בעוד חודשיים - לוחמת מן המנין ../images/Emo70.gif
אני לא מאמינה... הזמן כל כך טס לו...
(אמור להיות מטוס...אבל לא נורא). אני זוכרת את הטקס והמסיבת סיום והבגרות האחרונה...כאילו זה היה אתמול... את היום ה1 שלי בחטיבה... את היום ה1 שלי בתיכון... טוב כשחושבים על זה זה לא היה לפני כל כך הרבה זמן, לפני 3 שנים ולפני 6 שנים, אבל במחשבה שניה, 6 שנים מתוך 18 שנה זה יותר מרבע חיים
מפיחד לחשוב על זה ככה... בכל אופן, אני רוצה לשתף אותכם בהתלבטות שיש לי...
אני עוד חודשיים עומדת להתגייס לשורות צבא ההגנה לישראל ולזכות להיות לוחמת מן המנין...כן...כן...ממש לוחמת בפלוגה מעורבת של לוחמים ולוחמות...
בעקרון אני יכולה להגיד לכם שעשיתי דרך ארוכהההההה מאוד כדי להגיע ולהתקבל לתפקיד הזה...זה ההיה מסלול איטי
ומפרך, אבל בסופו של דבר קיבלתי את מה שרציתי בתור מורעלת וחדורת כל כך אידיאולוגיה... וזאת דרכי לתרום למדינה היפיפיה שלנו... עד כאן הכל טוב ויפה
עכשיו מגיע הקטע הקצת מסובך...לא הרבה אמהות ואבות "זכו" (?) לדאוג ימים ולילות לבנותיהן המשרתות בשטחים בתור לוחמות...למען האמת המסלול הזה לבנות פתוח ר´ שנה ככה שבאמת מעט מאוד הורים "זכו" לזה. ההורים שלי מעולם לא חיזקו אותי ברצון שלי ללכת לקרבי ולהיות לוחמת...
וזה גם די ברור לי...כשאני חושבת מה יעבור עליהם בלילות אני ממש...ממש יעבור עליהם אותה הרגשה שיש לאותה אמה או אותה אב שבנו לוחם... עכשיו...ברור לי שאני לא מוותרת על התפקיד הזה
! אבל השאלה היא איך אני יכולה אולי בכל זאת לגרום להם להגיד לי מילה טובה בנושא או משהו...כי ללכת לשם בהרגשה שההורים שלך לא רוצים שתהיה שם זה קצת עושה רע על הלב... מעבר לזה - איך אני יכולה לעזור להם להתמודד יותר טוב עם המצב
אני יודעת שזה לא ממש קשור לפורום הזה...אבל אני סומכת על דעתכם ובמיוחד בגלל שיש פה הרבה אמהות שאולי יוכלו לעזור לי מהשקפת אולם שלהם כהורים. חוצמיזה...לא הייתי פה הרבה זמן...לקחתי לעצמי קצת חופש לניקוי ראש לכמה ימים...זה עוזר...תאמינו לי. שולחת לכם המוןןןןןןןןןןןןן
והרבה
(במיוחד למיכל בר
) ממני ש
מאוד.
אני לא מאמינה... הזמן כל כך טס לו...