...
בננה בספרדית היא במלעיל, גם אם בהקלטה זה נשמע אחרת; אבל זה לא מעלה ולא מוריד מהטיעון.
לכל שפה יש את הכללים שלה, את הקשיים שלה ואת המסורות שלה; בצרפתית נוטים למלרע מילים, באנגלית למלעיל, ודווקא בעברית הייתה להערכתי נטייה כללית להיצמד להגייה המקורית (לא ברמה של החלטת אקדמיה) וכיום הולכים יותר בעקבות ההגייה האמריקאית (שוב- בבחינת "השבט אמר את דברו").
 
אם האקדמיה החליטה שיש להגות במלרע מילים לועזיות המסתיימות בקמץ+ה, הייתי מצפה שהכלל יחול לא רק על שמות פירות וירקות (בטטה, גויאבה, פפאיה), אלא גם על שמות מדינות (ארגנטינה), נהרות (דנובה, וולגה), עצים (קזוארינה), חומרים (פלטינה, נירוסטה), בעלי חיים (פומה, ממותה) וכך הלאה.
החלטה כזו לא מומשה ולא תמומש בשטח, אבל זה לא משנה כרגע. אני מנסה להבין על מה ההחלטה חלה ועל מה לא.
נניח- על שמות פרטיים לא, ושם מדינה הוא בבחינת שם פרטי (ארגנטינה יש אחת אבל בננות יש הרבה)?