלי דכתר . מה בדיוק הקשר שבין העוביות לקשיות של המסך ? מה היחס בינהם ? ישר? הפוך? כלומר האם ככל שהעוביות קטנה - גם הקשיות של המסך קטנה או שהיא דווקא גדלה ? אני יכול לתרץ את עניין ההתגברות של קשיות המסך ככל שהעוביות קטנה בכך שנדרש לו כוח גדול יותר כדי למנוע את הכניסה של האורות לכלים כפי סידרם (אור כתר בכלי כתר וכו') אבל אם כן , מה בדיוק קורה בעוביות שורש שרק אור הנפש נמצא שם ? או שאולי אני תופס את הדברים הפוך לחלוטין ? ככה שבעוביות של ד,ד אור המלכות מלובש בכלי כתר ?
 
תכתוב שאלה אחת שלא מובנת

ואנסה לענות לפי עניות דעתי הדלה. כמו כן כדי להבין יותר טוב את הנלמד כדאי ללמוד מהספר "פתיחה לחכמת הקבלה" עם הפירוש של הרב"ש. וכן גם תע"ס עם פירוש הרב"ש.
 

neophile

New member
אני מקשיב להרצאות של בני ברוך

ככה שאני לא רק קורא ... אוקיי שאלה אחת - בפרצוף גולגותא דא"ק יש עביות ד ,ד והמסך שלו דוחה אור חוזר עד קומת כתר - איזה אורות נכנסים אליו ?
 
אם רוצים להבין יש להתייגע רבות בלימוד

תשובה לשאלה לפי עניות דעתי הדלה: על ידי המסך שנעשה בפרצוף גלגלתא הוא מעלה אור עד לקומת כתר,אז האורות הנכנסים הם אורות הכתר.מה השאלה? כמו שכתוב באות כז בפתיחה לחכמת הקבלה: כז) והנה תחילה יצא הפרצוף הראשון דא"ק. כי תיכף אחר צמצום א' אשר הבחי"ד נתצמצמה מלהיות כלי קבלה על אור העליון. והיא נתקנה במסך כנ"ל. הנה אז נמשך אור העליון להתלבש בכלי מלכות כדרכו. והמסך שבכלי מלכות עיכב עליו והחזיר את האור לאחוריו. וע"י הכאה זו שהיתה ממסך דבחי"ד. העלה או"ח עד קומת כתר שבאור העליון. ואותו או"ח נעשה ללבוש ובחינת שורשי כלים להע"ס שבאור העליון. הנקרא ע"ס דראש של הפרצוף הראשון דא"ק. ואח"ז התרחבה והתפשטה המלכות ההיא עם האו"ח, מכח ע"ס דראש, מינה ובה, לע"ס חדשות ממעלה למטה, ואז נגמרו הכלים בבחינת הגוף. וכל שיעור הקומה שיצא בע"ס דראש נתלבש ג"כ בהע"ס דגוף. ובזה נגמר הפרצוף הא' דא"ק ראש וגוף.
 

neophile

New member
אני שואל על התלבשות האורות בכלים

שכתוב שיש בינהם יחס הפוך , אני רק רוצה לוודא שאני חושב על זה נכון ( להבין אני בטח עוד לא מבין ) אוקיי אז בפרצוף א דא"ק , מתלבשים כל האורות ? זה מה שאני שואל הרי בוודאי שבשביל שמלכות של כלי דבחינה א' דא"ק תקבל את אור הנפש אור היחידה צריך להיות גם מלובש בכתר בעוד שבעוביות שורש רק אור המלכות מלובש בכלי כתר . רק רציתי לוודא ... השאלה שלי היא מה ההבדל בין מצב של כלים דעיגולים שאין בהם מסך לבין כלי עם מסך של עביות שורש שמלביש רק את אור המלכות ?
 
אתה שואל מה ההבדל

בין כלים דעיגולים לכלים דיושר? בעזרת השם,לפי עניות דעתי הדלה, נעשה קצת סדר: אחרי הצמצום התגלה שמלכות שהייתה מלכות דאין סוף היא מלכות דעיגולים,בה אין מסך. היא יכולה למשוך אורות אך אינה יכולה לקבלם. כיון שאחרי הצמצום יש חוק שחייבים לקבל רק עם מסך,וזה בא לידי ביטוי במלכות דיושר. כי בכלים דיושר מקבלים רק לפי מה שמעלים מסך. נשאלת השאלה מהיכן יש אורות למלכות דעיגולים או בכלל לכלים דעיגולים, אז כדאי לקרוא חלק ב בתע"ס שם מסביר שני דברים עקרוניים: 1.האר"י ז"ל מיעט לעסוק בכלים דעיגולים מפאת שנחשבים לג"ר-הם מלבישים על כלים דיושר רק בז"ת של כלים דיושר. 2.כל האור של העיגולים מתקבל רק דרך כלים דיושר. לכן הלימוד מתמקד בכלים דיושר ובמשמעות התהליכים שקורים בכלים דיושר.
 

neophile

New member
אוקיי זה ברור לי תודה ,

דבר נוסף שאני מעוניין לחדד זה את הקשר שבין עוביות הכלי לקשיות המסך
 
יש פה מספר מושגים

עוביות הכלי, קשיות המסך, והתלבשות האור, לומדים שיש ערך הפכי בין כלים לאורות, למשל כשיש עוביות מסוימת לכלי,לפי היכולת שלו לעשות מסך ,כך הוא משיג אור, והאור מתלבש תמיד בכלי הזך שבפרצוף. דוגמא כללית: יכול להיות שיהיה כלי מלכות בפרצוף אבל אם יכולת ההתגברות היא על עביות קלושה, אז אור הנפש ימשך לכלי דכתר. ברור? תקרא יותר בפתיחה- כג) אמנם עוד נשאר לבאר, למה בחוסר בלי מלכות בהמסך שהוא בחי"ד, הוא נחסר מאור הכתר, ובחוסר גם כלי הת"ת נחסר מאור חכמה וכו', ולבאורה היה צריך להיות בהיפך, שבחוסר בלי מלכות בהמסך שהיא בחי"ד, יחסר בהקומה רק אור מלכות, ויהיו בה ד' אורות לכח"ב ות"ת, וכן בחוסר ב' כלים בחי"ג ובחי"ד, יחסרו האורות מת"ת ומלכות, ויהיו בהקומה ג', אורות דכח"ב. וכוי עד"ז. (עי' לעיל אות כ'). כד) והתשובה היא, כי יש תמיד ערך הפכי בין האורות להכלים, כי מדרך הכלים הוא, שהכלים העליונים נגדלים תחילה בהפרצוף, שמתחלה נגדל הכתר ואחריו הכלי דחכמה וכו' עד שכלי המלכות נגדל באחרונה. וע"כ אנו מכנים להכלים בסדר כח"ב תו"מ מלמעלה למטה, כי כן טבע גידולם. והפכיים אליהם האורות, כי באורות. האורות התחתונים נכנסים תחלה בהפרצוף. כי מתחילה נכנסת הנפש שהיא אור המלכות. ואח"כ הרוח שהוא אור הז"א וכו' עד שאור היחידה נכנס באחרונה. וע"כ אנו מכנים להאורות בסדר נרנח"י ממטה למעלה, כי כן סדר כניסתם מתתא לעילא. באופן, בעת שעוד לא נגדל בהפרצוף רק כלי אחד, שהוא בהכרח כלי העליון כתר, כנ"ל, הנה אז לא נכנס בהפרצוף אור היחידה המיוחס לכלי ההוא, אלא רק אור התחתון מכולם, שהוא אור הנפש, ואור הנפש מתלבש בהכלי דכתר, וכשנגדלו ב' כלים בהפרצוף שהם ב' העליונים כתר וחכמה, הנה אז נכנס בו גם אור הרוח ויורד אז אור הנפש מכלי דכתר אל כלי דחכמה ואור הרוח מתלבש בהכלי דכתר. וכן כשנגדל כלי ג' בהפרצוף שהוא כלי הבינה, אז נכנס בו אור נשמה, ואז יורד אור הנפש מכלי דחכמה לכלי דבינה, ואור הרוח לכלי דחכמה ואור הנשמה מתלבש בכלי דכתר. וכשנגדל בהפרצוף כלי ד' שהוא כלי דת"ת, הנה נכנס בהפרצוף אור החיה, ואז יורד אור הנפש מבלי דבינה לכלי דת"ת ואור הרוח לכלי דבינה ואור הנשמה לכלי דחכמה ואור החיה בכלי דכתר, וכשנגדל כלי חמישי בהפרצוף, שהוא כלי מלכות, נכנס בו אור היחידה, ואז באים כל האורות בהכלים המיוחסים להם, כי אור הנפש יורד מהכלי דת"ת לבלי דמלכות, ואור הרוח לכלי דת"ת, ואור הנשמה לכלי דבינה, ואור החיה לכלי דחכמה, ואור היחידה לכלי דכתר. כה) הרי שכל עוד שלא נגדלו כל ה' הכלים כח"ב תו"מ בהפרצוף. נמצאים האורות שלא במקומם המיוחס להם. ולא עוד אלא שהם בערך ההפכי. שבחוסר כלי מלכות חסר שם אור היחידה. ובחוסר ב' הכלים תו"מ חסרים שם יחידה חיה. וכו'. שהוא מטעם שבכלים נגדלים העליונים תחילה, ובהאורות נכנסים האחרונים תחילה, כנ"ל, גם תמצא שכל אור הבא מחדש הוא מתלבש רק בכלי דכתר, והוא מטעם שכל המקבל מחויב לקבל בהכלי היותר זך שבו, שהוא הכלי דכתר, ומטעם זה מחויבים האורות שכבר מלובשים בהפרצוף לרדת מדרגה אחת ממקומם בעת ביאת כל אור חדש. למשל בביאת אור הרוח. מחויב אור הנפש לירד מהכלי דכתר לכלי דחכמה. כדי לפנות מקום הכלי דכתר שיוכל לקבל את האור החדש. שהוא הרוח, וכו אם האור החדש הוא נשמה, מחויב גם הרוח לרדת מהכלי דכתר לכלי דחכמה לפנות מקומו דכתר לאור החדש שהוא נשמה, ומשום זה מחויבת הנפש שהיתה בכלי דחכמה לרדת לכלי דבינה, וכו' עד"ז. וכל זה הוא כדי לפנות הכלי דכתר בשביל אור החדש. ושמור הכלל הזה בידך, ותוכל להבחין תמיד בכל ענין אם מדברים בערך כלים ואם בערך אורות, ואז לא תתבלבל כי יש תמיד ערך הפכי ביניהם. והנה נתבאר היטב ענין ה' בחינות שבהמסך, איך שעל ידיהן משתנים שיעורי הקומה זה למטה מזה.
 
לאט לאט צדיק

תנסה לכתוב שאלות קונקרטיות עם ציון הסעיף מתע"ס שלא מובן לך, מבלי הקדמות של סלט מושגים לא ברור, וננסה לענות לך דבר דבר במקומו.
 
למעלה