בסוף מהדורת מבט של ערוץ 1 מהערב הוזכר ליבוביץ

[יליד חברון]

בסוף מהדורת מבט של ערוץ 1 מהערב הוזכר ליבוביץ

ולא סתם ליבוביץ, אלא הדיסכותל (רק מה, הם שינו משום מה את "דיסכותל" ל"דיסקוטק"). ויש שם אפילו ניסיון של מאן דהו לחקות את ליבוביץ שכביכול אומר "זהו דיסקוטק".

יש להיכנס לכאן, ללחוץ על "הערוץ הראשון", לדפדף אל "מבט", ללחוץ על "מבט" (אגב אם עושים את זה הערב או אפילו מחר עד 20:30, אז זה יכנס ישירות אל המהדורה מהערב; אחרת יש ללחוץ שוב ספציפית על "מבט 7.5.2013"), ואז יש לדלג אל דקה 37:15.

 

[iricky]

לא משום מה ולא כביכול

ה"דיסכותל" הוא הכותרת שנתן ליבוביץ לרשימה (או אולי מכתב) שהוא פירסם ב'הארץ' באותו עניין. בגוף הכתוב הציע ליבוביץ שהרחבה שלפני הכותל תתוקן לדיסקוטק הגדול ביותר במדינת ישראל ויקרא שמו "דיסקוטק השכינה". זה יאחד את כל הפלגים בעם. את החילוניים על שום היותו דיסקוטק ואת הדתיים על שום שם השכינה הנקרא עליו.

 

[יליד חברון]

משום מה הם טענו שליבוביץ קרא לכותל "דיסקוטק".

אבל טענתם כמובן אינה נכונה. ליבוביץ קרא למקום: "דיסכותל", או בנוסח הארוך יותר "דיסקוטק השכינה". לכל היותר הם יכלו לטעון שליבוביץ הציע להקים שם דיסקוטק, אבל לא שליבוביץ הציע לקרוא למקום "דיסקוטק".

 

[iricky]

גם דיסקוטק השכינה קרוי דיסקוטק, לא כן?

 

[יליד חברון]

כמו שהונג קונג קרויה הונג. מה עם דרום אפריקה?

לפני שנה הייתי ב-DROM, מה דעתך?
אם תגיד לי שדיסקוטק השכינה קרוי דיסקוטק, אז אני אגיד לך שתרנגול הודו קרוי תרנגול, ותל אביב קרויה תל, ופתח תקוה קרויה פתח, וכו' וכו'.

על כל פנים, אני לא דנתי בדרך שלפיה דיסקוטק-השכינה "קרוי" (כפי שהקפדת לנסח), אלא באופן שלפיו ליבוביץ "קרא" לכותל. לסיכום: "קרוי" לחוד, ו"קרא" לחוד, ואין לערבב בין השנים. הריני להזכיר אפוא, שתמיהתי המקורית על הערוץ הראשון היתה על כך, שמשום מה הם טענו שם שליבוביץ "קרא" לכותל "דיסקוטק".

 

[iricky]

לא. אלא

כמו שמדינת ישראל קרויה מדינה, וכמו שהעם היהודי קרוי עם, וכמו שפורום ליבוביץ קרוי פורום, וכן כמו שתרנגול הודו קרוי תרנגול. ואמנם הציע ליבוביץ לקרוא לכותל, ואפשר לומר לכן קרא לכותל, בשם "דיסקוטק השכינה". להבדיל למשל מ"דיסקוטק השכונה" שגם הוא דיסקוטק לכל דבר ועניין.

 

[יליד חברון]

"דיסקוטק השכינה" יותר דומה ל"הונג קונג"

ולתל אביב, ולפתח תקוה. אמנם כל פתח של תקוה הוא פתח, אבל זה עדין לא אומר שמתיישביה הראשונים של מלאבס הציעו לקרוא לה "פתח". זה שכל תרנגול הודו הוא תרנגול, לא אומר שבן יהודה הציע לקרוא לו "תרנגול" (בן יהודה הציע לקרוא לו "תרנגול הודו", לא "תרנגול" גרידא). זה שכל דיסקוטק-שכינה הוא דיסקוטק, עדין לא אומר שליבוביץ הציע לקרוא לו "דיסקוטק". ליבוביץ הציע להקים שם דיסקוטק. הוא לא הציע לקרוא לכותל "דיסקוטק", אלא הציע לקרוא לו "דיסקוטק השכינה", או בגירסה המקוצרת "דיסכותל".

 

[iricky]

דא עקא

שאין שום הצעה של ליבוביץ לקרוא לכותל "דיסכותל". זה השם שניתן למכתב המפורסם שלו להארץ שבו הוא הציע לקרוא לרחבה שתותקן לפני הכותל בשם "דיסקוטק השכינה". בשם "דיסקוטק השכינה" מופיעה התיבה "דיסקוטק", ולכן תיבה זו היא חלק מן השם. התיבה "דיסכותל" אינה מופיעה באותו שם.
ייתכן שכוונתו של ל' ב"דיסכותל" היא בכלל לא האסוציאציה שלה עם דיסקוטק, אלא זה מן יצור לשוני מלאכותי, חציו אנגלית וחציו עברית. חציו הראשון "דיס" הוא ה"DIS" האנגלי המשמש כקידומת במילים הבאות לשלול תכונה מסוימת, כמו למשל דיס-פרופורציה, ואז הצירוף דיסכותל אומר שהכותל הוא כבר לא אותו כותל מערבי שאנו מכירים מן המסורת, שריד לאותו מקום שבו התנהלה עבודת השם בימים רחוקים, אלא הוא הפך למקום בילוי המוני המלווה בחילול שבת המוני בפרהסיה, ממש כמו כל דיסקוטק בליל שבת.
יצור לשוני שכזה, קומבינציה של עברית ואנגלית, איננו זר לעולמו של ליבוביץ. בספרו של ששר הוא מספר על נכדתו בת השלוש, שגדלה כילדה דו-לשונית, ביקשה ממנו פעם, כשספר ילדים בידה: סבא תָריד לי את הספר. היצור הלשוני "תריד" הוראתו "תקרא", ונוצר מהשורש read באנגלית בהטיה לעתיד בעברית. ליבוביץ התפעל מאוד מהיצירה הזאת של התינוקת, ואפשר שרישומה נחקק בליבו ושב ועלה בדיסכותל.

אני מודה לך שהענקת לי הזדמנות לעמוד על הדברים האלה.

 

[יליד חברון]

הברקה נאה. אך תמהני על איזה משפט שלי אתה חולק

האם אמרתי ש"דיסקוטק" אינו חלק מהשם "דיסקוטק השכינה"? לא אמרתי זאת. "דיסקוטק" הוא חלק מהשם "דיסקוטק השכינה", כמו ש"הונג" הוא חלק מהשם "הונג קונג", וכמו ש"תל" הוא חלק מהשם "תל אביב". אבל הרי לא יעלה על הדעת להגיד שתושביה הראשונים של העיר הזו קראו לה "תל", נכון? אני רוצה שוב להזכיר, שבערוץ הראשון לא טענו ש"דיסקוטק" הוא "חלק מהשם" שהוצע ע"י ליבוביץ, אלא בערוץ הראשון טענו שליבוביץ "קרא" לכותל "דיסקוטק". זה בערך כמו להגיד שתושביה של המדינה הדרומית ביותר שביבשת אפריקה קראו לה DROM (או SOUTH).
כן, הקטע על ה"תריד לי" ידוע מאד, אבל לא קישרתי אותו לדיסכותל. מתי עלית על ההברקה של הדיס? היום? אגב, משום מה נזכרתי כעת במה שפורסם היום בתקשורת, שהוצע להעביר לפלסטינים כמה שכונות, ביניהן אבו DIS, תוך שמציעי ההצעה זורים DIS-אינפורמציה ומסתירים מידע אותנטי על ההיסטוריה היהודית של המקום, ותוך שהם מתכחשים לחלום היהודי העתיק בר שנות-אלפיים של אבותיך ואבות אבותיך לשלוט ביד רמה על אבו DIS, הלא היא משוש-חייהם ותקותם - אשר לה הם מעולם לא התכחשו לאורך כל שנותיהם בגלות. גם אירגוני הטרור ממש לא מתכחשים - אלא פשוט נצמדים בחוזקה - לתורת השלבים המנצחת (שנוסדה כזכור בשנת 1964), ולכן בכל שלב הם דורשים מהיהודים הארורים עוד חתיכה ועוד חתיכה, עוד ביס ועוד אבו-PIECE, ובלבד שאת זה בערבית תדפיס, כדי שזה יצטלצל יפה כמו אבו-PEACE. כמובן, לא איכפת להם שבערבית PEACE נשמע כמו ביס, כי הרי הם יודעים שהתקשורת העולמית - כולל הישראלית - ממילא לא שמה לב לכל ה-DIS. ורק הישראלי הממוצע כאילו אדיש אל כל מה שקורה סביבו - כמובן כל עוד שלא מדובר חלילה במשהו שקשור לכיס; הוא לגמרי שוכח מאופן ההתקדמות הזוחל של הגשמת תורת השלבים המנצחת (שנוסדה כזכור בשנת 1964), ואומר לעצמו: כמה טוב יהיה - הביתה עכשיו להגיע, ואז מהר - כוס קפה להכין - אותה בחלב להמיס, ואם נגמר קפה - אם כן אפשר גם כוס מיץ, ואז על הספה - בשקט להתרווח, לשכוח מכל הזבל - כולל מה-PEACE ומהאבו-דיס, העיקר שיהיה אפשר לראות ברוגע את המשחק האחרון של מועדון אולימפיק ניס.

 

[iricky]

צירופי מילים

חלקתי כבר על ההודעה הראשונה שלך. ואח"כ חלקתי על השוואת דיסקוטק השכינה לתל-אביב ולהונגקונג.

יש שני סוגים של צירופי מילים. יש צירופים שבהם נשמרת ההוראה המקורית של כל מילה ממרכיבי הצירוף, ואילו ההוראה של הצירוף מתקבלת ע"י חיתוך (במובן של תורת הקבוצות או של הלוגיקה) של הוראות כל המילים המרכיבות את הצירוף. צירופים כאלה ניתן לפרק בחזרה לכל אחד ממרכיביו, כי כאמור לכל אחד מן המרכיבים נשמרת הוראתו המקורית. ויש צירופים שבהם מאבדות המילים שבצירוף את הוראתם המקורית, ורק הצירוף כולו מורה על דבר מה. צירופים כאלה אינם ניתנים לפירוק הואיל ואין כאמור מובן לכל אחד מן המרכיבים כשלעצמו עד כמה שהוא בא לומר משהו על הצירוף כולו.
הצירוף "דיסקוטק השכינה" הוא צירוף מן הסוג הראשון. המרכיב "דיסקוטק" שומר על הוראתו המקורית, והוא מורה על כך שהצירוף "דיסקוטק השכינה" מורה על איזשהו דיסקוטק, להבדיל מכנסיה למשל. גם המרכיב "השכינה" שומר על הוראתו המקורית, והוא מורה על כך שהצירוף "דיסקוטק השכינה" הוא דיסקוטק שהשכינה שורה עליו, להבדיל למשל מ"דיסקוטק השכונה" שעליו אין השכינה שורה כי זה שכונה של כופרים בעיקר.. והצירוף המיוחד "דיסקוטק השכינה" מצביע על מיקום אחד ויחיד, שזה כאמור הכותל והרחבה שלפניו, שכן רק אותו מקום הוא גם דיסקוטק וגם מקום שהשכינה שורה עליו.
הצירוף "תל אביב" לעומת זאת הוא צירוף מן הסוג השני. באותה עיר שצירוף זה נקרא עליה, אין לא תל - במשמעותו המקורית, ולא אביב - במשמעותו המקורית. לפיכך אי אפשר להסתפק רק באחת מן המילים האלה לציון העיר תל אביב, להבדיל מעיר אחרת או ממקום אחר או מעונת שנה אחרת וכו'. רק הצירוף כולו מורה על העיר המיוחדת ששמה תל אביב, להבדיל מכל דבר אחר בעולם. אותו הדין חל גם על הצירוף הונג-קונג, וגם על דרום-אפריקה. הצירוף 'דרום אפריקה' אינו מורה על האזור הדרומי של היבשת אפריקה, אלא הוא מורה ספציפית על מדינה סימת להבדיל מכל דבר אחר בעולם. העובדה שאותה מדינה אכן מצויה באזור הדרומי של היבשת אפריקה אינה מעלה ואינה מורידה לצורך עניין זה.

 

[iricky]

סימת = מסוימת

 

[יליד חברון]

שמתי לב שלא ענית על שאלתי על הברקת הדיס שלך

לא יתכן שחלקת על כל ההודעה הראשונה שלי, כי הודעה זו מכילה משפטים (למשל אלו הראשונים) שאיתם אתה ודאי מסכים. אלא מן הסתם חלקת על משפט ספציפי, מן הסתם המשפט "משום מה הם טענו שם שליבוביץ קרא לכותל דיסקוטק". כאלטרנטיבה לדבריי, טענת ש"דיסקוטק" הוא חלק מהשם "דיסקוטק השכינה". דא עקא, שלמרות שכבר היבעתי את הסכמתי עם האלטרנטיבה שהיצעת, עדין הצלחתי להראות, שאין סתירה בין האלטרנטיבה שלך - לבין מה שטענתי - שליבוביץ לא "קרא" לכותל "דיסקוטק".

איך הראיתי זאת? אם זה לא הובן עד כה, אז אבהיר זאת שנית: מוסכם שדיסקוטק השכינה הוא (בין השאר גם) דיסקוטק. דיסקוטק, הוא ממהותו של דיסקוטק השכינה. אבל הרי בערוץ הראשון דנו - לא במהותו של הכותל בעיני ליבוביץ, אלא בשם שניתן לכותל ע"י ליבוביץ, או כפי שהם ניסחו זאת: "ליבוביץ קרא לכותל דיסקוטק". והואיל ואנו עוסקים בשם (=בכינוי) - ולא במהות, אז מה שטענתי הוא, שאין הבדל עקרוני בין השם "דיסקוטק השכינה" לבין השם "הונג קונג". אמנם אני מסכים איתך, שהדוגמה של השם "דיסקוטק השכינה" אינה זהה - או כפי שאני טוען: אינה לגמרי זהה - עם הדוגמה של השם "הונג קונג". אבל אני עדין טוען שהיא דומה עקרונית (זהה "בערך"): המשותף לשני השמות הללו, הוא שבכל אחד מהם ניתוק מילה אחת משנה את השם. הדוגמה שממש דומה לדוגמה של השם "דיסקוטק השכינה" - היא הדוגמה של השם "דרום אפריקה": למה קראו לה בשם "דרום אפריקה"? כי היא המדינה הכי דרומית באפריקה. ולמה ליבוביץ קרא לקומפלקס של הכותל בשם "דיסקוטק השכינה"? כי בקומפלקס הזה יש גם דיסקוטק וגם שכינה. אולם, למרות שתושביה של דרום אפריקה קראו לה כך כי היא המדינה הכי דרומית באפריקה, עדין לא ניתן לומר שתושביה "קראו" לה בשם "דרום": הם קראו לה - לא בשם "דרום" - אלא בשם "דרום אפריקה", כי היא המדינה הכי דרומית באפריקה. באותו אופן בדיוק: למרות שדיסקוטק השכינה נקרא כך כי בקומפלקס הזה יש גם דיסקוטק וגם שכינה, עדין לא ניתן לומר שליבוביץ "קרא" לקומפלקס הזה בשם "דיסקוטק": הוא קרא לקומפלקס הזה - לא בשם "דיסקוטק" - אלא בשם "דיסקוטק השכינה", כי בקומפלקס הזה יש גם דיסקוטק וגם שכינה.

מה שאני טוען אם כן זה דבר פשוט: בערוץ הראשון לא דנו במהות אלא בשם. ועוד אני טוען, שברגע שאתה נוטל מילה אחת מתוך השם השלם, הרי שבכך אתה פשוט משנה את השם לשם אחר. מהבחינה הזו, אין שום הבדל עקרוני בין השם "דיסקוטק השכינה", לבין השם "דרום אפריקה", לבין השם "הונג קונג".

 

[iricky]

מעשה,

פעם אחת כתבתי סיפור סוכת החג, וכדי לשבר את האוזן כתבתי הסוכה מריחה. בא עלי דקדקן אחד, נעץ בי קולמוסו וכתב, אין לומר הסוכה מריחה, שהרי לא הסוכה מריחה אלא אדם הוא המריח ריח סוכה. חלשה דעתי עלי שמא שניתי ממטבע הלשון ופגמתי ביופייה. עמדתי ופשפשתי בספרי שימוש ולא מצאתי סמך לדברי. שרוב ספרי שימוש או שמודיעים לך את שאתה יודע או שאין מודיעים לך כלום. הלכתי אצל חכמי הזמן ולא ידעו להשיב לי. יודעים הם החכמים הכל חוץ מאותו דבר שאתה מבקש. וכשהייתי מזדמן עם אנשי לשון הקודש שאלתי אותם אפשר ששמעתם אם מותר לכתוב הסוכה מריחה. אלו התירו ואלו אסרו. אלו ואלו לא נתנו טעם לדבריהם אלא אמרו סתם, כאדם שפושט אגודלו כלפי חבירו ואומר כך דעתי, וכאדם שמלקלק את שפתיו ואומר כך אני מרגיש. מכיון שכן, עמדתי למחוק שתי תיבות אלו שערער עליהן הדקדקן. כשביקשתי למחקן באה הסוכה ועלה ריחה לפני עד שראיתי ממש שהיא מריחה, והנחתי את הדברים כמות שהם.
לילה אחד ואני על משכבי שמעתי שמעוררים אותי. נתרשלתי ולא קמתי. חזרו ועוררו אותי. הפכתי עצמי לצד אחר. כיון שעוררו אותי בשלישית הקיצותי וראיתי זקן אחד עומד לפני וסידור דרך החיים פתוח בידו ועיניו מאירות ופניו מבהיקות ביותר. גדולי ישראל תורתם נותנת להם זיו פנים, שכל המשחיר עצמו על דברי תורה הקדוש ברוך הוא מבהיק זיוו ונותן לו מאור פנים. עד שאני מציץ ומביט נסגר הסידור ונתעלם הזקן וידעתי שהוא חלום. ואף על פי שידעתי שהוא חלום אמרתי דברים בגו. נטלתי את ידי וירדתי ממטתי והלכתי אצל ארון הספרים והוצאתי את הסידור דרך החיים. מצאתי פיסת נייר מונחת כמין סימן. עמדתי וקראתי שם לשון זה, ומרבים במיני פרחים המריחים לשמחת יום טוב. נראה הדבר שפעם אחת קראתי באותו דף והנחתי לי שם פיסת נייר לסימן.
הרהרתי בלבי, לשון זה לא כתב אותה מדעת עצמו אלא מדעת תורה. מכל מקום נטלתי סידור עמודי שמים, ואף שם מצאתי לשון זה. שמחתי שלא נכשלתי בדברי ולא פגמתי בלשוננו הקדושה, שהרי אם שני עמודי עולם כותבים כך דין הוא שיכתב כך, והדקדקן שפטפט כנגדי עתיד ליתן את הדין.
לחזור למטתי לא היה כדאי, שכבר עבר רוב הלילה ולהתפלל תפילת שחרית עדיין לא הגיע זמנה. עמדתי ונטלתי ספר תהילים. אמירת תהילים יפה בכל עת, כל שכן לעתותי בוקר שהנפש עדיין נקיה והשפתים לא נתלכלכו בפטפוטים רעים. ישבתי וקראתי כמה מזמורים, את שהבנתי הבנתי ואת שלא הבנתי פירש לי רש"י ז"ל. כשהגעתי לפסוק מר ואהלות כל בגדתיך ולא ידעתי פירושו עיינתי בפירוש רש"י ז"ל וקראתי שם כל בגדותיך כל בגדיך מריחים כריח בשמים, ומדרשו כל בגדותיך וסרחוניך מתכפרים ומריחים ריח ערב. באותה שעה באה סוכתי ועמדה לפני והריחה ריח ערב לפני. מיד נחה דעתי עלי כאדם שמריח בפרחים המריחים.
בוא וראה כמה גדולה לשון הקודש, שבשביל תיבה אחת הטריח עצמו צדיק גדול מישיבה של מעלה מגן עדן וגלל את ספרו לפני ונתגלגל הדבר שאקום בלילה לומר תהילים ואמצא דבר שיגעתי עליו ימים הרבה.

 

[יליד חברון]

ועוד מעשה באשה אחת

איציק דליה שמה, אשר בצעירותה, כשהיתה מתבקשת להצהיר על שמה, היתה תמיד מצהירה: "איציק". עד שפעם אחת נזדמן לה איזה פקיד זוטר, טרחן ודקדקן כתרח, "שלמה דליה" שמו, שפסל לה איזו הצהרת הון, וטעמו ונימוקו עמו: אני שלמה, ושם בני בכורי איציק, אבל פנייך מעידות שאין זה מן האפשר ששמך יהא כשמו של בני בכורי, הבן יקיר לי איציק. לא הועילו כל תחנוניה, ששמה הוא באמת איציק, והוא בשלו. אבל גם היא בשלה. לא הועילו כל תחנוניו, אבל עדין גם היא בשלה. עד שצעקותיהם הגיעו לאוזניו של פקיד רם דרג מהקומה העליונה. ירד אותו פקיד על מנת לברר את פשר המהומה. סיפר לו הפקיד הזוטר את כל אותו המעשה. שאל אותה הפקיד רם הדרג: איך את מצהירה על שמך? אמרה לו: איציק. אמר לה: כלום אפשר הדבר, שפנייך מעידות שאינך איציק, ושמך יהא איציק? אמרה לו: הן אפשר. אמר הפקיד רם הדרג לפקיד הזוטר הטרחן: כלום אפשר הדבר, שפניך מעידות בך שאינך דליה, ושמך יהא דליה? אמר לו הפקיד הזוטר הטרחן: לא הרי הצהרתי כהרי הצהרתה, כי אני אינני מצהיר על דליה, אלא על שלמה דליה, ואף בני היקיר לי אינו מצהיר על דליה, אלא על איציק דליה. שאל אותה הפקיד רם הדרג: ומה שמך המלא? אמרה לו: איציק דליה. לא זזו משם כל אותו היום, עד שנמנו וגמרו, שהפקיד הזוטר הדקדקן יצהיר תמיד רק על שלמה דליה, והבן יקיר לו יצהיר תמיד רק על איציק דליה, והיא תצהיר תמיד רק על דליה איציק. לא עברו שנים הרבה, עד שאיציק נתמנתה ליושבת ראש הכנסת, ובטקס השבעתה, הצהירה: "אני דליה איציק וכו". אמרו חכמים: דקדקנותו של אותו פקיד זוטר טרחן, הביאה את יושבת ראש הכנסת לעבור על מידותיה, ולהצהיר אמונים תחת השם דליה איציק. שמע יליד חברון אחד את כל אותו המעשה ואמר: לו יהי שאיחשב דקדקן כתרח, ובלבד שלא יערבבו בין איציק לאיציק, בין דרום לדרום, ובין דיסקוטק לדיסקוטק. לו יהי שאיחשב טרדן וטרחן כאותו זקן מהסוכה, ובלבד שלא יאמרו שליבוביץ "קרא" לקומפלקס של הכותל "דיסקוטק".