בנות בנות

[פנינה ושלושת הדובים]

בנות בנות../images/Emo124.gif

אני מרגישה כמו גננת, יושבת לי פה ומחכה להודעות שלכן כדי למחוק

סתם, אני צוחקת... בכל מיקרה, שוב מחקתי שירשור שהתחיל לצאת מפרופורציות ואני כבר מרגישה ממש לא נעים לעשות זאת. בכל מיקרה, הפורום הזה, מעצם היותו כזה, כנראה מושך אש גם בלי לרצות. אבל אני מבקשת מכל לשון של בקשה לכל מי שמוצאת שאני כותבת לה כרגע באופן אישי, אנא הימנעו מויכוחים מיותרים שלא מועילים לפורום. הפורום נועד לקטר וגם לשבח את החמות (למי שיש תשבוחות בכ"א) הבנות שכותבות פה על החמיות שלהן לא עושות זאת במטרה לפגוע בגולשות שבפורום אלא לשפוך קצת מהלב כי הנושא מאוד קשה וכואב לפעמים והמטרה היא לא לקבל גם פה קיטונות של כעס מצד אף גולשת אחרת בין אם היא חמות או כלה... אם יש לכן הצעות איך לשפר את היחסים עם המחותנים וכיו"ב אנא עשו את זה בדרך ארץ ובלי לפגוע אחת בשניה כדי שלכולנו יהיה כיף יותר. אגב, למי שראתה היום את התוכנית של דודו טופז על השולם שהוא עשה בין משפחתה של לימור למשפחתו של בעלה, לימור היא כותבת ותיקה בפורום להיות הורים ומהיכרות איתה מקסימה ביותר וממש שמחתי לראות את ה"שולם" בינהם לילה טוב

 

[ריפלקטור]

אוי, איזה ציעור נהיה לי על הבוקר...

זו פעם שנייה בתולדות כתיבתי בפורומים, שאת כל ההודעות שלי, אני מוצאת בבוקר מחוקות. האם זה האורך? היה ארוך מדי? האם זו אני? היה מאוד מושקע, ומלא מחשבה וחום מה שכתבתי. האם זה בגלל ששוב התפתתי להכנס לשרשור שהיה בו המון כעס? כל מילה שלי הייתה מפוייסת ומכוונת לעשיית טוב. הלוואי שחמותי היתה יכולה לקרוא את הדברים שכתבתי, חבל שלא הדפסתי לעצמי. גם את הדברים הפחות נעימים. אני מקווה שבל קראה את האחרון ששלחתי. היתה בו המון אהבה. המון מקום בלב לניקוי משקעים ופתיחת ערוצים חיוביים. פנינה, אני לא כועסת, ציפי הסבירה לי פעם מה קורה להמשך השרשור מהנקודה שבה נאלצים למחוק. אבל התבעסתי בכל זאת. אולי אני אלמד מזה משהו לעצמי גם. יום טוב.

 

[bell2002]

ריפלקטור

זו לא את, ואני כמעט בטוחה שזו גם לא אני. קראתי את הודעתך האחרונה. כן, גם אני חושבת שיש לי מה ללמוד מזה. מעניין אם פנינה חסמה מישהי בעקבות השרשור ההוא.

 

[ריפלקטור]

אני מקווה שלא......

יחסמו אף אחד. אני חושבת שנוכחות חותנות וחותנים דווקא בפורום הזה, היא ברוכה. הזדמנות מצוינת לראות הכל מזווית אחרת. הזדמנות אפילו להתווכח "בקול רם" ויכוחים שבמציאות אולי אנחנו בולעים ולא מתווכחים. אני מקווה באמת שאפשר יהיה להתווכח ואפילו לריב, בצורה תרבותית, על התוכן. על הרגשות. ואפילו על הכעסים מבלי להתפתות לגסות רוח. ואני מאמינה שגם אוגרים יודעים להחזיק בצד הפנימי של הלחיים אגוזים מתוקים, ולחלוק באגוזים שלהם בנדיבות בעיתות משבר. פנינה. האם יש לך איזו דרך "מנהלית" לשחזר את הודעותי ולשלוח אותן אלי? אולי במסר. הייתי רוצה, מכיוון שחמותי אינה מן הגולשים, שתהיה לה פעם הזדמנות לקרוא את הדברים שאני כותבת. סיפרתי לה על הפורום, ואם היא תבקש, הייתי רוצה שתהייה לי אפשרות לשתף אותה בזה.

 

[אוגרת המקורית]

לרפלקטור, כתבת על האוגרים..

לכן בחרתי בשם "אוגרת" כל טוב

ממני האוגרת המקורית

 

[פנינה ושלושת הדובים]

לצערי כשמוחקים שרשור

כל ההודעות שמשורשרות אליו נחמקים גם כן. ע"מ שתוכלי לראות את הודעותייך היכנסי לכרטיס שלך ושם תוכלי לראות את כל הודעותייך. אני מקווה שהפורום הזה יפסיק למשוך אש כי זה כבר ממש עובר את גבול הטעם הטוב.

 

[ריפלקטור]

פנינה יקרה...(ושלושה דובים)

אישי - הדבר הראשון שעשיתי אתמול בבוקר היה לבדוק אם הן שמורות בכרטיס. כנראה שיש איזה טווח של זמן (מוגבל) שכן, אבל בבוקר הן כבר לא היו. לא נורא. באמת. את מה שכתבתי, אני יודעת. זה יכול להמחק אלף פעמים מהכתובים, התוכן שלהן ממילא נמצא בלבי, ומשם זה לא נמחק. לכן אל תנסי לשחזר אותן, או משהו כזה. אני חוזרת בי. הפורום - אני חושבת שהקמת "בית" (פורום) שיכול להיות לתפארת. נכון שביסודות טמונה איזו מידה של אבק שריפה, אבל, בדיוק כמו ביחסים עם משפחה מורחבת, לא כזאת שנולדת לתוכה, אלא כזאת שהתחתנת לתוכה, צריך פעמים רבות עמל ויזע וזמן וסבלנות כדי להגיע לפירות של ממש. אתנחתה - האם תוכלי לחשוב שבחרת שטח אדמה? יש בו שקעים ובליטות. יש אבנים. יש סלעים. יש אדמה קשה בחלקו. ואדמה רכה בחלקו האחר. יש גם קוצים יבשים ועשב. המון עבודה לעשות. ליישר. לנקות. לחפור. לעקור סלעים. לעדור. לשרוף קוצים. לזרוע. לחכות לגשם. לחכות לעונות שייתחלפו. ולראות, עם הזמן, איך מגיע פרי בוסר. ואחריו מגיע הדבר האמיתי. (למרות שקורה לפעמים שחלק מהעצים לא מצליחים להניב - או מניבים "בררה") לפעמים ההתחלה היא כל-כך גולמית, ועיקשת, שקשה מאוד לדמיין איך ייראה הגן הזה אחרי עמל וזמן. משפחה - יש בזה משהו גם בשבילך. ויש בו הרבה טוב. הרבה אתגר. (אני רואה גם את הפרדוקס הכמעט מצחיק, איך בחיים ה"אמיתיים", התחתנת אל משפחה נפלאה, אוהבת ותומכת - ובחיים ה"וירטואליים", התחתנת למשפחה מורחבת, בחלקה קולנית, וולגרית, גסה, מתלהמת, מחפשת להכשיל ולהשחית, לפגוע, לחרחר ריב. ואיך נקלעת את עצמך למקום שממנו צריך להתמודד בדיוק עם אותם הדברים שהכותבים בפורום "שלך" מתמודדים איתם יום-יום). למשוך אש - ראי בזה אתגר אמיתי. במשפחות רבות כל-כל, חמיות עוברות את גבול הטעם הטוב. גם חמים. וכלות. וחתנים. וילדים להוריהם. ואת לקחת את עצמך, גם אם לא מרצון, בדיוק למקום שצריך ממנו להתמודד עם הקשיים האלו בדיוק. הטעם הטוב - כמו בכל משפחה מורחבת, יש גם את מגזר "הלא-סוציומטים". אלו שלבטח יעזרו לך לעדור, לנקות, לזרוע, להשקות. אלו גם ישבו איתך יחד, על הטרסה, ויחכו איתך בסבלנות לכל פרי שיגיע, גם אם יקח לו הזמן להבשיל. אלו גם יעזרו לך לאסוף את הפירות ה"באושים", ולהמיר אותם לזבל אורגני שיפרה עוד את אדמתך. אני מברכת אותך בכל לב. ובחום (אף יותר מברכת יום הולדת). זה אתגר גדול. ואני מאמינה עבורך שגמולו יהיה כגודלו. אני

 

[ריפלקטור]

מישהו ראה את עציון? ../images/Emo124.gif

עציון, השמיע קול! וגם פנינה. את בבית?

 

[עציון]

היי, ריפ.. היום אני מאוד מתוח....

ולא בגלל יחסים בין לבין, אלא, משום שחתני, סמג"ד בצה"ל ניהל במשך היום מרדף עם חייליו אחר מתאבד באיזור הרצועה ועד עכשו אין לי או לביתי קשר איתו. כפי שכבר אמרתי, יש הרבה בעיות גדולות יותר מהחמות ו-או החם..

 

[ריפלקטור]

אתה כל כך צודק.

הכל בעולם מתגמד מול הדאגות האלה. הלוואי שבדיוק עכשיו הוא מתקשר. אני כאן, אכנס שוב לבדוק אם יש לך עדכון. מערכת המסרים קרסה עקב פרסומת של ה"ג´וינט´ - ומכאן אפילו לא מריחים שמישהו הכין ג´וינט. לכן אני אומרת לך ישר מכאן, שאני דואגת יחד איתך, ומחזיקה אצבעות שזה עניין טכני. טפו-טפו. אתן רואות בנות? לא משנה איזה מעצבנים הם, איזה יציאות מטופשות יש להם לפעמים. כמה פעמים בורח להם מהפה מה שאנחנו לא רוצות לשמוע. הלב של הורים תמיד נמצא במקום הנכון. וגם של חותנות.

 

[פנינה ושלושת הדובים]

עציון תעדכן אותנו

גם אני דואגת יחד איתך, מכירה את תחושת חוסר האונים הזו מקרוב

 

[ריפלקטור]

גם אני שוב...

 

[ריפלקטור]

ושוב. בבקשה עדכון.

 

[bertap]

לעציון שלום מה זה

לזרוק הודעות ולא לעדכן האם החתן חזר ואם שמעת ממנו הודה לך שתענה

 

[עציון]

לבנות הדואגות הכל עבר בשלום.

חתני כועס על עצמו. המחבל שרצח את שני הישראלים עבר אצלו במחסום. כנראה, שהאקדח בו השתמש הוחבא בחול ימים לפני כן. תמונת חתני הופיעה ב-YNET שהוא מוביל חייליו בשורה . היום הוא חזר הביתה לחופשה בת 3 ימים ונשמתנו חזרה לעצמה. קשה. קשה.

 

[פנינה ושלושת הדובים]

ריפלקטור יקרה!

אהבתי כל מילה ובטח שהודעה זו לא תימחק... אני חייבת לומר לך, זה באמת לא קל והיגשתי את התפטרותי מניהול הפורום הנוסף שאני מנהלת כיוון שהפורום הזה שואב את כל זמני הפנוי. אני מקווה שהפורום אכן יגדל ויהפוך לעץ ישר ולא עקום כמו שזה נראה בימים האחרונים ומקווה שחבלי הלידה הקשים כבר מאחורינו ערב קסום

 

[אוגרת המקורית]

לרפלקטור את יכולה לבקש מפנינה

לשחזר את ההודעה שלך, אני יודעת שזה אפשרי.. או שתשלח לך את המיכתב לדוא"ל מקווה שמיכתבך ישוחזר

 

[דוסטו]

ריפלק -ואני חשבתי

שאני היחיד והמיוחד והנה גיליתי גם את עציון. אני בוכה! בגללך!

 

[ריפלקטור]

אהוב מבולבל שכמוך ../images/Emo3.gif

הרי עציון הוא "חמי" מנישואי הקודמים. אתה בטח תרצה שאוהב את אביך גם אם אי-פעם נפרד. אל תבכה, יקירי. איך בסרטים? הן אומרות לך: זה לא כמו שזה נראה. עקב הגלייה שלא מרצון, רק עכשיו חזרתי. תכף נדבר.

 

[עציון]

רגע, רגע, מה זה? מתגלחים על חשבוני