בני הקט

דנה אז

New member
בני הקט

עוד שלושה ימים היה אמור להיות יום הולדתך הרביעי לפי התאריך העברי. היית אמור לחגוג ארבע שנים. בעוד בני גילך הפכו לילדים קטנים, המביעים את רוצנם, רצים, קופצים בוכים וצוחקים. אתה שם רחוק מאתנו.
אני רואה את חבריך למעון הולכים לגן אליו היית אמור ללכת, ולפגוש את הקטנים שהיו עם אחותך בגן. כל אלה שהיית אמור לשמוע את הסיפורים עליהם מאחותך. ואתה אינך.אתה רק התחלת בצעדים ראשונים, מילים ראשונות.. ולא המשכת ולא תמשיך. לנצח תשאר תינוק שלי... ולא תהיה איתי.

כשנולדת ביום הזכרון ליצחק רבין, חשבנו שגם לך כמו לאחותך נחגוג רק בתאריך הלועזי כדי לא לערבב יום עצב עם יום שמחה. והנה יום האבל על רצח רבין, הופך גם ליום העצוב שלנו מסיבות אישיות, כל שנה ביום הזה מציינים עוד יום הולדת שלך הךעדייך, כבר לא יום שמחה בשבילנו.
ילדון שלי יקר אנחנו לרגע לא מצטערים על לידתך, אוהבים אותך ומוקירים כל רגע שהיית עמנו, רק כואבים ועצובים על כך שאינך עמנו. וגם אם לרגע נראה לנו שאנחנו מצליחים להרים את הראש, ולקוות שאולי הצלחנו להתאושש להמשיך הלאה בלעדייך, רגע אחריו בא הכאב המשתק, החור השחור בלב שואב אותנו אליו, הגעגוע הנורא שלא נותן מנוח, והדמעות הדמעות הן זורמות מעצמן, מרטיבות את הלחיים. וכל המחשבות שאינן נותנות מנוח.
ילדון יקר שלי אז עוד שלושה ימים היית אמור להיות בן ארבע, ולנצח תשאר בני הקט בן שנה וחודש, עם חיוך מקסים שם בין המלאכים.
 

ענן כבד

New member
לדנה

איתך בזכרונך ,איתך בכמכאובך
כול מילה חודרת ,כול מילה מובנת. אין ואי אפשר להסביר את מכאובי הורים על לקיחת הבן,ואובדנו.
 
למעלה