בנים ובובות?

[שירלי של איה]

בנים ובובות? ../images/Emo66.gif

לפני כמה ימים היה אצלנו חבר שאשתו בהריון מתקדם עם ילדם השני. שוחחנו על איך הבן הגדול (בן שלוש וחצי) מקבל את ההריון והאם הוא מצפה לתינוק וכו´. בתמימותי שאלתי אם הם קנו לו בובת תינוק כדי שיוכל להתאמן עליה בהחתלה, האכלה - מין משחק תפקידים כזה. שני הגברים (בעלי והחבר, שהיו שרויים בצפיה במשחק כדורגל בו זמנית) פתחו עלי עיניים תמהות והתגובה הראשונית שלהם היתה - בובה, השתגעת? האם השתגעתי? האם לא מגיע לבנים לשחק בבובות? לי זה נראה נורא טבעי וברור... אשמח לשמוע דעותיכם ונסיונכם!

 

[iris & ben]

דעתי כדיעתך ודעת בעלי כדעת בעלך...

כמו כן אני מלמדת את בני על אברי גוף באצעות בובה

 

[שירי ל]

היתה כתבה לא מזמן בידיעות

על 2 נשים שפתחו סדנא לחינוך ילדים בצורה שוויונית = בובות לבנים, משאיות לבנות וכו´. וקוריוז: אופיר מכורה לערוץ הופ. יום אחד, אני ניגשת, ובערוץ משודרת תכנית- "סמי הכבאי". עברה לי מחשבה בראש, שבתכניות האלה תמיד הכבאים הם גברים והנשים הן אלה שמכינות להם את האוכל. והנה, בדיוק בזמן שאני חושבת - מופיעה על המסך - כבאית! זה היה נורא נחמד...

 

[keren1]

השכן שלנו הולך לגן ביחד עם דניאל

(הם בני 3.5) שנה שעברה שאשתו ילדה את בנם השני ישי נשאר אצלנו לא פעם. באחת הפעמים האבא בא לאספו ושאל איך היה. אמרתי מצוין הם שיחקו יפה ביחד עם הברביות ועשו להם מקלחת. האבא פתח עלי זוג עיניים. "הבן שלי ....ברבי". מאז חלפה שנה וכיום האבא קנה לבנו מטבח מצויד לתפארת. זה לא סממן נשי? את די צודקת בעניין הזה של משחקי בנים משחקי בנות. אני מוצאת שזה ממש מרגיז. מגיל רך נולדות האפליות בן בנים לבנות ולא צריך לעודדם. אצלנו יש מהכול. בני משחק עם עגלת בובות ובובה והבנות משחקות עם קוביות וכדורים. אני משתדלת לא לשים דגש על העניין הזה וגם לא בעלי.

 

[נירית1]

בבוב הבנאי יש - אשה בנאית אבל

היא גם מתעסקת הרבה בבית ובמשרד

 

[רותי ע]

התופעה הזו עדיין נפוצה אם כי יש

כבר לא מעט אבות שהתקדמו מהגישה הזו. אצלנו יש מטבח ועגלה ואיננו חוששים שזה מה שיקבע לגבי הגבריות העתידית שלו. (אבל מזל שהוא מת על מכוניות וכלי עבודה

).

 

[ניריתי של יותם]

גם לבנים מגיע להנות!../images/Emo8.gif

משחקי "כאילו" עם בובות הם משחקים נהדרים שיכולים להתפתח לכל הכיוונים כיד הדימיון של הילד. אני בעד לקנות גם בובה ולאפשר לילד לבחור אם הוא מעונין ונהנה לשחק עימה או לא. מחקרים מראים שבנים בהחלט מגלים העדפה ל"משחקי בנים": טרקטורים וכד´. נו בסדר, כל עוד נותנים אפשרות בחירה ולא מטים את הכיוון מראש. ודרך אגב, אנחנו כבר קנינו ליותם מטבח מצויד (ההוא מהמבצע של הסופרפארם מלפני שבועיים). אומנם אבא לא מבשל ולא אופה, אבל אולי היורש הצעיר יציל את כבוד הזכרים במשפחתנו

 

[נירית1]

הבן שלי קיבל את הבובה הראשונה

בגיל שנה ובעזרתה למדנו על אברי הגוף, הוא גם בלי קשר שיחק אתה אהב לקחת אותה לאמבטיה וקילח אותה בעזרת אבא. זה לא גרם לו לוותר על מכוניות אבל זה בבית כמו כל משחק אחר. אני חושבת שזה חשוב מאד.

 

[שירלי של תומר]

דעתי כדעתך../images/Emo70.gif (ואני אמא לבן!)

ודעתם של בעלך והחבר מאוד מאוד מיושנות ולא מקובלות עלי כלל וכלל

שירלי.

 

[מיכל153]

ובהפוך על הפוך: בנות ומכוניות ?

עכשיו אני נותנת לשלי לשחק במכוניות, בעיקר בשביל הקולות והיא מאוד נהנית מזה. אני גם זוכרת שנתתי לליאת לשחק במכוניות. ביי מיכל153

 

[ליאת של בר]

בטח! קניתי לבר משאית ומכונית ספורט

מה שלא הפריע למוכר לשאול "יש לך עוד בן בבית?" וכשאמרתי שזה בשבילה הוא התנצל ו"הסביר" שיש לו רק בנים אז הוא לא יודע איך קונים לבנות... וכשהיא תלמד לנהוג היא תנהג "כמו גבר", (וסליחה עם כל הנהגות הטובות)..

 

[אילנה של יובל ומיכל]

נהגת זה אופי, לא מין ../images/Emo8.gif

גם אנחנו קנינו ליובל כל מיני משאיות ומכוניות, אבל זה ממש ממש ממש לא מעניין אותה... אולי מיכל תתעניין יותר.ש

 

[אמא של ע,ק,ת]

אפשר ללטף מנוף עם הגה?

כשהייתי בהריון השני שלי קנינו בובה ("חסרת מין") לבן הגדול. זה היה מדהים לראות איך הוא טיפל בה, הניק אותה, דאג לה. אפילו נתן לה שם. בעצם הוא התיחס אל הבובה בלשון זכר. ועד היום לבוב הזה שמור מקום כבוד בליבו ובין המשחקים. לבן השני קנינו בובה כשהייתי בהריון השלישי. הוא כמעט ולא התענין בה. והנה סיפור שמדגיש את ההבדלים בהסתכלות על העולם בין בנים לבנות: ליד הגנון של קורן (עוד מעט בן שלוש) עבד מנוף ענק. כשבאתי לקחת אותו מהגנון הביתה הצעתי לו שנלך לראות את המנוף. הדבר היחיד שענין אותו היה: "למנוף יש הגה?". אמא של אחת הבנות בגנון הציעה לביתה ללכת לראות את המנוף והמתוקה שאלה "אפשר ללטף אותו?" זו בעיני ההוכחה שההבדלים קיימים וזה לא תלוי רק בגישה של המבוגרים...

 

[mom&shaked]

בובה לבנים

אני מאמינה שכשאהיה בהריון אקנה לשקד בובה תינוקת או אם אמצא בוב תינוק (תלוי במה שיהיה לי בבטן) שיטפל בה ויאכיל אותה ויחליף לה וירגיע אותה מבכי (כן כן אפילו זה כבר קיים!!! בובה שצריך להרגיע מבכי), כיום יש לשקד עגלה כי הוא מאוד אוהב, אין לו בובה אבל הוא שם את הדובי שלו בעגלה ומטפל בו, היה לו גם מטבח אבל מהר מאוד הוא איבד עניין אז "תרמתי" את המטבח לגן שלו. בעלי מסכים עם דעותי בנושא (למזלי). יש לנו חברים שבנם בן 5 והולך עם הבובה שלו לכל מקום (אם אני זוכרת נכון היא לא לבושה) והוא לא נוהג לשחק איתה, הוא פשוט אוהב שהיא איתו (מעין חפץ מעבר) והוא מאוד אוהב לשחק במשחקי בנים כמו לגו, מכוניות, רובוטים.... בקיצור לא נראה לי שיש קשר בין הבובה למידת הגבריות שלו.

 

[anat30g]

זאת ההכנה הכי נכונה לילד צעיר

להתאמן על בובה... זה מה שאני עשיתי עם הבכור שלי - הוא היה בן פחות משנתיים שאחותו נולדה ולא יכולתי להסביר לו על הפרפרים והפרחים - אבל יכולנו להכניס בובה מתחת לחולצה ולהוציא אותה כמו תינוק שנולד... לתת לה בקבוק ומוצץ שהיא בוכה ולטייל איתה בעגלה. מה שכן, ברגע שהבן שלי גמר את משחק הדימיון הוא היה זורק את הבובה על ראשה והולך לשחק עם המפלצות שלו... בעוד שאחותו מעולם לא עשתה זאת... משחק הדימיון שלה עם הבובות לא נגמר לעולם (היא תמיד היתה נשארת האמא/דודה של הבובה). ועוד משהו - שאלה לגברים שחושבים שבנים לא צריכים לשחק עם בובות - מה זה כל החיילים וגיבורי העל שהילדים משחקים איתם... לא בובות??? גם בנים משחקים עם בובות... רק שבלי הדרכה (משחק דימיון מודרך) - רוב משחקי הדמיון של בנים הם מלחמתיים ותחרותיים... ענת

 

[דיאנה1]

חברה שלי טוענת שאם אתן לבן שלי

כשיגדל קצת בובה, הוא יכופף אותה, יכוון אותה כמו רובה ויעשה "פיו פיו". והיא אמרה לי את זה כשסיפרתי לה שסרבתי לקנות לשון (הבת שלי) אקדחים וחרבות, לא בגלל שאלה צעצועים של בנים אלא מתוך התנגדות לצעצועים שהם כלי מלחמה, ותהיתי אם אצליח לעמוד בזה עם בן... מה דעתכם על צעצועי מלחמה? (לא משנה אם לבנים או לבנות). רק לי זה עושה רע?

 

[טלי של גלי]

גם אני שונאת אותם.

הבעיה שלי, היא כמו תמיד, הבעל המיליטנטי שלי. הוא בטוח יקנה לילדים, בנים או בנות, אקדח או חרב.

 

[אמא של קשת]

חברה שלך צודקת...

כשהם מגיעים לשלב הזה, הם יהפכו את הדבר הכי הומני לכלי משחית. אבל זה לא סיבה לקנות להם דברים שיש לך התנגדות אליהם, סתם מקל יכולה לשמש חרב/ אקדח לתפארת. וזה שלב כזה, ולא צריך לעשות לך רע. חוצמזה אנחנו (אני לפחות) חיים באיזור מלחמה, וצעצועים הם כלי להתמודדות, לפעמים זה אפילו יעיל. אחותי קיבלה צעצועי מלחמה ליומולדת של הילדים, בהתחלה היא רצה להחביא אותם או משהו, אבל בסוף הם שוכבים כאבן בחדר המשחקים, צריך ללמוד איך לשחק בזה (מה בדיוק קורה במלחמה), כי ככה זה סתם בובות קטנות...

 

[רותי ע]

הבן שלי לוקח שתי חתיכות לגו וכבר

יש שלו "פיו, פיו.." ואת זה הוא לא ראה בבית. כמו עוד הרבה "דברים טובים" שהוא ירכוש בעתיד בגן

הוא אפילו לא מבין את המשמעות של זה.. ולי צובט בלב שעוד מעט אצטרך להסביר לו מה זה טנק, רובה ולמה הם יורים.. (הכל בחדשות).

 

[אמא של ע,ק,ת]

גם לי המחשבה על רובים וחרבות

עושה רע. ולפני שנהייתי לאמא גם חשבתי שאצלי בבית זה לא יהיה. אבל אחרי שילדתי את בכורי והוא קצת גדל והחל להמשך לכל כלי המשחית הללו, הבנתי שאצלו זה ממש איזה שהוא צורך והסתגלתי לרעיון שזה חלק מהמשחקים בבית. (גם מקלות וענפים וגם חרבות ורובים מפלסטיק). אבל אני לא מסכימה לכוון אל אנשים וחיות. מבחינתי זה הגבול. "פיו פיו" כן אבל לא לכיוון של אנשים וחיות. (קצת דבילי מצידי? אולי...) ד.א. המשחק תמיד מלווה בהתחפשות - גלימה שנתפרה מסדין ישן (ויש כמה בכל מיני צבעים וכל אחת היא חלק מתחפושת שלמה של דמות דמיונית), חגורה (גם כאן יש מבחר) מסכה (מבחר כבר אמרנו? תוצרת בית כמובן) ומגן (גם הוא תוצרת בית...).