ראש הממשלה עושה שימוש מופקר בביטחון המדינה, ומזכיר שוב ושוב כמה תעתע בשופטים ובציבור כשהבטיח שיוכל לשלב בין שני הכובעים שלו.
קשה להבין מדוע הרצי הלוי, שבוע לפני פרישתו, הסכים להשתתף בהצגה הזאת.
בינואר 2023, בימים שאחרי הקמת ממשלת הבלהות, הפציר בנימין נתניהו ביועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה להגן בבג"ץ על מינויו של העבריין אריה דרעי לשר.
הנימוק המרכזי של ראש הממשלה היה האיומים הביטחוניים שנשקפו אז למדינה, והצורך שלו שבקבינט יישב אדם עתיר ניסיון, שקול ומאוזן כדרעי.
בהרב-מיארה סירבה, המינוי נפסל, ודרעי נותר מחוץ לשולחן מקבלי ההחלטות, לפחות באופן רשמי.
מי יודע, אולי אם האסטרטג המדופלם היה חבר קבינט מן המניין הוא היה מזהיר את ראשי הצבא לא לסמוך יותר מדי על המכשול התת-קרקעי, מאתגר את הקונספציה שחמאס מורתע, ומתגבר בעצמו את הכוחות בגבול הרצועה.
ייתכן שמישהו אף היה מעיר את נתניהו בליל 7 באוקטובר.
קל מאוד לשכנע כל אדם שעדיף שרה"מ יהיה שקוע בניהול המדינה ולא בהדיפת האשמות,
אך נתניהו הוא זה שהצהיר שהוא יכול לשמש ראש ממשלה גם כשכתב אישום מרחף מעליו.
עלייתו לדוכן העדים של האיש שאחראי לקטסטרופה הגדולה בתולדות המדינה הביאה את השימוש המופקר ב"בטחון המדינה" לשיא:
כמעט בכל הדיונים, כשהם בכלל מתקיימים, הוא מזכיר את שבע החזיתות במלחמה, רומז לאירועים מסתוריים והיסטוריים שמתרחשים מתחת לפני הקרקע.
הוא כמעט מאותת לרבקה פרידמן-פלדמן, למשה בר-עם ולעודד שחם שעצם הימצאותו בחברתם שעות רבות כל כך מסכנת את כולנו.
"אלה דברים שקשורים בהבטחת קיומנו", הוא הבהיר לשופטים כשביקש מהם הבוקר (שני) לקיים דיון בדלתיים סגורות, ולשמוע בו דברים שישכנעו אותם לצמצם את עדותו ליומיים בשבוע.
לאחר שהשופטים סירבו לבקשתו לשמוע את דבריו של החייל הצייתן ישראל כץ, מכיוון ששר הביטחון הוא דמות פוליטית ולא גורם מקצועי, נקרא להצגה ראש אמ"ן שלומי בינדר.
המעריך הלאומי, שמישהו מנהל קמפיין נמרץ להדחתו, נאלץ לספק לבית המשפט מידע מסווג כדי שהנאשם מספר 1 יוכל להתפנות לענייניו. רק אלוהים יודע מדוע אפשר הרצי הלוי, שבוע לפני שהוא פושט מדים, את ההשתתפות של בינדר במשחק המלוכלך הזה שמדיף כולו ריח עז של פוליטיזציה של הצבא.
קל מאוד לשכנע כל אדם שבמדינה כמו ישראל, בוודאי במצבה הנוכחי, עדיף שראש הממשלה יהיה שקוע בכל רגע מזמנו בניהול המדינה ולא בהדיפת האשמות על כיבוש אתר חדשות או קבלה שיטתית של סיגרים, שמפניות ותכשיטים.
אלא שנתניהו הוא זה שהתעקש להמשיך ולמלא את התפקיד, והוא זה שהצהיר בפני בית המשפט והציבור שהוא יכול לשמש ראש ממשלה גם כשכתב אישום מרחף מעל ראשו ומעל לוח הפגישות שלו.
מאז הוא מוכיח, על בסיס שבועי, עד כמה הוא תעתע בכולנו,
וכי בג"ץ ה-11:0 הוא משגה משפטי היסטורי, שחולל נזקים שספק אם ניתן יהיה אי פעם לתקן.
הרכב השופטים, האחראי הראשי לכך שהמשפט הזה נמרח כבר חמש שנים, ביטל אחר הצהריים כהרגלו את הדיון שתוכנן למחר.
מנגד, הוא החליט לשים ברקס לחקירה הראשית של נתניהו, ולקצוב אותה לעוד 13 ימי דיונים בלבד.
המשמעות היא שהחקירה הנגדית, רגע שאף נאשם לא שש להגיע אליו, אמורה להתחיל תוך שבועות אחדים.
סביר להניח שעד אז יתרחשו בישראל עוד כמה "אירועים טקטוניים", בהם ניסיון להדיח את היועמ"שית, ובית המשפט יקבל עוד כמה בקשות דחייה בדלתיים סגורות מצד האיש שרגיל לשאת את שם הביטחון לשווא.
בניסיון ציני לחמוק מבית המשפט, נתניהו מוכן לנצל אפילו את ראש אמ"ן
