בנות תעזרו לי (מצטערת להשבית שמחות

שירי71

New member
בנות תעזרו לי (מצטערת להשבית שמחות

זה לא שייך לכאן אבל כאן אני חשה יחסית בבית אז: אמא לשי התקשרה עכשיו אמרה לי שהם חושבים ללכת להרדים את הכלב שלנו. זה כלב שיש לי מכיתה ו´. כלומר קיבלנו אותו בקיץ 83 הוא הגיע לגיל מופלג ויכול להכנס לספר השיאים רק שאני כעת לא במצב של צחוקים בכלל. ניסיתי להיות עניינית איתה, לומר לה תודה שהיא אמרה לי. ושיעשו מה שהם מוצאים לנכון בהתייעצות עם הווטרינר. היא הסבירה לי את מצבו הפיזי (שאכן מאד מדורדר עקב זקנה) ואני פשוט התחלתי להרגיש את הבטן שלי מתהפכת לגמרי והדמעות החלו. אז עם אמא לשי לא יכולתי להמשיך לדבר. כל כך עצוב לי. הוא עבר איתי ואיתנו עם המשפחה כאלה דברים ותהפוכות. הוא הגיע למשפחה שלי כשעוד היה יחסית טוב. ועבר איתנו את התקופה הקשה בחיינו. ונשאר. ואני לא מסוגלת להמשיך לכתוב כי לא מצליחה לראות את המקלדת מבעד לדמעות. סתם, רציתי לשתף.
 

jess ועוד

New member
אוי שירי

זה ממש קשה אבל את חייבת להבין שכלב במצבו ... כבר לא ממש מתפקד והוא בסך הכל הגיע לשיבה טובה הכי טוב זה לקחת כלב אחר אבל אם זה קשה לך אז קחי זמן התאבלות... מחזקת אותך
 

dorlim

New member
יקירתי קחי חיבוק גדול

כי יותר מזה אי אפשר. מבינה את הצער והכאב, אבל אין מה לעשות תחשבי על זה שכל יום שהוא בחיים הוא סובל ובעצם אתם מקלים על סבלו
 

fila

New member
אוי שירי,אני בוכה גם כי אני יודעת

כמה זה קשה! אין לי מילים כדי לעזור אני יודעת שיהיה מאוד קשה ועצוב גם אני עברתי את זה. אני יכולה רק להגיד לך שזה לוקח זמן ואח"כ פשוט מתרגלים לזה שבעל החיים הכ"כ יקר לנו כבר לא שם... שולחת לך חיבוקים.
 

אתי@

New member
שירי ../images/Emo24.gif ../images/Emo107.gif

תנסי לראות את החיובי שבעניין - אתם בוחרים להקל על סיבלו של הכלב. אולי זה קשה לכם, כי אתם צריכים להיפרד ממנו, אבל אתם בוחרים בטובתו של הכלב שלכם... ותתעודדי מזה שהייתם איתו 19 שנים, שזה יותר ממה שבדרך כלל כלבים חיים... אני בטוחה שתהיי חזקה ותעברי את זה... קחי המון
 

kisses

New member
שירי שולחת לך המון המון חיבוקים ../images/Emo24.gif

בתור אוהבת כלבים ובכלל אני מבינה במאות האחוזים את הכאב. אך כמו בני אדם גם כלבים מגיעים לשלב בו הם כבר לא יכולים להמשיך. והדרך הכי טובה היא לשחרר אותם מסיבלם. תהיי חזקה ואמיצה.
 

Aאלינור

New member
../images/Emo7.gif

איזה עצב כלב שליווה אותך מכיתה ו´, כבר בטח הפך להיות חלק כל כך ברור של המשפחה. כנראה אין ברירה וזה בעצם לטובתו, אבל ברור שזה לא משנה את ההרגשה של לאבד מישהו שהיה איתך כל כך הרבה שנים.
20 שנה, זה ממש לא צחוק. זה כנראה כלב מאוד מיוחד וזכית שיהיה לך אותו לתקופה ארוכה כל כך. אין לי הרבה מילות נחמה, אני מתארת לעצמי כמה את עצובה עכשיו, וגם אני. הזכרונות והתמונות ישארו איתך תמיד, וכך גם האהבה שלך אליו, שהוא בטח הרגיש בה תמיד.
 

Ronnie*

New member
שירי יקרה...

גם אני עברתי משהו דומה לפני כמה חודשים... ההורים שלי נאלצו להרדים את הכלבה המקסימה והקשישה שלנו. כמה ימים אחרי זה החתול שלנו נעלם, וגם הוא היה במשפחה המון שנים (אולי 15). כאילו הלך לחפש אותה. זה היה ממש מוזר ולא ברור, ונורא עצוב... אני לא יודעת איך לנחם אותך, אולי רק בזה שבטוח היו לו חיים טובים ושזה לטובתו, אבל אני יודעת שזה לא ממש מנחם. הרבה
.
 

הילית*

New member
שירררררי ! רק עכשיו ראיתי

ממש מצטערת לשמוע. לא יודעת איך לנחם. אני מקווה שהזכרונות הטובים איתו יתנו לך הרבה כוח להמשך...
 

אביבית1

New member
אוי שירי

מצטערת לשמוע, תמיד קשה לאבד מישהו כל כך קרוב, אבל תחשבי שעושים עמו חסד וגואלים אותו מיסוריו. שולחת לך המון
ים ו-
ות
 

שמופית

New member
מצטערת לשמוע ../images/Emo7.gif

זה באמת עצוב להיפרד ככה, אחרי כל כך הרבה זמן ביחד. אני חייבת לחזק את החלטת אימך - כמה שזה קשה, זו החלטה נבונה שבאה מתוך אהבה אמיתית ולאחריה הוא לא יסבול יותר את כאבי הזיקנה. קבלי
ענק !
 

yosefrat

New member
עצוב לשמוע

ועכשיו צריך לרוץ לאמץ כלב שיעזור להתגבר על העצב
 
למעלה