בספר הזה מתגלה העמקה אמיתית אל נפש האדם והילד
ב"פוני", סיפור מסעו המסעיר של נער בעקבות אביו, מתעלה ר"ג' פלאסיו אפילו על ספרה המצליח "פלא"דוד רפ
בין שתי ידיעות עיתונאיות בדיוניות, המבוססות בצורה כזו או אחרת על מידע שאיתרה ר"ג' פלאסיו בתחקיר ארוך שנים, מתפרשת עלילת ספרה המבריק "פוני". הראשונה, מאפריל 1858, מתארת "קוריוז מופלא של המדע", מקרה בו פגע ברק בעץ שתחתיו הסתתר ילד במהלך סופה. הילד שרד, אך הברק הותיר על גבו רישום בצורת עץ. על הידיעה השנייה, 14 שנים מאוחר יותר, מוטב לא להרחיב, כדי לא לגלות לאן התפתלה העלילה.
אין קיצורי דרך בספרה של פלאסיו, שאחת התמות החשובות בו היא המסע. מי שירצה להצטרף אל מסעו של סיילס, נער יתום מאם, הנפתח כשנתיים לאחר שנפגע ממכת הברק, לא יתחרט. הוא יהיה מסעיר ומותח, לפרקים ספיריטואליסטי, ולא פעם ייחצו בו הקווים בין עולם החיים לעולם המתים.
זהו הספר הראשון שבו העזה פלאסיו לצאת מתחת ליריעה העוטפת, החונקת לעיתים, של סדרת ספרי "פלא" שלה. "פלא" — שיצא ב–2012, זכה להצלחה גדולה וגם עובד לקולנוע — מספר על אוגי, נער מיוחד שנולד עם תסמונת גנטית שעיוותה קשות את פניו. בגיל 10 הוא נכנס לראשונה למערכת החינוך, אל קלחת התמודדויות מורכבות וכואבות עבורו ועבור בני משפחתו. אחרי "פלא" פרסמה פלאסיו ספרים שהתמקדו בדמויות משנה מתוך הספר והרחיקה עד לקורות סבתו היהודייה של אחד הילדים שהתעמרו באוגי במהלך מלחמת העולם השנייה, ברומן הגרפי המצוין "ציפור לבנה".
עלילת "פוני" פורצת דרך חדשה, אבל קשה להתעלם מכך שגיבור הספר, שהתפרסם במקור ב–2021, עבר גם הוא מאורע משנה חיים בגיל 10, כשהברק היכה בו. וכמו אוגי, גם סיילס הוא ילד מיוחד. לאחר שהות קצרה ופוגענית במערכת החינוך, הוא מחולץ אל גרסה בת זמנו של חינוך ביתי, בחברת אביו האוטודידקט, המבריק והמסתורי. הילד משכיל להפליא — פלאסיו מסבירה באחרית הדבר המפורטת כי השכלתו סבירה ביחס לתקופתו — ובקיא מאוד, בין היתר, במושגים מהמיתולוגיה היוונית, המלווים את העלילה.
בנוסף, יש לו יכולת להתרועע עם עולם המתים. חבר הנפש של סיילס הוא רוח רפאים בשם מיטנוול, נער שהיה ויישאר תמיד בן 16, השומר עליו מכל משמר. מיטנוול אינו "חבר דמיוני"; סיילס מתעקש שהוא אמיתי לא פחות מהכיסא שהוא יושב עליו, אבל טבעו האמיתי אינו מובן אפילו לו עצמו.
הדרמה פורצת כבר בעמוד השלישי, כשבבית מופיעים שלושה פרשים בשליחות פושע מסוכן. האב משכנע את המבקרים שיצטרף אליהם, בתנאי שיניחו לבנו. פלאסיו מפלרטטת בספריה עם המיתולוגיה הנוצרית; כאשר יוצאת קבוצת הרוכבים על ארבעה סוסים מתעוררת אסוציאציה מיידית לארבעת פרשי האפוקליפסה מהברית החדשה, ובעיקר לסוס הרביעי, ששמו במקורות הנוצריים הוא מוות.
האב אמנם מורה לסיילס שלא לצאת מהבית עד שישוב, אבל סוס פוני פלאי המופיע בחצר למחרת מעורר בנער חרדה לגורל האב, לצד תקווה שיוכל למצוא אותו ולהצילו. סיילס עולה על גב הפוני ויוצא אל היער.
בין סיילס לאביו מתקיימים יחסים אמיצים. הסיפור על ניסיון העבר של השניים להשתתף בתחרות צילום לתיעוד הירח מספק הצצה להרמוניה השוררת ביניהם. הבן מעריץ את האב; אהבתו חסרת הגבולות של האב לבנו מעצימה את הדיסוננס באשר לזהותו האמיתית, שכן השמועות על אודותיו הולכות ונערמות.
פלאסיו משלבת בעלילה לא מעט סיפורי משנה, חלקם נוגעים להיסטוריה האיומה של אדמת אמריקה. דמם של קורבנות הכיבוש של האדם הלבן ביבשת עדיין לא יבש בביצות שבהן משוטט סיילס בחיפוש אחר אביו. העובדה שהוא מסוגל לראות רוחות של מתים הופכת את ההתמודדות עם ההיסטוריה המושתקת הזו לקשה במיוחד עבורו. בתוך עלילת המתח והפעולה מוזכרים גם אירועים היסטוריים אחרים, כמו מכת זייפני הכספים והבהלה לזהב, וגם פריצות דרך טכנולוגיות בתחום הצילום. בין השורות מסתתרים רמזים בלשיים להתפתחויות בעלילה, וגם כמה סיפורים מפותחים למחצה — למשל אזכור של סיפור אהבה הומוסקסואלי באמריקה הפוריטנית של המאה ה–19.
"פוני", שנמסר בגוף ראשון מפיו של הנער, נכתב בשילוב מיוחד של סגנונות ומקורות ספרותיים. למעריציה של אסטריד לינדגרן הוא יזכיר את העיסוק האפי שלה, בעיקר בספרה "מיו, מיו שלי", במוות, ביחסי אב ובן, בגעגועים ובאובדן — וגם בתקווה ובהתחלות חדשות.
מסלול העלילה מתפתל עד שהוא מגיע אל קו הסיום 12 שנים מיום יציאתו של סיילס אל מסעו. אביו של הילד "שהביס את הברק" הסביר לו בצעירותו כי "העולם מסתובב רק בכיוון אחד" — קדימה. פלאסיו מתעכבת על מהות הזמן ועל קשרים בין בני משפחה בכלל ובין הורים לילדיהם בפרט. געגועיו של סיילס אל אמו שמתה בלידתו שזורים בסיפור האהבה של הוריו, שאותו שמע פעמים רבות והוא בעיניו "הסיפור הטוב ביותר בתולדות הסיפורים". בעיניי, "פוני" הוא הטוב בתולדות הסיפורים שחיברה פלאסיו עד כה. יש בו בשלות יצירתית, נפרשת בו יריעה ספרותית רחבה ומתגלה בו העמקה אמיתית אל נפש האדם והילד.