בישראל מבנה דו-קומתי זול משטח זהה למבנה חד-קומתי?
בישראל מבנה בן 2 קומות יהיה תמיד זול יותר ממבנה באותו שטח על הקרקע.
למה זה בעצם?
יש סיבות לא מעטות לכך מניסיון חישובי השוואתי שעבודתי עוסקת בהן ולהלן העיקריות:
1. ביסוסי מבנים במדינת ישראת נעשים יקרים יותר ויותר עם השנים, בגלל שינויי תקינה וחוקים שמחייבים מהנדסים לתכנן כך, תוך הרחבת הבטוח המקצועי היקר שלהם במילא שמתייקר כל שנה... כמו המוצרים הביטוחיים המוכרים ;
2. האחריות המוטלת על מהנדסים בנושא חוזק המבנה, היה תמיד של 100%, אבל התייקרות ענף הבניה וכמות התביעות ההולכת ועולה מחייבת למעשה את המהנדסים לתכנן ביסוסים שיעמדו בריעדות אדמה חזקות מאוד "מאלו שצפויות פעם ב-100שנה ושכמותן החריבו את העיר צפת, חמת גדר וכיו"ב... ;
3. ככל שהמבנה המשפחתי הפרטי פחות כבד כמו קומה אחת למשל, נדרש ביסוס כבד יותר כדי להתגבר על חוסר המשקל הנדרש של המבנה "להשתתף" בהתנגדות לרעידת אדמה כזאת ;
4. כמות היסודות הנדרשים למבנה פרוס על 160מ"ר למשל, תהיה דולה פי 2 מהכמות הנדרשת למבנה של 80מ"ר כל קומה בשתי קומות ועליית גג או פי 1.5 בכמות עם מבנה שחלקו התחתון יהיה 110מ"ר ועוד 50מ"ר +5מ"ר מדרגות...;
5. לכאן נכנסת בעיה שמנסיוני, אין לה פיתרון והיא העובדה שהתקן לביסוס הוא תקן ממליץ בלבד ועוסק בעיקר במה שניתן לתכנן ובכך לכסות את המהנדס מבחינה ביטוחית...למרות שמהנדסים חושבים שיועצי הקרקע יהיו אחרים בקרות המקרה...כלונסאות ראשי כלונס וקורת יסוד מסוגים שונים, שהקבלן מרוויח עליהם את ההון הראשון כי כמויות הבטון והברזל המוחדרות לקרקע שוות כמעט לכל כמות הבטון בו ישתמשו מעל לקרקע וכך הקבלן יכול לממן את כל הבניה...
6. מצטרף לחגיגה הצורך, כתוצאה מהשימוש בצורת הביסוס כלונסאות שהיא הכי נפוצה בארץ למרות שנדרשת באמת, רק בקרקעות שלא ניתן לצפות את התנהגותם עם גמר הבניה בשינויי האקלים היחסית קיצוניים בארץ ובגלל נושא ההשקייה הפרטית או מרצפים במקום גינה...להרים את המבנה מעל לקרקע כאילו הוא נבנה מעל אגם (להלן הקרקע) מה שמייקר גם את רצפת קומת הקרקע שבמקום לשבת על קרקע מהודקת ומצעים (ללא קשר לסוג הקרקע), לתפיסתי המקצועית והעובדות לאורך 40 השנים האחרונות בכל סוגי הקרקעות הכי "לא מתאימים לביסוס" כהגדרת ה"מנומחים", כי הרצפה צריכה להיות "תלויה" ומורמת עם תבניות קל-קר (פוליסטירן) שיוקרן כיוקר הבטון למ"ר ובכך מוכפלת עלות רצפת קומת הקרקע...
7. הבניה ב-2 קומות הקונבנציונאלית (בטון/בלוקים/טיח) מקטינה את הרצפה המורמת, מקטינה את אורך השטח בהיקף המבנה שנדרש לאטום ולמנוע ממי גשמים להיכנס את מתחת לבית וכך המדרכות והמשטחים סביב המבנה נחתכים בכמות בחצי וכך גם ההוצאה הכספית... ;
8. לאחרונה יש "טרנד חדש"...מבצעים כלונסאות גם לקירות במגרש ובגבול מגרש, למשטחים חיצוניים עם ובלי פרגולות בטון (כאילו הכנה לעתיד), למחסנים וסככות רכב...שמייקרים בנוסף שלא לצורך אמיתי כי בינינו...אם משטח או מבנה החניה "יזוז" או יתרומם או ישקע קצת... הרכב לא יוכל לעמוד שם?
9. שטח הגג במבנה דו-קומתי קטן משטח גג חד קומתי בין 30-50% בתלות בצורת המבנה, אם הוא עם גגות שטוחים ו/או גגשיפועי על קומה א' עם מרפסת גג על החלק השטוח ובכל מקרה, יש כאן הוזלה של הבניה כי אומנם שטח המרפסות המרוצפות גדל, אבל אין קירות וחלונות/ויטרינות שמיקרים מאוד ועבודות הגמר כמו איטום וציפוי חיצוני קטנות יותר... ;
10. כמות הכבלים, צנרת מכל סוג וכיו"ב קטנה בהרבה 30-50% בבית דו-קומתי מבית חד קומתי.
11. יש עוד גורמים שמיקרים מבנה חד קומתי אבל נסתפק ב-10 העיקריים.
בעובדה, בכל חישוב, בכל חלוקה של חלקי המבנה הדו-קומתי לעומת החד-קומתי, הדו-קומתי יהיה זול משמעותית מהחד קומתי על-אף המדרגות המקשרות בין הקומות.
יצירת ק"א בתוך גג חוסכת 2/3 קירות חוץ, איטום וציפוי של ק"א, תהיה מבודדת בהרבה בגלל הצורך לגור מתחת לגג ובכך יהיה חיסכון ניכר בעלויות החימום והקרור של המבנה לאורך שנים, מה שיהפוך את המבנה למשתלם יותר.
ויתור על קומת מרתף שיעלה כיום בין 20-30% יותר מקומת קרקע (עם עלויות המטבח ויטרינות ופתחים גדולים וכיו"ב), יאפשר בצוע יסוד רפסודה גם למי שצריך ו/או חייב מרתף ויוריד את הממ"ד לתת הקרקע, כאשר שטח המרתף יהיה מתחת לכל היקף הבנין, אך לא לצורך יצירת יחידת דיור שגם בתוך 20 שנה לא תחזיר את ההוצאה עליו בתנאי המשק הקיימים למרות הריבית הנמוכה, אך תייצב את הבית כמו בובת "נחום תקום" גם כנגד רעידות אדמה...
, זהו בית להזדקן בו ולכן מתוכנן חדר לכל ילד + חדר שינה לנו + ממ"ד כחדר עבודה/אורחים/...
