בנות, מי שמכירה, יש לה קשרים ויכולה
לעזור - לעזור לי למצוא מקום עבודה אחר. האזור - קרית שמונה. היום, אחרי שצעקה עלי ללא סיבה, הגזימה עד בלי די (תכף הסיפור) החלטתי לנסות למצוא עבודה אחרת, גם אם זה אומר וויתור על פיצויים רבים (וזה לא שאני לא זקוקה נואשות לכסף). בבוקר אני ניגשת אליה עם כל החומר והיא אומרת לי בכעס: מה את מביאה לי את זה, את רואה מה קורה לי על השולחן (שהיה עמוס נורא, כמו תמיד). עניתי לה שהבאתי לה ושהיא תחליט מה היא מטפלת עכשיו ומה חוזר למגירה. אח"כ הבאתי לה כוס תה, כמו כל יום. אני: איפה להניח? היא בעצבים ובקול מורם(ע"י לקוח): את מפוצצת אותי עם הניירת שלך, אי אפשר ככה. אני: בסה"כ הבאתי לך את התה. היא: אני לא יכולה ככה יותר איתך, אין לי כאן כבר מקום מרוב ניירת. אני: XXX מה את רוצה? בסה"כ הבאתי לך את השתיה, איפה להניח היא בעצבים רבים: לא יודעת. פינתה מקום לכוס, הנחתי ויצאתי. הלקוח היה המום והצדיק את הכעס שלי.
לעזור - לעזור לי למצוא מקום עבודה אחר. האזור - קרית שמונה. היום, אחרי שצעקה עלי ללא סיבה, הגזימה עד בלי די (תכף הסיפור) החלטתי לנסות למצוא עבודה אחרת, גם אם זה אומר וויתור על פיצויים רבים (וזה לא שאני לא זקוקה נואשות לכסף). בבוקר אני ניגשת אליה עם כל החומר והיא אומרת לי בכעס: מה את מביאה לי את זה, את רואה מה קורה לי על השולחן (שהיה עמוס נורא, כמו תמיד). עניתי לה שהבאתי לה ושהיא תחליט מה היא מטפלת עכשיו ומה חוזר למגירה. אח"כ הבאתי לה כוס תה, כמו כל יום. אני: איפה להניח? היא בעצבים ובקול מורם(ע"י לקוח): את מפוצצת אותי עם הניירת שלך, אי אפשר ככה. אני: בסה"כ הבאתי לך את התה. היא: אני לא יכולה ככה יותר איתך, אין לי כאן כבר מקום מרוב ניירת. אני: XXX מה את רוצה? בסה"כ הבאתי לך את השתיה, איפה להניח היא בעצבים רבים: לא יודעת. פינתה מקום לכוס, הנחתי ויצאתי. הלקוח היה המום והצדיק את הכעס שלי.
