בסוף (לא) הכל מסתדר
אני לא יכולה אף פעם לקטר כמו שצריך כל מה שאני מנסה שלא יצליח מצליח החיים הם דבר ארוך ומרגיז. כך גם אנשים בצעירותנו הרי שאנו טיפשים וככל שאנו מתבגרים אנו מתכערים ובאמצע יש סבל וגם בהתחלה ובסוף האם אפשר לומר שמהות החיים היא סבל? ואם לחיים יש אלטרנטיבה שגם היא סבל, אז לסבל אין סוף ומכיוון שכך מדוע אנו מתפלאים על חוסר האושר ומלינים עליו מדוע שלא ננסה לגרום לכמה שיותר סבל לחיינו כדי ליהנות מהאושר?
אני לא יכולה אף פעם לקטר כמו שצריך כל מה שאני מנסה שלא יצליח מצליח החיים הם דבר ארוך ומרגיז. כך גם אנשים בצעירותנו הרי שאנו טיפשים וככל שאנו מתבגרים אנו מתכערים ובאמצע יש סבל וגם בהתחלה ובסוף האם אפשר לומר שמהות החיים היא סבל? ואם לחיים יש אלטרנטיבה שגם היא סבל, אז לסבל אין סוף ומכיוון שכך מדוע אנו מתפלאים על חוסר האושר ומלינים עליו מדוע שלא ננסה לגרום לכמה שיותר סבל לחיינו כדי ליהנות מהאושר?