בנות יקרות

[קמי החתול]

בנות יקרות

קראתי בימים האחרונים הרבה מכאן. אני חייבת להגיד שאני מלאת כבוד אליכן ועל כל ההתמודדויות הכל כך לא פשוטות שאתן עוברות, והעצות והרעיונות שאתן נותנות זו לזו פשוט מעוררות השראה והתפעלות. ההשקעה שלכן בניתוח ובחינה של כל הודעה והודעה, כל סיפור והקונפליקטים שלו, פשוט מדהימה!!

במסגרת קורס להנחיית קבוצות של אמהות לאחר לידה, אני מעבירה ביום חמישי הנחייה בנושא של משפחות מורכבות. ההנחיה היא עבור מנחות של קבוצות כאלו לאחר הלידה.

בחרתי בנושא בגלל שחשוב לי להעביר למנחות את הידע הזה, שבוודאי בכל קבוצה תהיה לפחות אחת ממשפחה מורכבת, ואני הייתי רוצה שהמנחה תדע להיות רגישות אליה, להבין קצת "מאיפה היא באה", להבין את המורכבות שעימה היא מתמודדת ולהיות מסוגלות להכווין, ולעזור מתוך הכרות עם הנושא, מתוך נסיון אישי, או מתוך נסיון של אחרות.

אגב, כמה מכן השתתפו ב"אמהות מדברות" לאחר הלידה ? האם השתתפתן בקבוצה הטרוגנית (רגילה, כזו שיש באזור מגוריכן) או שהעדפתן מראש קבוצה של אמהות במשפחות מורכבות?

אני אשמח לשתף אתכן גם מרשמי המפגש ואשמח גם לעזרתכן. ובנוסף אשתף אתכן גם בסיפור האישי שלי, כן, גם אני ממשפחה "קצת" מורכבת...

 

[זהב טה ו ר]

המלצה ראשונה

באופן אישי מטריף אותי כשמישהו פונה אלי בכינוי "בנות".
יש בזה משהו מאד מנמיך.

 

[קמי החתול]

תודה!

אני רגילה מהפורום של הבנות ששם אני בד"כ יותר פעילה.אקח לתשומת ליבי.

 

[מנסה ומתנסה]

בנות כמה הילדות שם ?

 

[mother cat]

אנסה לענות לך...

אני לא במאה אחוז יודעת למה את מתכוונת "אמהות מדברות" - אני מניחה שכוונתך לקבוצת נשים אחרי לידה, נכון? אז אחרי הלידה של הגדול שלי (בן 3.4) הייתי בקבוצת "אמהות בפעם הראשונה" שארגנה קופת החולים שלי - זו היתה קבוצה "רגילה" ואני הייתי ה"מורכבת" היחידה... אני בטוחה במליון אחוז שההשתתפות בקבוצה זו הצילה אותי מדכאון אחרי לידה.

אני לא יודעת אם יש בכלל קבוצות מיוחדות לאמהות במשפחות מורכבות. באופן כללי - מצאתי מעט מאד מקומות לתמיכה במצבים כמו שלנו. גם לפורום הזה התוודאתי מאוחר מאד ובטעות, ואין לי מושג עם יש עוד פורומים או קבוצות תמיכה כלשהן. אני חושבת שצריך שיהיו וזה יכול לעזור - אני יודעת שאני מרגישה תמיד יותר טוב כשאני מגלה שהרבה ממה שקורה לי וממה שאני מרגישה הוא "טבעי" ו"נורמלי" במצבי. למשל לפני כמה ימים (שבועות?) כשהעזתי לאמר פה פורום שאני אוהבת את ילדי הביולוגים יותר ממה שאני אוהבת את ילדי החורגים ושגיליתי את זה רק כשבני הגדול נולד (לא תארתי לעצמי כזה הבדל ברגשות) - והתברר שיש עוד אמהות/אמהות חורגות שהרגישו ככה, וגם שלהרבה אנשים זה היה מובן מאליו שזה ככה....

הפעם - בחופשת הלידה הזו - אני לא משתתפת בשום מעגל נשים שכזה, אבל יש לי חברה שהכרתי ואנחנו מבלות יחד ותומכות אחת בשניה, ואני משתדלת להיות בפעילויות שיש בהן עוד אמהות לתינוקות קטנים - זה חשוב בעיני, וגם גורם לי לצאת מהבית...

מקווה שעזרתי, ומחכה לשמוע איך ילך המפגש בלימודים שלך.

 

[קמי החתול]

כן, זה בדיוק מה שהתכוונתי..

בכל קבוצה "רגילה" יש בממוצע אמא אחת ממשפחה מורכבת, אמא אחת שהיא יתומה מאם, אמא אחת יחידנית... ומה שמעניין אותי לדעת אם היית מעדיפה קבוצה שהיתה מורכבת מאמהות במצבך כדי להגיע לתכנים שיותר רלוונטים עבורך או שקבוצה מעורבת דווקא יותר "מנרמלת" ועדיפה לך. אני יכולה לספר לך שלגבי אמהות יחידניות הן מעדיפות קבוצות הומוגניות כלומר, קבוצות לאמהות אחרי לידה לאמהות יחידניות. אבל אמהות ללא אם למשל (כמוני), בד"כ יעדיפו קבוצה מעורבת ולא קבוצה ייחודית לאמהות ללא אם. ומעניין איך זה אצל אמהות במשפחות מורכבות. כמובן זו הכללה וכל אחת מה שמתאים לה.

שמחה מאוד לשמוע שהקבוצה בה השתתפת היתה מוצלחת עבורך!

 

[mother cat]

אוי, שאלה קשה...

אני רוצה לאמר שקבוצה רגילה עדיפה - כי הייתי רוצה להרגיש רגילה. אחרי הלידה של הבן שלי גם נאבקתי מאד על "זכותי" להרגיש אמא חדשה. לבעלי זה היה ילד שלישי אז הוא הרגיש מאד "אבא מנוסה" שיודע הכל, ואני מאד רציתי את חווית הילד הראשון... אז נכון שהיה לי נחמד שבעלי יודעת לחתל, לתת בקבוק ואפילו לקלח, אבל פחות אהבתי שהיה המון ציוד שהם שמרו מאז שהילדים היו תינוקות והוא רצה שאני אשתמש בציוד - אני התעקשתי לקנות חדש לבן שלי, בעיקר כי *בשבילי* הוא היה ראשון (המון דברים שלו בהחלט עברו עכשיו לגורה החדשה).

מצד שני, המון אמהות שאני פוגשת לחלוטין לא מבינות את הקשיים של לגדל ילדים חורגים. אני מקבלת המון תגובות של "יו, איזה כיף לך - יש לך בייביסיטר מתי שאת רוצה". כן, כן, בטח... למרות מערכת יחסים מדהימה בין הבן שלי ואחיו הגדולים, יש להם סבלנות מוגבלת ללשמור עליו, וזה מאד תלוי המצב רוח שלהם ולא הצורך שלי... ואת הקשיים של לגדל ילד בבית שבו החוקים נקבעו מזמן ע"י משהו אחר לא מבינים כשלא חווים את זה (איך מגבילים כמויות ממתקים ושעות טלוויזיה כשיש בבית ילדים שגדלו על סטנדרטים הזוים בעיני? רק כדוגמא אחת...).

בקיצור, לכל סוג של קבוצה יש יתרונות וחסרונות. בסופו של דבר אני מניחה שהייתי רוצה שילוב - קבוצה של אמהות שיש בה קצת מהכל - גם אמא מורכבת או שתיים נוספות, גם כמה "רגילות" ואולי איזה חד הורית או שתיים לגוון ומשהי שהתיתמה מאמה... זה נותן פרספקטיבות לשמוע על משפחות שונות וחוויות אמהות שונות, וכמובן שהחוויות שלנו מאד מושפעות מהנסיבות.
עזרתי? לא ממש עניתי לך, אבל ניסיתי לעלות על הכתב את הלבטים שהיו לי לו היו לי אופציות לקבוצות שונות...

 

[קמי החתול]

תודה! מאד עזרת.

לפי מה שכתבת. היית מעדיפה קבוצה מעורבת. אני מניחה שיש לכל קבוצה יתרונות משלה . אני הייתי מעדיפה לעצמי להשתתף במעורבת ולא בקבוצה לאמהות ללא אם. לא הייתי רוצה שכל הדיונים יהיו עם איזה כאב ברקע. זה לוקח לקבוצה מאוד "כבדה". מצד שני, לי אישית, פחות מתאימות הקבוצות ה"קלילות". בשביל לקשקש עם חברות אני פשוט יורדת לגינה, יש שם מלא אמהות אחרי לידה. בקבוצה הייתי מעדיפה שכן ייתיחסו לתכנים יותר כבדים, לכאב, לאשמה, לרגשות קשים שעולים ולא רק לכמה כייף לנו וקיטורים על הבעלים.
טוב זה כבר תלוי באופי הקבוצה והכי הרבה באופי של המנחה...

ומחר אני אביא לדיון מספר מקרים שהועלו פה בפורום. המקרה שלך מאוד מעניין כי הוא משלב הרבה דברים, אם את מוכנה שנדון בקונפליקט או קושי שהיה לך סביב הלידה (לא משנה של איזה ילד), אני אשמח אם תכתבי לי במסר או אם תפני אותי להודעה שכתבת כאן או בפורום השני. זה מאוד יעזור וכמובן אני אשתף אותך מה היה. כמובן, רק אם מתאים לך. המון תודה! כרגיל אני לומדת ממך המון.

 

[mother cat]

מבינה למה כוונתך קליל מדי...

אכו בשביל זה יש גינה.... בקבוצה של קופת חולים בזמנו היתה מנחה - עובדת סוציאלית - שניסתה לכוון לנושאים לדיון, אבל כל אחת גם הביאה את הבעיות שלה. אני חושבת שאני הבאתי דברים הכי מורכבים (מורכבות המשפחה, החתלתול שנולד פג ועם אישוס רפואיים למיניהם, שיפצנו ועברנו בבית באותו זמן...), אבל כולן יכלו להכיל אותי, והמשכנו משם לפגישות קפה וגינה קלילות יותר. אחת האמהות חברה עד היום והבת שלה בגן עם החתלתול כבר שנה שלישית.

אין לי שום בעיה שתקחי את הסיפור שלי כדגמא. קשה לי קצת לכתוב על אותה תקופה off the top of my head, אבל אם תכווני אותי עם שאלות אענה בשמחה.

הנה לינק להודעה ההיא - תקראי את כל השרשור שמתחיל משאלה של אמא חורגת לפני לידת הילד הראשון שלה - אני חושבת שהכל יהיה לך מעניין. והתשובה שלי, שהיא בעצם טיפים לאחרי הלידה, תביני עם מה אני התמודדתי.

http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumpage.aspx?ForumId=693&MessageId=168728166

 

[קמי החתול]

מעולה.כתבת ככ יפה.תודה רבה

הדפסתי וברשותך אעביר את הטיפים הכ"כ חשובים האלה.
את יכולה בהחלט לטפוח לעצמך על השכם,התמודדת עם כל כך הרבה דברים קשים והכל ביחד באותו זמן...
ונראה שהתמודדתם טוב ביחד כמשפחה ויצרת בית נהדר

 

[mother cat]

בשמחה - וכמובן שאת יכולה להעביר הלאה

את הטיפים.

לגבי לטפוח לעצמי על השכם - תודה. אבל האמת, אני לא תמיד מרגישה כל-כך מוצלחת. הרבה פעמים אני מרגישה כמו כשמטפסים על הר ורואית את הקצה - אז לוקחים נשימה עמוקה, מתמלאים מוטיבציה, וממשיכים לטפס. ואז מגיעים לקצה שראינו ומגלים שיש שם ישורת קטנה ואז עוד מצוק לטפס עליו, עד לקצה חדש שרואים... וזה מתסכל וקצת מיאש...