סבבה, קיבלת
לָאוֹ דְזְה- לאו צה- לאו טסה (סינית: 老子), פילוסוף סיני, שחי, על-פי המסורת, במאה השישית לפנה"ס, ונחשב כאבי תורת הטאואיזם. חיבורו, הדאו דה ג'ינג- ספר הטאו- נחשב כחיבור החשוב ביותר של הזרם הטאואיסטי, והיה בעל השפעה מרובה על הפילוסופיה המזרחית בכלל. לא ידוע כמעט דבר על חייו של לאו צה, ועצם קיומו ההיסטורי מוטל בספק. על-פי המסורת המקובלת, הוא נולד בכפר קו במחוז הנאן, בשלהי תקופת האביב והסתיו (בין 722 ל481 לפנה"ס). מסופר כי שימש כספרן בספריה הקיסרית של שושלת צ'ו. האגדה מספרת על פגישה שהתקיימה בינו לבין קונפיוציוס, בשעה שזה בא ללמוד את כתבי הספריה, שבסופה ציין קונפוציוס שלמד יותר משיחתו עם לאו צה מאשר מהמגילות אותן בא לקרוא. לסיפור זה ככל הנראה אין ביסוס היסטורי, ומקורה היא בנסיונות של טאואיסטים להציג את תורתם כמתעלה על זו של קונפיוציוס. על אחרית ימיו מסופר כי רכב על-גבי תאו על עבר המערב, ומאז לא נודעו עקבותיו. הוא מוצג באומנות לעתים קרובות כאשר הוא רוכב על תאו. הדאו דה ג'ינג- ידוע גם כ" ספר הטאו"- חיבורו היחיד של לאו צה, הדאו דה צ'ינג, הוא אוסף של 81 שירים קצרים, המציגים את יסודות התפיסה הטאואיסטית, ועוסקים בהתנהגות ראויה, בצורת הממשל הרצויה ובאיזון בין יסודות שונים. הם קוראים לחיי פשטות, מתינות, והרמוניה עם הסביבה, ומשבחים את דרכו של החכם, הפועל על-ידי התערבות מזערית ככל הניתן על-מנת להשפיע על סביבתו. משמעותם של חלק מהשירים סתומה ונתונה לפרשנויות שונות "ספר הטאו" יצא במספר הוצאות שונות בתרגום העברי..... מספיק?