בנות עזרה

[אומיזו]

בנות עזרה../images/Emo92.gif

אם לרגע חשבתי שלשם שינוי זה שאני אסרב לארח את כל משפחת בעלי זה יעבור בשקט אז חה חה גדול בחיים זה לא יקרה. כבר יש סרט תורכי כל האחים והאחיות בניצוח האמא המופלאה, והבעל שלי שהוא באמת מקסים אבל לעולם לא יתמודד איתם שוב נראה כמו ילד קטן ומסכן כי אני לא מתפשרת. אם היא רוצה לבוא לבקר שתבוא לבד אין לי חשק, כוח ובטח לא כסף לארח את כל המשפחה שלו למה אף פעם אי אפשר סתם לקפוץ לשתות קפה מה העניינים?! לא כל דבר צריך להיות כזה סיפור. כבר הצעתי לפני שבוע "קח אותם אליה", או שהיא יכולה להזמין את כולם אליה ממילא כמעט כולם קרובים יותר לבית שלה. אהה אבל מי רוצה לנקות ולבשל ל- 20 איש? לא אני ולא אני כי במילא הם באים ולא מתייחסים אלי בבית שלי נגמרו הימים האלו זהו זהו זהו מזל שאתן כאן, עדיף מלריב איתו נשיקות

 

[ציפי ג]

ומה אם תטילי על כל אחד משימה?

תתקשרי ותגידי שקשה לך לארח, ולהכין אוכל לגדוד, ולכן X תכין Y Yתכין Z, וההוא יקנה פיצוחים, וההוא שתיה, וזו תביא כלים חד פעמים. או שזה יוריד אותם מהעץ, או שזה רק יגדיל את העצבנות שלך כי הם יסרבו, או שהם יביאו באמת, ואז יקל עליך.

 

[אורא]

קשה לי להגיב על זה רק

קבלי

גדול וחזקי והתחזקי. אני בראש השנה ארחתי 14 בדירה קטנה בהתראה של 48 שעות מראש. אני מבינה מה שאת עוברת ומחזקת אותך אור

 

[אומיזו]

../images/Emo51.gifהיי ציפי

הלוואי וזה היה כל כך פשוט ונעים כמו שלרוב נהוג לעשות. לצערי היחסים הם גרועים יש לי חשבון ארוך עם עצמי על כך שהתחתנתי עם משפחה כה רעה. ימי הולדת זה נהיה נושא טראומטי כל השנים ניסיתי לכבד ולרצות את כולם מזמינה את כולם, ארוחת ערב טובה. את כל המפגשים אני יצרתי, נסיעות טלפונים וכו´ וכל ההשקעה הזו בגלל שאני גדלתי ללא משפחה רחבה והיה לי חשוב שלילדים תהיה. נפגעתי פעמים רבות ממנה אך השינוי הגדול קרה לפני למעלה משנתיים מקרה מסויים קרוב לנושא היה אי כיבוד של בקשה מפורשת שלא להביא אנשים אם היא באה התחלתי עבודה חדשה יומיים לפני תוך כדי שעבדתי בעבודת לילה, ילד בן 3 עם 40 מעלות חום בבית את יודעת תקופה שהדברים קצת יותר קשים אמרתי לה שאם היא רוצה לבוא זה יהיה נהדר גם קצת עזרה ויחס לילדים יעזרו הרבה תאמיני - היא הגיעה .............בליווי של 20 אנשים מבוגרים וילדים. ושתקתי אבל ידעתי שזהו, זה לא יקרה יותר. היו עוד ארועים וניתקתי מגע ומאז החיים שלי טובים הרבה יותר. היא מעולם לא נתנה גם לא לבן שלה, היא מפלה בין הבנים שלי, שום חום, שום יחס, שום פרגון מילה טובה. לו אמא שלי היתה מתיחסת כך אלי הייתי מתמוטטת. מתנצלת על האורך

 

[ציפי ג]

אז הפתרון שלך דומה לשלי

כבדהו ורחקהו. לבעלי יש איזה רעיון כזה, (שאני מעריכה ומכבדת, באמת) שכל סוכות יתארחו כאן אחיותיו הוריו ואחיניו. ב"ה חיל פרס ומדי. אין לי שום בעיה עם זה. סוכות זה חג של אירוחים. אבל אני בהחלט מבקשת ממנו שהוא יהיה זה שידאג לקניות ולהתעסקויות. זה הרבה אנשים, שחלק אוכלים כזו כשרות וחלק כזו כשרות, ואני מצפה ממנו שהוא יתעסק עם זה. אני פותרת את חוסר הרצון להתמקם איתם, בכך שאני שקועה עמוק עמוק במטבח, כשהם כאן, וממש מתחננת לא לקבל שום עזרה, ואז אני גם נחשבת לכלה הכי טובה בעולם שמארחת כאן את חיל הפרשים, גם זוכה להערכה מבעלי שיודע שאני במצב של קרירות יחסית כלפי משפחתו, וגם לא מפריעים לי יתר על המידה.

 

[אומיזו]

המצב שאת יצרת הוא אידאלי ומצויין

ואני מקווה שבהמשך אגיע לזה רק שיהיה ברור שאי אפשר לבוא אלי הביתה ולא לדבר איתי הכבוד צריך להיות הדדי. כרגע כנראה בגלל שלא הייתי חכמה מראש ונתתי ליותר מדי דברים להצטבר כנראה שהמרחק הכי טוב לי, בתקווה, שנגיע מתי שהוא לקו האמצע.

 

[ציפי ג]

גם לי לקח 9 שנים

ולדעתי, זה מאוד מציק לחמותי. אני פשוט לא מצליחה להתחמם מחדש.

 

[הגנובה]

אומיזו יקירתי../images/Emo70.gif../images/Emo70.gif - כתבתי לך

הודעה ארוכה כאורך הגלות - ומשום מה היא לא עברה

!| אז אני אקצר.... אולי בהמשך אכתוב לך את ההודעה הארוכה יותר - אם יהיה לי זמן... אבל בקיצור... לא חייבים להזמין לארוחה... אפשר להזמין לקפה ועוגה

דברי על זה עם בעלך ותראי מה הוא אומר - בלי לריב... זה מיותר

 

[אומיזו]

גנובית

לא רוצה את כולם אצלי במכה בבית זה קשה לי. מצידי כל אחד יכול לבוא מתי שבא לו עם המשפחה והילדים. האחים/יות שלו האמא כולם יכולים פשוט לבוא לבקר אף פעם לא רואים ושומעים ופתאום צריך לארגן לכולם מסיבה.

 

[ציפי ג]

אז הפתרון שלי גם לא ישים לגביך

אז אולי תודיעי שהשנה הולכים למסעדה ומתחלקים בעלות?

 

[nightroll]

כל הכבוד אומיזו!!!

כל הכבוד!!! ואני הייתי מגדילה לעשות, מכנסת את כולם במקום אחד, נעמדת ומקישה על כוס, יעני "נאום" ואז אומרת: אני מבינה שיש לכם בעיה עם ההחלטה שלי. אני רוצה להבהיר לכם שכינסתי אתכם כאן הערב, לא ככניעה לתכתיבים שלכם (כאן יהיה רעש, תתעקשי שיתנו לך לסיים) אלא כדי שנמצא פתרון ביחד. אני מצטערת, אבל אתם מגיעים לבית שלי, אוכלים, שותים, מבלים, מתעלמים ממני, ומשאירים לי גם את ההכנות לפני וגם את הנקיונות אחרי. אני לא מוכנה לזה יותר. אם אתם רוצים להתכנס כולם יחד - אני אשמח, אבל כל שבוע אצל אח אחר, לפי תורנות, ולא תמיד אצלי. לחליפין, תתכנסו כאן, כל שבוע אח אחר יביא את האוכל וינקה את הכלים אחרי הארוחה. אתם צועקים על הסרוב שלי כי אני חלק מהמשפחה וצריכה להתנהג בהתאם? אם אני חלק מהמשפחה, תנו לי יחס בהתאם, לא יחס כאל שפחה שצריכה לשרת את כולכם!!!