בניגוד לכל ההודעות ה"כבדות"

בניגוד לכל ההודעות ה"כבדות"

אני בסך הכל רוצה לעדכן שאני טובעת בים הדגלונים שמסביב - כלומר קוראת וקוראת אבל לא ממש כותבת... לא שאני ממש תקועה, אבל אחרי שהתרברבתי (או איך שכותבים את המילה הזאת...) שהפעם דברים הולכים מהר, בשבועיים האחרונים הכל מתקדם, אבל לאט לאט לאט ובטוח... בינתייים גם המנחה החזיר את הפרק הקודם ובגדול היה מרוצה - אז כנראה שאני בדרך הנכונה. [ותסלחו לי שאני לא משתתפת בדיונים היותר "כבדים" - פיתחתי אמונה טפלה (מאוד מדעי מצידי, אני יודעת...) שלהיכנס לויכוחים סוערים עם אנשים באופן וירטואלי מביא לי מזל רע (או אם תרצו באופן מדעי יותר - מתיש אותי נפשית ומקשה על התמודדות עם דברים רעים אם קורים) ]
 
ואם כבר פתחתי כותרת של הודעות לא כבדות

ספרו קצת סיפורים אקדמיים מעודדים (רצוי על הארץ, אבל מותר גם מחו"ל) אצלנו: -קיבלו מישהי מדהימה למחלקה -המחלקה חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם אוניברסיטה נחשבת בחו"ל -מצעד המבקרים מחו"ל די מרשים - בגדול אני מנסה להסתגר בבית ולסיים את הדוקטורט, אבל יש לא מעט הזמנות קורצות!
 

ללס1

New member
הגיע הזמן לחזור לענינים../images/Emo192.gif

שלום לכולם,מזמן לא הייתי פה.אני ומשפחתי עברנו בית,כל המכירה,הקנייה,שיפוצים ומעבר לקחו אותי רחוק מהתזה. שכחתי כבר איך לקרוא מאמר...אז כצעד ראשון חזרתי לכאן,נראה לי התחלה טובה היום בעלי יסדר את חדר הלימודים שלי,ככה לא יהיו לי תירוצים שאין לי איפה ללמוד.חוץ מזה לפני חודש הגשתי את ההצעה ועכשיו אני אעשה פיילוט,מקווה שבתחילת שנה"ל כבר אתחיל את המחקר עצמו. לא יאמן כמה כל שלב לוקח,או שזה רק אצלי. אני קוראת על כאלו שעשו מחקר לתזה ב4 חודשים ולא מבינה איך. יום טוב
 
כמה שאת צודקת

גם אני חייב לחזור למסלול... לאחר עריכת כתב העת (יחד עם שתיים מחברותיי) והפקת אירוע ההשקה שייערך אי"ה ביום א' הקרוב באוניברסיטת בר אילן בשעה 18:00 (מצ"ב הזמנה) עלי לשוב לכתיבת הדוקטורט... קצת קשה אך אין הרבה ברירות... כל ההתחלות קשות... בהצלחה לכולם...
 
איזה יופי! ../images/Emo140.gif

ולגבי הזמן - זה לוקח גם לי המון זמן. ות מיד זה מצליח להפתיע אותי, איך אני מלתכננת שזה ייקח X וזה תמיד לוקח לפחות X בריבוע או בשלישית או בחמישית. העיקר - האיכות! (ככה אני מנחמת את עצמי...:-
)
 

I Was Hoping

New member
גם אני רוצה לחזור ../images/Emo10.gif

רק לא יודעת איך... אני באמת אובדת עצות. מאז הקידום בעבודה, רוב שעות הריכוז שלי מתקיימות בין כותלי המשרד. שמונה וחצי שעות של מחשב, כתיבה, קריאה ושיחות טלפון. הכל כבד, חשוב ורציני כל כך. אני מגיעה הביתה בסביבות חמש, אוכלת משהו, מתקלחת ואז מנסה שוב לחפש את הריכוז שלי לטובת הלימודים. העיניים עייפות, וכל מה שהמוח מסוגל לו זה לבהות באיזו תכנית טלוויזיה מטופשת ולהירדם. אני ממש מכריחה את עצמי. מיותר לציין שאני כבר מאחרת בהגשות... באמת שלא יודעת מה לעשות
 

d a p h n a

New member
וגם אני צריכה לחזור לעניינים

שבועיים בארכיונים באנגליה, ולאחריהם סופ"ש ארוך ונפלא בקורנוול שכלל כמה טיולים ובעיקר הרבה מאוד ישיבה בשמש על החופים המדהימים (כן, שמש, וכן, חופים מדהימים... באנגליה). נחתתי ביום שלישי בלילה, ובעוד שבוע כבר יש לי פגישת קריאה ולכן אני כבר חוזרת ישירות לעומק העבודה. בנוסף, נפגשתי אתמול עם הבוחן השני שלי (אנחנו עושים בחינות מעבר על שלושה תחומים), ומצד אחד זה הלחיץ אותי אבל מצד שני הבהיר לי יותר טוב בדיוק איך אני צריכה לקרוא כך שעכשיו אני שוב מרגישה שיש סיכוי שאני אעמוד בקצב. בקיצור, אני עדיין קצת בהלם מהמהירות שבה אני חייבת לחזור לעבוד בצורה רצינית, אבל מצד שני נראה לי שאני סוף סוף מוכנה להתארגן על זה כמו שצריך.
 
למעלה