הסוף לא להיט...
התקשרתי לבעלים והוא לא הבין על איזה כלבה מדברים (למרות שנקבתי בשם שלה) ואפילו ביקש תמונות... עד שהמזכירה במרפאה חטפה את הטלפון וצעקה עליו שהוא לא צריך שום תמונות - השבב רשום על שמו, היא הכלבה שלו, אז שיבוא וזהו.
הוא עוד ביקש ממני להשאר איתה עד שיסיים את עיסוקיו...
מסתבר שמסר אותה לחבר בישוב בדואי, והיא ברחה לפני שבועיים ולדבריו צעדה לעיר (יותר הגיוני שנזרקה שם, כי אני לא רואה איך כזאת פצפונת הייתה מצליחה לשרוד את הדרך הארוכה). הוא החליט שעכשיו הוא לא מוסר אותה כי הילדה שלו הייתה ממש עצובה. אמרתי לו שזה ממש בסדר אם כן, ושנצליח למצוא לה בית ושיתקשר אלי אם מתחרט.
הוא היה מופתע לגלות שיש לה שבב ושאפשר לעלות על הפרטים שלו דרכו...
אני לא שקטה בכלל לגביה, אבל היא שלו אז אין מה לעשות...