בס"ד בנות יקרות

[ורד 558 היחידה]

בס"ד בנות יקרות

רציתי לשתף אתכן ולקבל קצת עידוד ותמיכה אם אפשר אני כיום אם חד הורית + 2 ילדים משפחה חרדית למהדרין הבן הגדול שלי בישיבה שנה ראשונה והקטן חמודי בן 4 בגן ילדים אני התגרשתי לפני 4 חודשים בערך ,היה לי מאוד קשה בהתחלה בכיתי הרבה ,הייתי מדוכאת מאוד ,אבל אחרי חודש וחצי בערך נרגעתי ולאט לאט ניסיתי להסתגל למצבי החדש,האבא רואה את הילד פעמיים בשבוע, מה שקורה עכשיו כשחשבתי שכבר כמה חודשים אני רגועה והסתגלתי למצב החדש ,פתאום יומיים אני מדוכאת כל-כך ובוכה כמעט כל היום כל מי ששואלת אותי מה שלומך אני מתחילה לבכות,הדלקתי נרות לצדיקים,קראתי תהילים אני קוראת כל יום תהילים ופרקי שירה וזה מרגיע אותי,נמאס לי מהבכי הזה,קשה לי לעצור את הבכי,כנראה שזה בגלל הכל ביחד שהתגעגעתי לבן שלי שבישיבה והגירושים הטריים והגידול לבד של הילדים,והבדידות שלי,אני לא יודעת מה עליי לעשות הרגשתי צורך לכתוב לכם אולי אני ארגע קצת ואקבל תמיכה ועידוד תזכו למצוות ובשורות טובות

 

[רוניתל גיטל]

../images/Emo24.gif אני מאמינה שלבכות זה גם סוג של

שחרור, ואם זה מה שאת צריכה עכשיו - אין לך מה להתנגד להרגשה. האם יש סביבך קהילה תומכת? היכן את בשבתות? מקווה עבורך שהמצב רוח ישתפר ויבואו גם בשורות טובות

.

 

[ורד 558 היחידה]

בס"ד רוניתל גיטל היקרה

תודה שחזרת אליי,נכון שהבכי הוא סוג של שחרור אבל כשזה כל היום זה מדכא מאוד ומתיש מאוד, בערבי שבתות אני מתארחת אצל משפחות מחב"ד אבל בשבת עצמה מאוד קשה לי, הלבד מפחיד אותי ומדכא אותי מאוד מאוד,המשפחה שלי לא גרים לידי ואני לא יכולה לעשות שבת אצלהם משום שהם חילונים הבן הגדול ה' ישמור אותו נמצא בישיבה תודה לאל, אני פשוט לא בנויה להיות לבד ואני גם לא מסוגלת לחשוב על בן זוג בשלב הזה,אני בטראומה מהקודם מקווה שלא ציערתי אותך,יש לך זכות גדולה בזכותך נרגעתי קצת ,ה' יברך אותך ------------- אני מאחלת לכולן בשורות טובות והרבה הרבה מצוות

 

[עובדת בית חולים]

חזקי ואמצי וה' יהיה בעזרך ../images/Emo24.gif

אחותי היקרה השתדלי לקוות לטוב ולהיות בשמחה ובעזרת ה' יהיה טוב אל תפלי ברוחך הקדוש ברוך הוא רואה את כל סבלך ויעזרך בעולם הזה ובעולם הבא

 

[sarav55]

צדיקה יקרה זה לא סוף העולם

בדידות אפשר לנצח תתחילי להתעסק בדברים שאת אוהבת תלכי לשיעורי תורה תמלאי לך את החיים ברוחניות ואז תראי שהשד הוא לא כל כך נורא. צר לי עליך שהתגרשת אבל אם זה קרה כנראה זה מהשמים תזרמי ואל תתקעי ה' יזמין לך את זיווגך במהרה. תדעי לך כשם שיש מצוה להתחתן כך יש מצוה להתגרש בהצלחה

 

[RON LI]

בכי זה סוג של התמכרות.

כשיש על האדם צרה כלשהיא וזה גורם לבכייה. נוצר מצב שגם אחרי שעבר זמן, הבכי לא מפסיק. כי כבר הגוף התרגל שכשיש טיפה רגש הדמעות זורמות. אין מעצור כלשהוא. את צריכה להיות חזקה! אסור לך להפגין חולשה לייד הילדים. במיוחד לא לקטן.. תחזיקי את עצמך. תבכי בתפילה או כשאת קוראת תהילים, אבל לא בחיים השוטפים. גירושים זה דבר קשה, ואין מה לעשות לרוב. החיים ממשיכים ובעז``ה הדמעות ייפסקו.

 

[יערה היחיד]

אני קוראת את הדברים שלך וליבי נחמץ מצער -

מצב ממש לא נעים . אבל אני רוצה להציע לך להסתכל על חצי הכוס המלאה: תודה לאל התברכת ב- 2 ילדים. וזו ברכה גדולה! אני מניחה שלא טוב היה לך במערכת הזוגית - ושוב תודה לאל שהצלחת לצאת ממנה. וגם זה משהו חיובי שאת צריכה לחשוב עליו. כל סיפור הגירושין עדין טרי מאוד ולגיטימי שזה יהיה קשה בהתחלה. וזה לגטימי שאת בוכה. הבכי משחרר! נסי להתייחס לבדידות שאת מצוייה בה כאל משהו זמני. ודבר נוסף אני חושבת שאת עושה מעשה חכם ונבון בכך שאת משתפת ולא עוצרת הכל מבפנים - גם זה משהו חיובי, חשוב ומועיל. אני מאחלת לך חיים טובים ומאושרים.

 

[נ ת נ א ל 5 5 5]

מה שאת מתארת הוא כ"כ טבעי../images/Emo201.gif

מניסיון. יש כמה שלבים בהסתגלות למצב והכל הדרגתי. השלב הראשוני עבר ברוך השם, ובאה רגיעה, ועכשיו את בשלב הבא, גם הוא יעבור בעזרת השם, ככה זה כמו גלים שבאים אל החוף. אל תבהלי, יקח זמן, אין פתרון קסם. היי עם ילדייך שאוהבים אותך ובטוח מעניקים לך אהבה ותמיכה אמיתית. עם אוהבייך ומשפחתך הדואגת, עם חברה טובה, זה עוזר להסתגל. שהשם ימלא כל משאלות ליבך לטובה במהרה.

 

[יפית מן]

ורד יקרה על לך להיות עצובה זה מביא לדכאון,

אמת גרושין זה לא דבר קל אבל כנראה שכלו כל הקיצין, בכי זה חלק מההתמודדות והזמן הוא שמרפא את הכל, גם אנחנו חרדיות ביתי גם כן התגרשה,לפני כ-שנה וחצי והיא עברה את שאת עוברת ככה זה בהתחלה יש את,ההתאבלות להבדיל ומה שעושהומרפא הוא הזמן. כשאת מרגישה עצובה צאי הבית,לכי לשעורי תורהתטילי עם הילד תדאגי להיות עסוקה,וומה שלא עושה השכל,עושה הזמן. זה סוף סוף טרי אבל תהיי,בשמחה,גם אני חסידת חב"ד,מזמינה אותך לבוא אלי לביתי.את יכולה לפנות אלי למסר, ואתן לך פרטים.כל טוב לך,בטוב הנראה והנגלה,וה' ירפא את שברונך בנעימים על תתעצבי ביתי.....

 

[hedvalib]

ורד, ברשותך.....

את מספרת על מצב שהוא טבעי, טבעי להביע רגשות. טבעי להתלבט. טבעי לחפש דרך. אך אני התרשמתי מקריאת ההודעה שלך, שאת מפנה כלפי עצמך בלבד את רגשי הצער שעוטפים אותך עכשיו. יצאת ממערכת שכנראה לא הטיבה עמך, אחרת לא היית מתגרשת, נכון? אז.....על מה הצער והיגון והבכי? על שהיה? והדבר שהכי מפריע לי, אם את עסוקה כל כך בעצמך, ברגשותיך, כיצד את מחזקת את בנך שכל כך זקוק לך? בנך עדיין קטן, לו אין כלים להתמודד עם אמא בוכיה ועצובה. לו אין כלים וידע כיצד לשמח אותך או להעביר ממך את הרגשתך הכל כך עצובה. ורד, היה לך קשה. נאלצת לפרק את המסגרת, יש לך אחריות לבריאות הנפשית והפיזית של בניך. בכית, קורה לכל אחת. הרימי ראש, חפשי תעסוקה שתעזור לך לצאת מהצוקה הן הכלכלית והן הרגשית. ילדיך זקוקים לאמא בריאה, חזקה. תומכת. היי כזאת. מאחלת לך בריאות טובה והצלחה.