נשברו לך הכנפיים
New member
בסוף היום את תחכי לי, והמבט שלך יזכיר../images/Emo23.gif
עוד פעם אחת...
ביום שני הבא, ב15.12, אני אחגוג שנה כאן. זה אומר, שאני ואתם עברנו יחד 360 ימים. זה אומר, שאני שומעת את המוזיקה של כפיר כבר 360 ימים. ובתור מי שהפך לחלק נכבד מחיי, חשבתי שקצת מגיעה לו חפירה, לכבוד האירוע המכובד הזה, וחשבתי, שהמקום הכי מתאים לשלוח אותה הוא לכאן - כי רק אתם באמת מבינים מה שאני אומרת. הכל התחיל בשוטטות חסרת ערך במייספייס, בעצם - זה התחיל קצת לפני, ברגע שחברה שלי שלחה לי את הקליפ יש לך כוח, יש לציין שבהתחלה לא התלהבתי כל כך, ולימים הוא יהיה השיר הכי פחות אהוד עליי באלבום
חודשים לאחר מכן, הגעתי סוף סוף למייספייס, ושמעתי את מנגינה קטנה. ידעתי שאצלך ישנן מילים
פתאום מצאתי משהו, מישהו, ששר ומנגן ואומר לי את כל מה שחיפשתי לשמוע. אז הגעתי לכאן, ואיזה יופי, ברוכה הבאה, חצי מפע"ל אומרים לי שלום... בסוף אתה נשאר עם כלום
אבל הכל באמת באמת התהפך ב19.6, ההופעה של כפיר בבארבי. להופעה הזאת הגעתי עם אמא שלי, ובהופעה הזאת הכרתי את ענבר, את נטע, ואת הדר[שהייתה בטוחה שאני חברה לא קשורה של ענבר
] הרגשתי נורא לא בנוח, אבל אמרתי לעצמי שזאת הזדמנות אחת להיות בהופעה של כפיר אפשטיין[פחי
] ואני חייבת לנצל אותה. אז רקדתי, שרתי, עשיתי מחוות גרופיות, ואז הכל נגמר. הייתי חייבת ללכת, וכל האהבה הזאת שציפיתי לקבל מכפיר, האהבה הזאת שאמרתן לי שהוא כל כך אוהב לתת, פתאום הכל עמד בסיכון. אז נכנסתי מהר לחדר אומנים, חדר קטן ומעופש[
] ואמרתי לכפיר שלום, הוא קצת זיהה אותי וזה נראה לי מוזר! נתתי לו חוברת דקה שבה נמצאים כל החיים שלי בערך, התחבקנו, הצטלמנו והלכתי. בערך שבוע אחר כך [יש לציין שב22.6 כתבתי את תתעורר] אני מקבלת מכתב לפייסבוק מכפיר. בתור גרופית רצינית התרגשתי. במכתב היה כתוב שהוא קרא את הדברים שהבאתי לו[שירים שלי] והוא רוצה לדבר איתי, בטלפון. כעבור חודששששש[
] אני מקבלת שיחת טלפון, ואנחנו מדברים חצי שעה. איפשהו ברבע שעה האחרונה הייתה לי תובנה, הבנאדם הזה לא יוצא מהחיים שלי עד שאני מרשה לו! בערך באוגוסט אני מתבשרת שיש הופעה של כפיר, בפרנקלין, ואיזה צחוקים - יום לפני היומולדת שלי! אני הולכת חסרת תקוות לגמרי לאמא שלי, שבהפתעה מסכימה 
מיותר לציין שאחרי ההופעה בפרנקלין נהייתי שבוייה של הבחור, מי שהייתה שם ראתה שהוא עשה לי את היומולדת הכי שבעולם, אבל הכי. בהופעה הזאת גם הכרתי את און ואת איתי
ואת אבי שהכיר את כולנו מהפייסבוק
ואפילו היה לי כתר מהמהממות שלי.
שבוע אחר כך הייתה הופעה של כפיר בבארבי, אני, שתכננתי ללכת להופעה של נועם בביט באותו שבוע, גימדתי את הסיכויים ללכת לאותה הופעה בבארבי. הלכתי לאמא שלי, ואמרתי לה שכל מה שאני רוצה ליומולדת, הוא ללכת להופעה הזאת של כפיר. שוב, הפתעה! אמא שלי מסכימה
להופעה הזאת אני כבר מגיעה הרבה יותר גרופית
והרבה יותר נרגשת, אחרי ההופעה, אני רואה את כפיר, והוא שוב תוהה איך אני מצליחה להגיע מחיפה[חיפה זה חו"ל פשוט...
] חודש וחצי אחר כך, אני רואה את כפיר בהופעה של נועם בבארבי, והוא מחבק אותי ומביך אותי לגמרי... כמה ימים לאחר מכן קרתה הטרגדיה ואבא של כפיר נפטר. מיותר לציין שכאב לי, והכי כאב לי שבעולם, הרגשתי כאילו מישהו מהמשפחה שלי נפטר וכל מה שרציתי היה להתחבא ולישון, כל כך כאב לי. יש רק פתרון אחד - אם תחייכי אליי
באותם ימים, הבנתי שכפיר הוא יותר. הוא יותר מזמר או אומן או יוצר, הוא יותר מתמונה בעיתון או כתבה בוואלה, בשנה אחת, כפיר אפשטיין, הזה המקפצץ מהסרטון ביוטיוב, הזה מהמייספייס עם השורות ששמעתי באמצע הלילה, הכפיר הזה - הוא חלק מהחיים שלי. הוא מכיר אותי, הוא חשוב לי והוא אחד האנשים שאני נדהמת מהם בכל פעם מחדש. ואני וענברי פעם דיברנו על זה, שלפני בערך שנה, אני הצקתי לה על זה שבחיים אני לא אצליח להכנס למעגל הזה של האנשים שחשובים לכפיר, ושהוא מחבק ומחייך אליהם אחרי הופעות, אבל בשנה אחת, הבנתי שזה כל כך פשוט להכנס למעגל הזה, למעגל הזה אין דרישות, המעגל הזה דורש קומץ של חיוך והמון המון המון אהבה. אני גאה להיות חלק מכם, משפחת אפשטיין, הייתם לי אור וצחוק בימים של גשם וריגשתם אותי בימים שהייתי צינית ואדישה, כל אחד ואחת מכם חשובים לי כל כך ואתם המפלט שלי - כאן זה המקום שאני מגיעה אליו שאני עייפה מלהסביר לכולם מי זה לעזאזל כפיר אפשטיין, ומה הקשר שלי אליו... כאן אני לא צריכה לחפש תוויות, כאן אני לא צריכה לפרט, כאן פשוט יודעים, שכפיר אפשטיין הוא לא סתם זמר או אומן או יוצר, הוא לא רק תמונה בעיתון או כתבה בוואלה, הוא קרן אור מהממת, הוא דמות אבהית, הוא התשומת לב הזאת שכל אחד צריך, וכולכם יודעים את זה. וכולכם, כולכם אנשים מדהימים. כל מי שהכרתי פה, כל מי שעבר איתי את המסע הזה, כל מי שחיבק אותי במנגינה קטנה, רקד איתי בליפול וצעק "הכיצד?!" באושר ועצב, ובעיקר אלו שחיפשו את השורש כ.ו.ח. בכל שיר ושיר בפרנקלין
כל אלה, אתם, מי אני בלעדיכם? הבטחות ושקרים, אנשים מתחלפים כל הזמן, זה מובן... אני לא חושבת שתתחלפו לי, סתם תחושה? אוהבת אתכם ומחבקת הכי שאפשר, יעל טאובר חלק ממשפחת אפשטיין 1851
עוד פעם אחת...
מיותר לציין שאחרי ההופעה בפרנקלין נהייתי שבוייה של הבחור, מי שהייתה שם ראתה שהוא עשה לי את היומולדת הכי שבעולם, אבל הכי. בהופעה הזאת גם הכרתי את און ואת איתי
