Anonymous077
New member
בנות יקרות, תוכלו לעזור לי להבין את ראשה של בחורה?
שלום לכולם!
אני קורא ומציץ כאן לא מעט, וגם כתבתי כאן כמה פעמים תחת כינויים שונים (שאת סיסמתם איבדתי כל פעם מחדש
)
ההודעה מיועדת בעיקר לבנות שמבינות יותר לדעתי איך ראשה של בחורה עובד, אבל כדי להפלות חלילה וחס, גם בנים מוזמים לעזור ולתרום מנסיונם!
אז ככה, אני סטודנט שנה א' והכרתי בתחילת השנה בחורה מאוד נחמדה. התחברו די מהר, למדנו ביחד כמעט כל הזמן, דיברנו הרבה ושיתפנו אחד את השני הרבה פעמים נושאים שמעבר ללימודים. הרגשתי כימיה טובה, וניסיתי לפעול כדי לנסות לפתח קשר יותר עמוק בינינו. הרגשתי בתחילת הסמסטר הקודם גם ממנה עניין ובכלל לא דחייה. שנינו דיברנו על לצאת פעם לסרט או משהו בסגנון.
רק שזה לא קרה. לאט לאט היא הכירה אנשים נוספים ללימודים, גם בחורים יש לציין, והתחלתי להרגיש התרחקות מצדה. ושלא תבינו אותי לא נכון, אין לי ממש בעיה עם זה שתכיר חברים חדשים, אני ממש פתוח בנושא, גם אני הכרתי עוד אנשים חוץ ממנה. ההתרחקות גרמה לכך שהרגשתי בשלב מסוים שהיא כבר לא מעוניינת כמו בתחילה בלפתח יותר את הקשר, כשהמשכתי לדבר איתה למשל על ללכת לסרט, אפילו בתור בילוי של ידידים ולא מעבר, היא נמנעה בנימוס ותרצה מדוע היא "לא יכולה". הבנתי את המסר והשתדלתי לא לנסות לפעול עוד בנושא.
חשוב לציין שבשלב הזה היחסים בינינו עדיין היו לדעתי ממש טובים, מלבד העניין שכנראה היא החליטה שהיא לא מעוניינת בקשר זוגי. עדיין חלקנו אחד עם השני הרבה מאוד על עצמנו, צחקנו, דיברנו והמשכנו ללמוד יחד מבלי שתהיה מתיחות מסויימת. וככה גם רציתי שימשך, גם אם לא יהיה קשר זוגי, עדיין אהבתי אותה בתור חברה ללימודים ולא רציתי שהקשר הזה יגמר.
אלא שיום בהיר אחד הגענו בבוקר והיא התייחסה אלי ממש בקרירות, ועד היום לא ברור לי למה. אולי אמרתי או עשיתי משהו לא יפה מבלי לשים לב, אין לי מושג והיא לא אמרה. כל אותו יום לא דיברנו כמעט בכלל, ומאז הרגשתי שנהיה קצר בינינו שאף פעם לא נגמר. היו ימים כמובן יותר טובים ופחות, עדיין דיברנו והמשכנו ללמוד, אבל האמת שהדיבורים בינינו הפכו לנטו על הלימודים ולא מעבר.
לפעמים זה מרגיש כאילו היא באמת מנסה להתרחק ממני ולנתק כל קשר. היו בקרים שהיא ממש לא התייחסה אלי, אפילו לא הפנתה את הראש להגיד לי שלום, ורק איכשהו במהלך היום, אולי כשלא הייתה ברירה, החלפנו מילים משעממות.
אמנם זה לא תמיד קורה, ויש מקרים שהיא למשל מתקשרת לעניין לימודי כלשהו, ובשיחה בטלפון הכל זורם, ומדברים גם מעבר. אבל לא באמת היו לנו שיחות מעניינות מאז אותו יום מוזר שהחליטה בו להתייחס אלי בקרירות.
אז זה גורם לי לחשוב שאולי אני טוב בשבילה בעניין הלימודים, ולכן היא לא מנתקת קשר לחלוטין, אבל היא מנסה להמנע ככל האפשר מכל קשר מסוג אחר. וכמובן שזה מעצבן אותי אם זה המצב, אבל החלטתי להפסיק לחשוב ולפנות אליכם לשמוע מה דעתכם!
דבר אחרון, אני רוצה להגיד דבר נוסף לגביה לזכותה, וזה שמעבר לכל מה שכתבתי, אם אני מסתכל עליה בתור בן אדם, היא באמת בן אדם טוב. היא לא מנצלת אנשים לרעה, היא באמת עוזרת כשצריך, גם לי, והיא אף פעם לא אמרה לי משהו מגעיל שלא לעניין או למישהו אחר. ולכן מאוד עצוב שלי שלמרות שאני יודע שהיא אדם טוב, עדיין התקשורת בינינו בקצר כזה, ואני ממש רוצה לדעת מה אפשר לעשות כדי לפתור אותו.
שלום לכולם!
אני קורא ומציץ כאן לא מעט, וגם כתבתי כאן כמה פעמים תחת כינויים שונים (שאת סיסמתם איבדתי כל פעם מחדש
ההודעה מיועדת בעיקר לבנות שמבינות יותר לדעתי איך ראשה של בחורה עובד, אבל כדי להפלות חלילה וחס, גם בנים מוזמים לעזור ולתרום מנסיונם!
אז ככה, אני סטודנט שנה א' והכרתי בתחילת השנה בחורה מאוד נחמדה. התחברו די מהר, למדנו ביחד כמעט כל הזמן, דיברנו הרבה ושיתפנו אחד את השני הרבה פעמים נושאים שמעבר ללימודים. הרגשתי כימיה טובה, וניסיתי לפעול כדי לנסות לפתח קשר יותר עמוק בינינו. הרגשתי בתחילת הסמסטר הקודם גם ממנה עניין ובכלל לא דחייה. שנינו דיברנו על לצאת פעם לסרט או משהו בסגנון.
רק שזה לא קרה. לאט לאט היא הכירה אנשים נוספים ללימודים, גם בחורים יש לציין, והתחלתי להרגיש התרחקות מצדה. ושלא תבינו אותי לא נכון, אין לי ממש בעיה עם זה שתכיר חברים חדשים, אני ממש פתוח בנושא, גם אני הכרתי עוד אנשים חוץ ממנה. ההתרחקות גרמה לכך שהרגשתי בשלב מסוים שהיא כבר לא מעוניינת כמו בתחילה בלפתח יותר את הקשר, כשהמשכתי לדבר איתה למשל על ללכת לסרט, אפילו בתור בילוי של ידידים ולא מעבר, היא נמנעה בנימוס ותרצה מדוע היא "לא יכולה". הבנתי את המסר והשתדלתי לא לנסות לפעול עוד בנושא.
חשוב לציין שבשלב הזה היחסים בינינו עדיין היו לדעתי ממש טובים, מלבד העניין שכנראה היא החליטה שהיא לא מעוניינת בקשר זוגי. עדיין חלקנו אחד עם השני הרבה מאוד על עצמנו, צחקנו, דיברנו והמשכנו ללמוד יחד מבלי שתהיה מתיחות מסויימת. וככה גם רציתי שימשך, גם אם לא יהיה קשר זוגי, עדיין אהבתי אותה בתור חברה ללימודים ולא רציתי שהקשר הזה יגמר.
אלא שיום בהיר אחד הגענו בבוקר והיא התייחסה אלי ממש בקרירות, ועד היום לא ברור לי למה. אולי אמרתי או עשיתי משהו לא יפה מבלי לשים לב, אין לי מושג והיא לא אמרה. כל אותו יום לא דיברנו כמעט בכלל, ומאז הרגשתי שנהיה קצר בינינו שאף פעם לא נגמר. היו ימים כמובן יותר טובים ופחות, עדיין דיברנו והמשכנו ללמוד, אבל האמת שהדיבורים בינינו הפכו לנטו על הלימודים ולא מעבר.
לפעמים זה מרגיש כאילו היא באמת מנסה להתרחק ממני ולנתק כל קשר. היו בקרים שהיא ממש לא התייחסה אלי, אפילו לא הפנתה את הראש להגיד לי שלום, ורק איכשהו במהלך היום, אולי כשלא הייתה ברירה, החלפנו מילים משעממות.
אמנם זה לא תמיד קורה, ויש מקרים שהיא למשל מתקשרת לעניין לימודי כלשהו, ובשיחה בטלפון הכל זורם, ומדברים גם מעבר. אבל לא באמת היו לנו שיחות מעניינות מאז אותו יום מוזר שהחליטה בו להתייחס אלי בקרירות.
אז זה גורם לי לחשוב שאולי אני טוב בשבילה בעניין הלימודים, ולכן היא לא מנתקת קשר לחלוטין, אבל היא מנסה להמנע ככל האפשר מכל קשר מסוג אחר. וכמובן שזה מעצבן אותי אם זה המצב, אבל החלטתי להפסיק לחשוב ולפנות אליכם לשמוע מה דעתכם!
דבר אחרון, אני רוצה להגיד דבר נוסף לגביה לזכותה, וזה שמעבר לכל מה שכתבתי, אם אני מסתכל עליה בתור בן אדם, היא באמת בן אדם טוב. היא לא מנצלת אנשים לרעה, היא באמת עוזרת כשצריך, גם לי, והיא אף פעם לא אמרה לי משהו מגעיל שלא לעניין או למישהו אחר. ולכן מאוד עצוב שלי שלמרות שאני יודע שהיא אדם טוב, עדיין התקשורת בינינו בקצר כזה, ואני ממש רוצה לדעת מה אפשר לעשות כדי לפתור אותו.
.. גם כשהיא קרירה, אבל בצורה לא חונקת. בסוף הסדק קורה) יוביל למקום יותר בטוח, אבל ייקח הרבה יותר זמן ולא לכל אחד יש סבלנות ויכולת להכנס ולהתמיד במהלך כזה