בנעליה

[נסיכת אהבה]

בנעליה ../images/Emo68.gif

אתמול ראיתי סרט עם חברה בשם "בנעליה" עם קמרון דיאז, שמדבר על 2 אחיות שבעצם מקנאות אחת בשנייה: האחת היא עו"ד מוצלחת ועסוקה שלא ממש הולך לה עם גברים והשנייה היא טורפת גברים מקצועית שלא עוסקת בשום דבר אחר למעשה ובעצם שתיהן מקנאות אחת בשנייה, ואחרי מריבה יוצא בתהליך אישי של כל אחת מהן שהן מתחלפות: העו"ד הופכת להיות "Dog walker" והשנייה מוצאת עבודה בבית חולים בתור סייעת שם. הסרט נתן לי נקודה למחשבה, שאני מביאה אותה בתור שאלה: האם אתם מקנאים באחים שלכם

במה ומדוע

 

[strawberrys]

אני לא מפה, אבל כן המון.

אחי בן 12(כיתה ז') ואני בת 14 וחצי(כיתה ט'). הוא נחשב ממש יפה, ואני ממש לא. והוא ממש מקובל בשכבה שלו ובכל הישוב. אנשים שאני קצת מסתובבת איתם, שגדולים ממני בשנה מעדיפים אותו על פני. רק אתמול מישהו מהם אמר לי "אם היינו יכולים היינו מחליפים ביניכם. שאת היית בת 12 והוא בגילך", זו הייתה שיחה ברוח צינית, אבל אני יודעת שזה נכון. הוא מגניב, שיער ארוך, שומע מוזיקה טובה יחסית לגילו, מנגן בגיטרה באס, מצחיק, מתלבש מגניב. אני סתם מוזרה. והאמת היא, שדי נמאס לי להיות "אחות של..". לא רק בשכבה שלו, גם אצל היודניקים והשביעיסטים והשמיניסטים. הבעיה היא שזה יוצר המון מתח וריבים בינינו. אני יודעת שאני מתנקלת לו בלי סיבה הרבה פעמים בגלל זה. אני יודעת שזה לא בסדר, ואני תמיד אחר-כך מצטערת על זה, אבל קשה לי עם זה. זה נורא מעיק ומעצבן, וזה ככה כבר שנתיים. אולי אם הוא היה גדול יותר לא היה אכפת לי, אבל כיוון שהוא הקטן.. ואי, נכנסתי לפה סתם במקרה, ופתאום מצאתי מקום לפרוק את הרגשות אז זה פרץ מתוכי

 

[נסיכת אהבה]

ברוכה הבאה ../images/Emo39.gif

מוזמנת להישאר פה בשמחה

מבינה את ההרגשה שלך, למרות שלא חוויתי את זה, חוויתי את זה ההיפך, כלומר תמיד השוו אותי לאחותי כמה שהיא מוצלחת ונהדרת וכו' ותמיד זה גרם לי להרגיש שאני מכוערת ולא מוצלחת וכו', ואולי בגלל זה יוצא שבמכללה אני מעמיסה על עצמי לימודים העיקר להוכיח שאני אצליח.

 

[ליסה כאן]

במידה מסויימת.....

כל אחד מקנא באח\אחות שיש לו למרות שחלק לא יגידו זאת למען גאוותם P: כע, אפשר לומר שככה מהצד אני מקנאה באחותי. היא יפה, היא חרשנית ויש לי תחושה שהיא תצליח בחיים, אבל אני לא יכולה להגיד יותר מזה כי אני עוד נערה צעירה ועדיין לא ממש התפתחתי כמוה. (ללא מבינים שבנינו, יכול להיות שאולי אני איהיה כמוה רק שאגדל ואגיע לגיל שלה) אי אפשר שלא לקנא באח\אחות. יש להם משהו שלנו אין וההפך. >.> @_______@ הזכרתי שאני עייפה?

 

[רז של שיר]

לא כל כך

אנחנו אנשים שונים לגמרי שלכל אחד הכשרונות והיכולות שלו. מפרגנים אחד לשני.

 

[N1A]

לא.

אני אוהבת את עצמי כמו שאני שאותם כמו שהם. אני לבנה כמו סיד ולאח שלי יש את השיזוף הכי יפה בעולם. אז מה? למי זה מפריע? לא לי. אולי הם מקנאים בי. לא שאלתי.

 

[natalie182]

יש הרבה קנאה

אחותי הגדולה (24) היא היפה והמהממת והמקסימה ואני לא. אחותי הקטנה (15) היא החמודה עם הלב הזהב והטוב ואני לא. ברור שיש קנאה. איך אפשר שלא? כשאתה גר עם מישו אתה יודע בדיוק מי הוא ומה הוא וגם אתה רוצה קצת מהתכונות שלו לפעמים. קורה.

 

[blck angel1]

בטח!! באחותי!! מאד!!

שיש לה שיער משגע!!! והשם שלה!! איזה שם מקסים!! ואיך שהיא שרה ורוקדת!! אוף

 

[הירח מאיר תמיד]

אני לפעמים..

יש לי אח בן 13 ואחות בת 7... ואני אישית בת 15 וחצי.. האחים שלי מקבלים יותר תשומת לב ממני במיוחד אחותי הקטנה.. וזה גורם לי לקנאה...

אגב, אני חדשה.. קוראים לי קרן ואני מקנדה..=))

 

[jKiTTiE]

אמממ אממממ

הדבר היחידי שאני מקנאה באחים שלי זה שהם מקבלים יותר תשומת לב מההורים אבל לא מתי להתגבר על זה סתומרת נוצרה אצלי חומה שמפרידה ביני לבין המשפחה שלי בגלל זה אני לא כל כך קשורה למשפחה שלי...

 

[פילפולה]

במקור זה ספר...

ואמנם אני אראה את הסרט-אבל אני גם ממליצה על הספר. כי לרוב הספרים טובים יותר.ובכל מקרה, כן, לפני הרבה שנים [כמעט 10 שנים] הייתי קצת קנאית.אחותי היתה בכיתה ג' נראה לי ואני הייתי ה'. אחותי היתה 'מלכת הכיתה' [זה הביטוי הכי קרוב שמצאתי למובילה חברתית] ואני הייתי ועודי חנג'ית. רק שהקנאה לא נשארה הרבה זמן כי כל פעם כשהיא העזה להרים את ראשה הירקרק הזכרתי לעצמי שלי, בניגוד לאחותי יש חברה 'הכי טובה' ושלהיות פופולארי זה אמנם נחמד אבל תוקעים לך הרבה סכינים בגב.לי, בניגדו אליה, תמיד היה על מי לסמוך. והרי כשהייתי ילדה לא ממש הייתי קרובה לאחותי [חוץ משיחות מזדמנות לתוך הלילה]. אז אני באמצע. במשך השנים הקנאה הזו חלפה עם הרוח. והיום לי יש את החבר'ה שלי [עם החברה הכי טובה

] ואחותי אמנם עדיין מובילה חברתית אבל לא שייכת לשום מקום. עדיין מחפשת את דרכה עם הרבה תלאות בדרך.. יהיה טוב, פיל