בעודינו טרודים / לילית
בעודינו טרודים, עול חיינו ומותינו, בלבוש שחורים, מלטף ביד חשופה, את פצעינו הפעורים. ורק האפרורים- יודעים סוד השלוה, הם אינם מתים, רק גובעים משיעמום- כרסותיהם תופחות בגופותיהם הכחושים, מרוב עונג בחייהם כבמותם. ובמקום שנשמתם כבולה, אין אור והוא אפל כקבר. שם מכרו עקרונותיהם, והם מתים הרי ממילא. פחדנים! עת סגרתם בפני הדלת, ירדתם אל הביבים ומכרתם עצמכם תמורת דמי-כיס, מבלי-משים! השיר הזה נכתיו לפני שנים רבות... היתי צעירה...תמימה וקצת זועפת אתם לא חושבים?
בעודינו טרודים, עול חיינו ומותינו, בלבוש שחורים, מלטף ביד חשופה, את פצעינו הפעורים. ורק האפרורים- יודעים סוד השלוה, הם אינם מתים, רק גובעים משיעמום- כרסותיהם תופחות בגופותיהם הכחושים, מרוב עונג בחייהם כבמותם. ובמקום שנשמתם כבולה, אין אור והוא אפל כקבר. שם מכרו עקרונותיהם, והם מתים הרי ממילא. פחדנים! עת סגרתם בפני הדלת, ירדתם אל הביבים ומכרתם עצמכם תמורת דמי-כיס, מבלי-משים! השיר הזה נכתיו לפני שנים רבות... היתי צעירה...תמימה וקצת זועפת אתם לא חושבים?
) במיוחד אהבתי בשירך : ``ורק האפרורים - יודעים סוד השלוה, הם אינם מתים, רק גוועים...`` תודה לך יקירה ענבל