אבח"י
Well-known member
אני מניח שחלק מהקוראים כאן, אם לא הרוב לא יוכלו לקרוא את הכתבה שאני מקשר לכאן - https://did.li/WTlaa , לכן אעתיק לכאן כמה פסקאות, כדי לעודד אתכם למצוא את גליון סופ"ש של 'הארץ' ולקרוא את כל הכתבה המזעזעת.
פתיחה -
קטע -
בשנה הזאת סלים ראה המון. אז התברר לו שהוא אמנם זוכה ליחס מיוחד, אבל שהוא בוודאי לא היחיד. "מי לא עבר אצל איציק", אומר סלים, "היית חייב לעבור אצלו. הוא האבא של המקום. איציק הבן־אדם הכי טוב בעולם, אבל הוא יקבל מה שהוא רוצה בסוף. הוא נכנס לך לתוך ה... אין לו בעיה להשקיע, לשים כסף, לקנות להם, למסטל אותם".
"איציק, ילדים זו המחלה שלו", ממשיך סלים, "זה כל מה שמעניין אותו. ילדים. אם זה היה מפריע למדינה, היו עושים לו משהו. אבל הוא לא עושה עם יהודים, אז לא נוגעים בו. אולי תמצא אצלו אחד או שניים יהודים, אבל בגדול הוא עושה רק עם ערבים. והכי הרבה עם ערבים מהשטחים".
במהלך השיחה איתו, נע סלים חליפות בין תיאורו של אבנרי כמושיע לתיאורו כאדם נצלן. "זה לא שהוא הכריח אותי להיות איתו, אבל אתה יודע, המצב, אין מה לעשות. זו היתה תקופה, עברתי את זה ושילמתי מחיר. הסקס איתו היה הדבר הכי קשה. כל פעם שהייתי איתו הרגשתי שאני לא רוצה. אני הייתי ילד. הדברים האלה לא יעברו לי מהמוח בחיים. אני מדבר איתך עכשיו וזה לא יוצא לי מהזיכרון".
עוד קטע
מוסף "הארץ" שוחח עם ארבעה מקורות מארבע מסגרות שונות של צעירים בסיכון אשר הכירו צעירים פלסטינים ששהו אצל אבנרי. ארבעתם מתארים במילים קשות את מה שלהתרשמותם התרחש אצלו: "מלכודת של סרסרות, זנות וניצול", "תנאי שבי", "הרמון של בנים", ו"סוג של הוסטל שבו שוכבים עם החוסים". יש לציין כי הצעירים שהתראיינו לכתבה אינם משתמשים בביטויים כאלה, ולא רק בגלל פערי השפה. בחוויה שלהם, אבנרי הוא מי שסיפק להם מקלט מחיי הרחוב, ואת מה שנתנו בתמורה היו כנראה נותנים ממילא לגברים מזדמנים. "אם זה לא היה איציק זה היה מישהו אחר", אומר מנסור, מנערי אבנרי לשעבר והיום גבר כבן 30.
פתיחה -
כולם יודעים מה קורה בספינה של איציק ביפו. והכל ממשיך, כאילו כלום
איציק אבנרי, מלך המועדונים של שנות ה-80, הוא מפעל סיוע של איש אחד לנערים הומואים מהשטחים. חתיכת סיוע, נותן אבנרי. מה שמתרחש על הספינה שלו, "סבבה 5", הוא לא סבבה בכלל.קטע -
בשנה הזאת סלים ראה המון. אז התברר לו שהוא אמנם זוכה ליחס מיוחד, אבל שהוא בוודאי לא היחיד. "מי לא עבר אצל איציק", אומר סלים, "היית חייב לעבור אצלו. הוא האבא של המקום. איציק הבן־אדם הכי טוב בעולם, אבל הוא יקבל מה שהוא רוצה בסוף. הוא נכנס לך לתוך ה... אין לו בעיה להשקיע, לשים כסף, לקנות להם, למסטל אותם".
"איציק, ילדים זו המחלה שלו", ממשיך סלים, "זה כל מה שמעניין אותו. ילדים. אם זה היה מפריע למדינה, היו עושים לו משהו. אבל הוא לא עושה עם יהודים, אז לא נוגעים בו. אולי תמצא אצלו אחד או שניים יהודים, אבל בגדול הוא עושה רק עם ערבים. והכי הרבה עם ערבים מהשטחים".
במהלך השיחה איתו, נע סלים חליפות בין תיאורו של אבנרי כמושיע לתיאורו כאדם נצלן. "זה לא שהוא הכריח אותי להיות איתו, אבל אתה יודע, המצב, אין מה לעשות. זו היתה תקופה, עברתי את זה ושילמתי מחיר. הסקס איתו היה הדבר הכי קשה. כל פעם שהייתי איתו הרגשתי שאני לא רוצה. אני הייתי ילד. הדברים האלה לא יעברו לי מהמוח בחיים. אני מדבר איתך עכשיו וזה לא יוצא לי מהזיכרון".
עוד קטע
מוסף "הארץ" שוחח עם ארבעה מקורות מארבע מסגרות שונות של צעירים בסיכון אשר הכירו צעירים פלסטינים ששהו אצל אבנרי. ארבעתם מתארים במילים קשות את מה שלהתרשמותם התרחש אצלו: "מלכודת של סרסרות, זנות וניצול", "תנאי שבי", "הרמון של בנים", ו"סוג של הוסטל שבו שוכבים עם החוסים". יש לציין כי הצעירים שהתראיינו לכתבה אינם משתמשים בביטויים כאלה, ולא רק בגלל פערי השפה. בחוויה שלהם, אבנרי הוא מי שסיפק להם מקלט מחיי הרחוב, ואת מה שנתנו בתמורה היו כנראה נותנים ממילא לגברים מזדמנים. "אם זה לא היה איציק זה היה מישהו אחר", אומר מנסור, מנערי אבנרי לשעבר והיום גבר כבן 30.
נערך לאחרונה ב: