בני מתגייס ביום ראשון....

[sunrize1]

בני מתגייס ביום ראשון....../images/Emo4.gif

בוקר טוב לכולם

כאמור,בני מתגייס בעוד יומיים ואני נורא מתרגשת ולחוצה. הוא בני היחיד,משוש חיי,אני כ'כ מודאגת וקשה לי להרגע... אני יודעת שהוא ילד מאוד מוצלח ועצמאי,שהוא חברותי ואהוב על כולם ויש לו מוטיבציה וראש על הכתפיים,אבל בכל זאת, אני חוששת ודואגת לו מאוד. מצד שני,אני יודעת שאני צריכה ואמורה לעודד אותו,כדי שילך בלב שקט,אבל נורא נורא קשה לי להתרגל לרעיון שהוא לא יהיה בבית כל השבוע (טירונות), שהוא יעבור אימונים קשים,אולי לא יסתדר שם,אולי יהיו לו קשיים כלשהם ולא יהיה מי שיעזור לו.... איך אתם ההורים מצליחים להתעודד ולהתחזק כאשר הילד בצבא? אשמח ואודה לכם אם תייעצו לי מניסיונכם,כי אני כבר שבוע בלחץ עצום ובקושי ישנה ואוכלת. כמו כן,לגביי הטירונות,רכשנו את רוב הדברים הנחוצים,אך אולי יש לכם עוד עצות בשבילי,מה עוד כדאי לקנות ולקחת לשם ביום הראשון. ושאלת השאלות- האם לדעתכם ישחררו אותו לסופ'ש הקרוב ולחג? תודה מראש לכל העונים

 

[י רדן]

../images/Emo24.gifבהצלחה לבנך היקר../images/Emo24.gif

אכן ימים של מתח ודאגה.. לקראת הגיוס מבינה מאוד לליבך.. תתגאי בבנך שהוא חברותי, ועצמאי, בעל מוטיבציה וראש על הכתפיים.. שולחת לך חיבוק ענק ואנו כאן כדי לעודד ולהקשיב..

 

[אימשל2]

מאד יעזור לנו להקך עליך אם נדע לאן

הבן מתגיס. גם מהצד הטכני של ההערכות לקראת הגיוס, יש הבדל בצרכים בין החילות השונים וסוגי הטרונות הנובעים מכך. הקושי שלך כפול. זה לא רק שהבן מתגיס ומשאיר חלל ריק של ילד אחד שעזב את הבית, אלא גורם לך בבת אחת להתרוקנות הקן. אני מבטיחה לך שתצליחי להתגבר. ברגע שתשמעי את החיוך בקולו כשהוא יתקשר, כשהחוויות שלו ייזרמו בשצף את תתרככי. לפי מה שאת מספרת, מבחינתו הצבא יהיה חוויה חדשה מרגשת ומחשלת. תאמיני לנו שיש בצבא גם צדדים טובים להתפתחות הבנים. את השלב הזה של התרוקנות הקן כולנו אמורים לחוות בסופו של דבר. לך, לצערך זה קרה מוקדם יותר. יודעי דבר מקרב חברי מספרים שיש גם יתרונות לקן הריק. יכול להיות שכרגע לא נראה לך שיכול לצמוח משהו טוב מבית ריק, אבל חברים ובני משפחה שגם ילדיהם היו משוש חייהם וחמדת לבבם, עברו שלב של הסתגלות והיום הם מוצאים שיש בקן הריק גם דברים טובים. אומר לך את המנטרה שלי, שאני מעבירה לכל הורה חרד שנכנס לפורום, חשיבה חיובית ושכנוע עצמי בעזרת החשיבה הזו מחוללים פלאים. אחרת לא הייתי מצליחה, כאמא חרדנית במיוחד, להיות אמא לשני חיילים קרביים ולהשאר שפויה. חוץ מזה על תטרידי את עצמך במחשבות על מה ואיך יהיה בטווח הארוך יותר. תשתדלי לחיות את היום מתוך אמונה שיהיה רק טוב. זה מאד עוזר לעבור כל סוג של תקופה קשה בחיים - בדוק.

 

[י רדן]

מסכימה מאוד עם אימשל 2 ../images/Emo24.gif

חשיבה חיובית, ושכנוע עצמי.. הן מילות המפתח .. ואכן יש יתרונות ב"קן" המתרוקן.. למרות שבשלב הראשוני קשה לחשוב כך ולראות זאת אך מאוחר יותר תראי גם את הצדדים הטובים.. עצה קטנה ממני תעסיקי את עצמך כמה שיותר בדברים שאת אוהבת.. לפני כשנה בדיוק בנותי עזבו יחד תוך שבוע אחת התגייסה, והשנייה נסעה לתקופה למזרח..זה לא קל, אך זה אפשרי. אני מניחה שעם בנים זה קצת אחרת החרדה גדולה יותר.. הדאגות לשלומם של ילדינו לא מסתיימות ...

 

[oshiko]

לילה לא לילה, למטה למעלה

כמו שאת רואה, הגעת למקום הנכון. למזלנו יש לנו קצת ניסיון. לא מזמן הפורום חגג יומולדת קטן של חצי שנה. לפי איך שתיארת את הבן שלך, נראה לי שהוא יסתדר טוב. בכל אופן, מהניסיון של כולם פה, גם עם עצמם וגם עם אחרים בפורום, כדאי לך לקשור חגורות היטב, כי את יוצאת למסע שיש בו המון קפיצות מצב רוח, לכל הכיוונים. אין לנו בעיה שתיכנסי לכאן בתור מפלט, כשהקפיצה במצב הרוח בעודה באיבה, עקב היחס בטירונות או בקורס, המתח סביב שיבוץ מסויים, סתם "שביזות"; תמיד יש טריגרים, בדוק מהניסיון. אנחנו נקבל הכל בהבנה, כי גם אנחנו עושים את זה ... ערב אחד את יכולה להיכנס לכאן, לדפוק בזעם על המקלדת, ולכתוב הודעה מנוסחת בקפידה שאומרת דדדדאאאאאאאאיייייייי !!!!!!! קקקקקקקקשששששששששההההההה לו ואני משתגעת!!!!!!!! ואז אנחנו נזיע ונפתח את מיטב ספרי הפסיכולוגיה והשירה, כדי להביא ציטוטים חכמים, לתת תגובות חמות, לעודד, ונציץ בחשש בשירשור לראות מה עוד התפתח ואז ביום למחרת נקבל

בוקר נפלא לכולם! דיברתי עם הבחור. המפקד אוהב אותו. הוא כנראה יקבל שיבוץ טוב. הכל סבבה. איך אצלכם?

 

[mikkush]

בהצלחה לבן, כולנו עברנו את ההרגשה

לפני הגיוס, זה קשה אבל מתרגלים, אין לנו הרבה ברירות. אי אפשר לדעת לגבי יציאה לשבת או ראש השנה, סביר להניח שאחד מהם הוא יצא. את מוזמנת לשתף במחשבות, הרגשות וכו'. סופ"ש נעים במיוחד.

 

[mikkush]

ד"א מיקוש=מיקמיק כשאני נכנסת מהבית

 

[גין היחידה]

אמא יקרה../images/Emo91.gif

א. יהיה בסדר. אנחנו יותר חרדים וחוששים מהם. מה שחשוב זה לחייך אליהם,לתמוך,להכין מטעמים,לכבס להם ,לגהץ ואם אפשר גם לעזור בשפצורים.תשתדלי לא להעביר אליו את החרדות שלך.סמכי עליו. כן. קשה להתרגל לא לראות אותם יום יום. אספר לך מניסיון אישי. אני שלחתי תאומים בהפרש של מספר ימים לצבא.שניהם סופר קרביים.בהתחלה היה לנו קשה מאוד וכל יום חיכיתי לשעת ת"ש שיתקשרו.כעת אחר כמעט שנה אסור להם כלל להתקשר (מיום א-יום ה).מתרגלים.מחכים בכיליון עיניים ליום שישי.מכינים להם,חושבים עליהם.אין מה לעשות.אנחנו חנכנו אותם בדרך מסוימת ובואי נהיה גאים בהם. ולגבי החג: תקווי שיגיע. וגם אם לא תסתכלי על חצי הכוס המלאה.יעביר ארוחת חג צהלית (ותאמיני לי זה לא רע). אספר לך קוריוז.בני משרתים בבסיסים שהאוכל שם פשוט נהדר.הם חזרו הבייתה ובקשו שלא נעלב אבל בבסיס יש מטעמים חבל על הזמן- ואנחנו בית שאוכל ...כך שגם אם ישאר בבסיס קבלי זאת בהבנה. שיהיה לך חג שמח

 

[sunrize1]

וואו....../images/Emo24.gif

תודות מקרב לב על קבלת הפנים והתגובות המעודדות ומחזקות. אני יודעת שאני לא הראשונה ולא האחרונה ששולחת את בנה לצבא וכל ילד יקר לאימו ואני מתארת לי שגם אתם עברתם את מה שאני עוברת כרגע... לגביי יעודו בצה'ל, אין לי שמץ לאן הוא הולך,תחילה הוא שאף להיות קרבי אך סרבתי בתוקף לחתום ולכן הוא לא יהיה (סביר להניח,אני משערת). הוא אכן ילד מאוד חברותי ולאן שהוא הולך, הוא אהוב על כולם,אך בכל זאת צבא זה עניין אחר והדאגה שלי היא, שאולי הוא יעבור קשיים ולא אדע על כך משום שיסתיר ממני שלא להדאיג אותי. הוא ואני היינו מאז ומתמיד ידידי נפש, לא רק אמא וילד. מאז ילדותו, הוא שיתף אותי בכל והתייעץ איתי וכך גם אני, היות והוא ילד מאוד בוגר ונבון.הדבר נבע בעיקר מכך שילדתי אותו כשהייתי מאוד צעירה וגידלתי אותו כמעט לבדי רוב שנותיו ויש בינינו המון אהבה וחום. אני כ'כ מקווה שהוא יצליח וישתלב ואם חלילה, יהיו לו בעיות, יספר לי וישתף אותי, כדי שאוכל לתמוך בו ולעזור לו כמיטב יכולתי,כפי שתמיד עשיתי. אני גם מקווה שהוא ישרת קרוב לבית,שאראה אותו לעיתים קרובות,אולי אפילו כל יום.אך זה בגדר משאלה ואין לי מושג אם יתחשבו בו או בי בעניין. שוב המון תודה לכם על המילים החמות אני מעריכה זאת מאוד ומאחלת לכם שילדיכם היקרים יצליחו וישובו הביתה בשלום וכך גם הילד היפה שלי...

 

[אשד4]

אמא יקרה של../images/Emo104.gif נקראה

כולם כאן שולחים לך

ו

עם "המשימה" החדשה. אוסיף ואחזק מספר טיפים שטרם נאמרו. גם אצלי שה"תינוק" שלי התגייס, הבית התרוקן. מרחוק- הדברים נראים הרבה יותר שחורים.... נכון, לילדים יש התמודדויות לא פשוטות, אבל אני תמיד מנסה, אחרי כמה דקות, לנסות להפריד בין האמוציות לרציו... אומרת לבן(ולי) לא להכנס לסרטים (זה הביטוי החדש שלו...), ושכל שעה, קשה ככל תהיה היא רק 60 דקות. לתת תמיד, אבל תמיד, את הרגשת הגיבוי ולהבין שעם תחושות והרגשות - אי אפשר להתווכח. שיהיה בהצלחה, והפורום מקבל וסובל באהבה הכל! שבת שלום אשד

 

[sunrize1]

תודה רבה אשד4 ../images/Emo24.gif

אכן, לפעמים דברים שרואים משם- לא רואים מכאן ואני באמת משתדלת לא להקשות עליו ועל עצמי ולתת לו הרגשה טובה, כדי שיתחיל ברגל ימין ובצורה טובה ולא כשהוא מבועס וטרוד. אך, כפי שאת בוודאי יודעת, הימים או אולי החודש הראשון, הם הקשים ביותר,כשהגוזל עוזב את הקן והדאגה רבה.. אני גם מקווה שיזכה ביחס הוגן ובמפקד טוב ומבין,משום שקראתי ושמעתי הרבה מקרים מצערים שגרמו לי לחרדות וחששות. רק בשורות טובות מאחלת לך ולכל האמהות/אבות שבת שלום לכולם

 

[אלומת אור43]

אני נזכרת בעצמי לפני שנתיים פלוס

שלום לך אמא מודאגת. קודם כל בשעה טובה ובהצלחה גם אני גייסתי את בני יחידי לפני שנתיים ו..חצי..ואוו כמה שהזמן ברח לו. גם אני סרבתי לחתום לו על קרבי ולא פעם ואפילו לא מזמן זרק לי שבתור לוחם היה יכול למצא יותר את הפוטניצאל שלו. בקיצור שיהיה לך ברור שההלם הראשוני לפעמים לא קל. בשבת הראשונה שנשאר באתי לבקר אותו... היה על הפנים פשוט שבוז.. כמו שהח'ברה קוראים לזה. למפקד שלו קרא "נאצי" בלי הגזמה (לסמל שלו). מהר מאד נכנס לראש הצבאי והפך להיות יד ימינו של הסמל בזמן הטירונות ובהמשך בקורס המ"כים. וסיים בהצטיינות יתרה ונשאר להדריך. בהמשך יצא לקורס קצינים והיום משמש כמ"מ טירונים באותו בסיס. לצערי הוא חוזר כעת אחת לשבועיים. אבל הוא כל כך מאושר וכל כך גאה בו כקצין וכל מילה שאוסיף על הגאווה שלי היא מיותרת. הוא הפך להיות פשוט "מורעל" על הצבא וזה קורה מהר מאוד. אמנם לא קל לי שהוא לא נמצא בבית אבל לעולם לא אגיד לו מילה בנושא. תמיד תני לו את ההרגשה שאת מאושרת אם טוב לו ואפילו אם יחזור פעם בשבועיים. תמיד קבלי אותו בחיוך ובדברים טובים ולא בעצב על היותך לבד. מוכנה לענות לך אפילו במסר על כל שאלה... בהצלחה מכל הלב... עברתי את אותה דרך שלך... בימים הראשונים לא ישנתי ורצו לי "סרטים" בראש כמו שהוא קורא לזה... אבל הם הופכים להיות גברים כל כך מהר... כל כך מהר מעריכים את הבית ואת החופש... זהו.. ביום ראשון בע"ה הבן שלך יהפוך מהר מאוד להיות גבר... וסביר להניח שבראש השנה תקבלי גבר חדש הביתה...(כפי שאני קיבלתי אותו הביתה לליל הסדר.. אז כשהתגייס) והדמעות הן רק דמעות של אושר וגאווה. אז דרך צלחה לבנך.. ולכל החיילים וחיילות שלנו כי יש לנו דור נפלא ממני אמא גאה של קצין שעוד יותר גאה להשתייך לצבא ההגנה לישראל

 

[sunrize1]

תודה על השיתוף אלומת אור

בהיותך אמא לבן יחיד, את בוודאי מבינה לליבי ויודעת מה עובר עלי כעת.. שמחתי לקרוא שלילדך צלחה הדרך והוא מסופק ומאושר בתפקידו בצה'ל ומי יתן שלכל חיילינו תהיה הצלחה בדרכם הצה'לית (והאזרחית בהמשך) וישובו מחוייכים לזרועות הוריהם. את אכן צודקת,מה שחשוב, שטוב לו,גם אם לך קשה והגעגועים גדולים וקשים. גם אני מקווה מאוד שייטב לילד שלי בצבא ,אך לצד זה, בדרכי האגויסטית,אני מקווה שיתנו לו לבוא הביתה כמה שיותר....אחרת,לא יודעת איך אחזיק מעמד.. שבת שלום לכולם ותודה על היחס החם והמעודד אתם מקסימים....

 

[מעוז אישה]

תשאירי את צג המחשב פתוח

ככה לא תהיי לגמרי לבד.גם אני לבד בבית ואפילו לבד בעיר...אבל עכשיו יש לי פה מישפחה חדשה .הפורום הזה - אני חדשה .וכבר קיבלתי פה המון עידוד.זכית לכך שבנך יהיה חייל!!זיקפי קומתך זהו רגע גדול בחייך מלאי את כל חלל הריאות בגאווה - יש לך על מה!!!

 

[י רדן]

נכון כשהמחשב פתוח מרגישים לא לבד

ואנו כאן...

 

[zehava17]

התרגשתי מדבריך,אשת חייל ,כל הכבוד!!

 

[סמדר בנ]

ברוכה הבאה

ובהצלחה לבן. אני מאחלת לו שישובץ לתפקדי מעניין ומאתגר.