בניה משמרת מים

[דן רוזנצביג]

בניה משמרת מים

בעבר הצגתי כאן את שיטת הבנוי המשמרת מים. זוהי שיטה האמורה לשמר את מרבית כמות מי הגשם, בתחום המגרש, באופן שיחלחל למי התהום ויצמצם את הנגר העל קרקעי. השימוש בשיטה זו אינה פוגעת/מקטינה את כמויות מי התהום, שהם "מוצר" חיוני במדינתנו וגם מקטינה את כמויות הזרימה ומאפשרת הקטנת מערכות הסילוק וההולכה.
אבל והאבל גדול ובעל חשיבות מרובה. אין השיטה הזאת מתאימה לכל אתר ואתר . כאשר מיישמים את השיטה באתר שאינו מתאים הנזקים עשויים להיות חמורים.
התנאים הבסייסים הם: - האתר הוא בעל קרקע מחלחלת: חול, חול חמרה ואפילו חמרה בתנאים מסויים כאשר אין שכבות ( אטומות) נזז בחתך
- קיים שטח פנוי (יכולה להיות גינה) בסדר גודל של 20% לפחות מהמגרש. שטח פנוי הוא פנוי לחלוטין - ללא מגרש חניה אטום ולא מעל גג
של מרתף ו/או חניון
- קיימת גדר אטימה בגובה של כ-30 ס"מ לפחות בהיקף המגרש
קיימים מצבים שהשכבה העליונה שבפני השטח אינה מקיימת את תנאי הבסיס. במקרים אלו ניתן ( שוב בתנאים מסויימים ) להעזר בבורות חילחול או במה שמוגדר כניקוז אנכי. גם בעבוד התקנת בורות חילחול קיים תנאי יסודי הכרחי, שהקידוח יגיע ויעבור שכבת חול בעובי של 10 מטרים לפחות. אי המצאותה של שכבה חולית יגרום למלוי הבור במהירות והמים הגואים עשויים לגרום לנזקים אפילו חמורים.
קיימים סטנדרטים, שלא אפרטם כאן עבור מבנה והתקנת הבור. בכל מקרה המלצתי היא לקידוח בעומק של עשרים מטרים לפחות.

מתכננים - הרי הוזהרתם משמוש לא ראוי בשיטה ראויה וממולצת - כאשר היא מיושמת באתרים המתאימים עבורה ולא כשיטה גורפת.

 

[עמית מהשרון]

תודה. הייתי מוסיף עוד רעיון

להימנע משימוש בשיטה זו באזורים עם זיהום קרקע חמור (בסבירות גבוהה - שטחי תעשייה ותחנות דלק או בצמוד אליהם), אלא אם ההנחה היא שהכוונה אינה להשתמש במי התהום בעשורים הקרובים אלא כ"השקעה לטווח ארוך" למהילת מי התהום המזוהמים כדי שבמועד לא ידוע בעתיד תשתפר איכותם.

כמו כן, ההתייחסות שלך היא למעשה ספציפית לקרקעות של מישור החוף. אבל מה עם קרקעות אזור ההר? הרי מעיינות השכבה הרבים בהרי ירושלים וברמת מנשה קיימים מלכתחילה בזכות חלחול למי התהום באזורים אלו (ושילוב עם שכבות קרקע אטימות נמוכות יותר, מה שפחות רלוונטי לתוכניות בנייה).

 

[דן רוזנצביג]

יישומים נוספים

אכן, השיטה מומלצת בכל אתר בו קיימים תנאי חילחול מתאימים. ההתאמה חייבת להעשות בין קצב/עוצמת הגשם ומשכו לבין ערכי החילחול/המוליכות ההידרולית של התווך אליו אמורים להתנקז המים.
לגבי מישור החוף עבור מרבית המקרים קיים פתרון ברור. זאת למרות שגם באזור מישור החוף קיימות הפתעות ויש להמנע מהן. אני מזהיר בפני הפתעות אלו.
לגבי האזורים האחרים - חייבים לעשות חקירה מפורטת לגבי כל אתר ואתר ולא תמיד מצויים הכלים המתאימים לכך. גם הואריאביליות היא גבוהה, במיוחד כאשר קיימים מעיינות שכבה. האם אכן חודרים לאקויפר ? מהו עומקה של השכבה נושאת המים וכו'.

אני מדגיש בכל מקום בו קיימים התנאים המתאימים יש לאמץ את השיטה - אבל חייבים לנהוג בזהירות עלמנת שלא להחטיא את המטרה ולגרום לנזקים במקום לתועלות.

 

[ניצן cocos]

האם מכל תחנת דלק יש זיהום?

אם כן זה חמור מאוד, ומאוד מעודד לעבור לרכב חשמלי\היברידי.
הטיפול בזיהום כזה עולה הון.

 

[עמית מהשרון]

לא בהכרח מכל תחנה

אבל יש סבירות גבוהה לזיהום קרקע בקרבת תחנות - במיוחד אם מדובר על תחנות דלק הקיימות שנים רבות, והוקמו כאשר המודעות והאכיפה היו חלשות יותר מאשר כיום.

 

[ניצן cocos]

הרגעת אותי, חשבתי שכל התחנות מזהמות.

מקווה שמישהו עושה מאמצים לטיהור, הטכנולוגיה קיימת השאלה זה המחיר.

 

[ש מים]

תודה + שאלה.

למה "שטח פנוי (יכולה להיות גינה) בסדר גודל של 20% לפחות מהמגרש"?
למ יש תלות, ואפילו מגבלה, בשטח הפנוי במגרש?

 

[דן רוזנצביג]

הערך נקבע מתוך ניתוחי עוצמות גשם ומשכים

מתוך ניתוח נתוני גשם ראליים, שנמדדו ברושם גשם, הגיעו לערך של כמות או יותר נכון של ספיקת הנגר בהסתברויות שונות. לזאת תוסיף את יכולת החידור/החילחול של הקרקע ותגיע לאחוז השטח הפנוי הנדרש למטרת חילחול המים ללא הצטברותם במגרש לאורך זמן. ניתן לקצר את הזמן ו/או לצמצם את השטח הפנוי ע"י תוספת של בורות חילחול כפי שהצגת למעלה.
ככל שהשטח הפנוי יהיה קטן יותר הצטברות המים במגרש תהיה רוכה יותר ותגיע לגובה רב יותר

 

[ש מים]