בניית משפחה מרוכבת

[עוף כנף]

בניית משפחה מרוכבת

(בגיחה מפורומים שכנים, שם ייעצו, ורוצה לשמוע דעות נוספות) לי ולגרושי 2 ילדים (16.5 ו- 11.5). לפני כחודש עברה בת זוגו של גרושי (ולה 2 ילדים - 8 ו-4.5) להתגורר איתו. לילדי לא היתה כל הכנה. הם פשוט הגיעו יום אחד ו"גילו" ארגזים ושקיות צעצועים בחדרם בבית האב. עד היום גרושי לא שוחח איתם, ולא הבהיר להם את המצב ואת יחסו כלפיהם. הם מבולבלים. הילדים "שלה" "תפסו" להם את מקומם אצל האב, כך הם מרגישים. הוא מתייחס יותר לקטנים, כועס בד"כ על הגדולים (שלו). עד כדי כך שאינם שמחים להיות איתו, ולהגיע אליו. הילדים הקטנים יותר חודרים לפרטיותם של הגדולים, פותחים מגירות וארונות ולוקחים דברים, נכנסים למחשב, בעזרת הבייביסיטר, לקבצים אישיים. והם, ה"גדולים שלי" כבר לא מרגישים שם בבית. הם אפילו חוששים לנהל עם האב שיחה, כי הוא שוב יכעס עליהם... ההתלבטויות הן: איך אפשר לעזור לילדי במשבר שעובר עליהם?

 

[יונה לבנה 1]

ברוכה הבאה

אני יוצאת מנקודת הנחה שאין לך שליטה על המערכת של גרושך, אלא רק על ילדיך. לכן הייתי מסבירה לילדים שזאת המציאות החדשה שגם את לא כל כך היית בתמונה ,והאבא לחוץ וגם לא יודע איך להתמודד ומה שנשאר זה שהגדולים ילמדו לקבל את הילדים הקטנים כי זאת המציאות,ואל לב האבא לחדור ממקום של קבלת המציאות שלו ורצון להתברג למערכת מבלי להשאר בחוץ במילים אחרות המציאות קשה אך השאלה מאיזה צד לוקחים אותה. אפשרי להפגע לצאת ,להעניש,ולהשאר בלי פגישות עם אבא,להיות אולי צודק אך מפסיד בגדול... או אולי להבין ולקבל את הכללים החדשים ללא ברירה. בהצלחה

 

[oehhe]

שלחי אותו אלינו, אנו נסייע ונייעץ

 

[maof]

עוף כנף...........

יש דברים שהם פשוט מיתרחשים....... הילדים מנסים ליקבוע את המקום שלהם בבית טבעי הוא שילדים קטנים פחות ממושמעים ומנסים כל פעם מחדש היכן סף הסבלנות של הגדולים נכון שמצב כזה מעורר מחלוקת כל צד מנסה לדעת היכן הגבולות המותרים....... זה הזמן שההורים צריכים להיכנס לתוך התמונה ולהעמיד גבולות צריך לפעמים לדעת להיתערב ולעשות את הסדר הרצוי בנוסף לזה שהם לא אחים לאותם הורים ..... ויש מצב של מה מותר ......ומה אסור........ ניראה לי שאת פשוט צריכה להסביר לאקס שלך את הרגשתם של הילדים שלך ....... ולבקש ממנו שיתמוך יותר בהעמדת גבולות הפרטיות....... ואני יכול לתת לך לדוגמא את הילדים של בת זוגתי אנחנו נותנים בבית הרגשה של שלנו

כמו בקיבוץ הכל שיך לכולם................אין שלי....שלך אבל אם זאת בארגז כלי העבודה שלי (ולא קשור ברגע זה בסיכון שהם עלולים ליפצוע את עצמם מסכין יפנית או דבר אחר) הם יודעים זה שלי !!!!!! ולא נוגעים !!!!!! ילדים קטנים לא טיפשים הם מבינים טוב מה מותר ומה אסור ביום שהאקס שלך ובת זוגתו ידעו להעביר את המסר נכון גם הקטנים ידעו שיש גיבוי של הבוגרים לדברים והם ידעו להימנע מדברים מסוימים מעוף

 

[סביב השעון]

קשה

נדמה לי שהכי פשוט לשוחח עם כל הגורמים לחוד. אולי אביהם לא די מודע לפגיעה? אם אין אפשרות לשיחה, לדעתי בגיל הזה ניתן לברר עם הילדים מה תחושותיהם, ומה רצונם. תעודדי אותם לשוחח עם האב. באמת מצב קשה. במקרה הכי גרוע - תעמדי מאחוריהם ביחס לכל החלטה שלהם. אני חושבת שלפעמים ניתוק מה הוא תגובה הגיונית .מצד שני לא ברור לי כמה הילדים מגיעים אליו בכל מקרה . ואם הקטנים גרים שם - ברור שזה יהפוך לביתם. בכל "מורכות" יש מצב של נישול (לדעתי כולם מנשלים את כולם)אבל זה לפעם אחרת.

 

[עלמה 3]

עוף כנף, ברוך בואך../images/Emo140.gif

אני מצטרפת לדבריה של מסביב לשעון - מילת המפתח - הידברות. וגם את יכולה להכין אותם שבאחד מן הימים אמא או אבא, יבנו זוגיות חדשה, או תא משפחתי חדש ושיצטרכו לקבל את זה.......... עלמה

 

[ח ד]

הי עוף כנף.

כפי שאת מתארת, אכן מצב כאוב. כשאת אומרת שהוא לא שוחח איתם, את מתכוונת שהוא אפילו לא הודיע להם מראש שבת זוגו וילדיה עוברים לגור איתו? ובעניין החדר - הם אמורים לחלוק את אותו החדר עם הילדים של בת זוגו של אביהם, בלי שום הכנה והתראה? זאת התנהגות מאוד קשה לעיכול מצד אבי ילדייך. קשה אפילו להבנה. זה עומד בניגוד לכל שכל ישר בניהול קשר עם ילדים. מוזר. מה לדעתך גרם לו להתנהג ככה? כאילו שיש איזה גורם שהתערב באופן פעיל כדי למנוע את מה שרוב האבות היו עושים ברוב המקרים. המעבר היה פתאומי? הוא חשש מהתגובה של הילדים אם ינסה להכין אותם? חשש אולי מהתגובה שלך? היה לו צורך להסתיר את המעבר ממישהו? משהו חסר לי כאן. אולי הוא נמצא באיזו מצוקה? אבל השאלה בה סיימת היא הכי חשובה. איך את יכולה לעזור לילדייך במשבר שעובר עליהם. אני חושב שקודם כל יעזור אם תנסי לחקור יותר עמוק כדי להבין למה הגרוש שלך מתנהג כל כך מוזר. דבר שני, זה לנסות לדבר איתו, אם יש ביניכם דיבור. במקרה זה הייתי ממליץ שלא לנזוף בו או להאשים, אלא לגייס את כל השליטה העצמית לשיחה רצינית ושקטה בנושא טובת הילדים. ואולי עוד דבר - האב חייב לדעת איך הילדים מרגישים ביחס להתנהגות שלו. גם אם הוא יכעס נורא. הם צריכים לדעת שזו זכותם לבטא בפניו את כעסם. ומעבר לזה - צר לי לומר, יש מעט מאוד שאת יכולה לעשות, מלבד לדאוג שהבית שלך ימשיך להיות עבור ילדייך מקום שמכיל, מאפשר, מגונן ומזין - הבית שמגיע להם ושתמיד שם עבורם. זה ממש על קצה המזלג המחשבות שלי בעניין. ויש עוד כמה זיכרונות אישיים מכניסת הילדים שלי לבית המשותף שהקמתי עם עין לפני שלוש וחצי שנים. כניסה שגם היא לא היתה קלה. למרות כל ההכנות וההתראות - זה היה סיוט אמיתי, דרמה גדולה של פלישה, נישול, קיפוח, השתלטות, ומלחמת טריטוריה. וכן, בהחלט יכולתי לראות את האקסית שלי כותבת לפורום הזה מכתב מאוד דומה לשלך, למרות שהמציאות, לפחות במקרה שלי, היתה מאוד שונה ובהרבה יותר מורכבת ממה שאקסתי היתה מוכנה לראות ולהציג. בהזדמנות, אשמח לשתף אותך. אפשר לחשוב שאם מכינים ומתריעים זה יותר קל. זה לא בהכרח יותר קל, רק יותר הוגן.

 

[עוף כנף]

הבהרות ו-תודה לכולם

אז, קודם כל, תודה לכולם על התגובות. והבהרות: * האב לא הודיע להם מראש על המעבר הצפוי של בת זוגו וילדיה. * הם אינם חולקים את אותו החדר, אבל הקטנם יותר נמצאים הרבה בחדרם... * איני יודעת מה מנע ממנו לשתף את הילדים. * גרושי ואני בקשר סביר, ובקשתי ממנו לנהל שיחה עם הילדים בקשר לשינוי שנעשה, לא ברמת האשמות, אלא ברמת בקשה לטובת הילדים. עד היום הוא לא מצא את הזמן. ((* מהכרותי רבת השנים איתו,- אדם שפועל על פי טובתו בלבד, בלי לחשוב על השלכות מעשיו על הסביבה הקרובה.)) * הצעתי גם לילדים לשתף את האבא. הבת חוששת מכעסו, הבן חושש לפגוע בו...

 

[עוף כנף]

סוף-סוף זה קרה !!!

רציתי לשתף אתכם בהמשך ה"ספור" אבל קודם כל: חג שמח לכולכם! (בהודעה שכתבתי גם בפורום השכן) בחג הזה, סוף סוף, היום הגדול הגיע. בתי ספרה לי ש"אבא דיבר איתנו". ואני? שמחתי. "יופי, אז, איך את מרגישה עכשיו? וספרת לו איך את מרגישה בקשר לזה? ואחיך שיתף גם הוא?" "את לא מבינה, אמא,...זה לא רק הוא דבר איתנו.. גם היא השתתפה בשיחה, ולא רצינו לפגוע... אז, זהו, אני די התייאשתי מהבחור...

 

[blonda3]

../images/Emo123.gifעופי...קראתי...../images/Emo10.gif

ומאד לא אהבתי את מה שספירת שם בסוף.... אוףףףףףףףףףףףףףף עליו.