בעוד שלושה חודשים אני יוצאת בע"ה לפנסייה...

[ערדושקה]

בעוד שלושה חודשים אני יוצאת בע"ה לפנסייה...

בדיוק בזמן בו כלתי אמורה ללדת את נכדתי שתהיה השביעית במספר מכלל נכדיי..אני מאוד חוששת לצאת לגמלאות אחרי 42 שנים שרק שלוש פעמים יצאתי לחופשות לידה וכמובן חופשים קצרים...אז ביחד עם הבן החלטנו שכאשר כלתי תשוב לעבודה אני יטפל בנכדה...אתמול נודע שהם אמרו לבני האחר שהם תכוונים לשלם סכום כסף שלדעתי שווה לסכום שמשלמים למטפלת..
אני בשום פנים ואופן לא אקח מילדיי כסף..להפך הלוואי והייתי יכולה לתת להם...עד כמה שאני מכירה את כלתי היא בשום פנים ואופן לא תסכים שאטפל בתינוקת ללא פיצוי כספי .....
היא מסוגלת אפילו לוותר ולא לתת לי לטפל בתינוקת...
מה עושים?

 

[מהישנים שסגרו להם]

תיקחי ותחסכי לנכד או משהו, חבל סתם להתעקש.

 

[חייבתלהגיב]

קודם כל, הרעיון שמעליי,

לשים את הכסף כחיסכון לנכדים מעולה בעיניי. אפשרות אחרת, אם חשוב לך לא לקחת כסף, היא לתת דוגמאות של סבתות אחרות שאת מכירה שמטפלות בנכדים בלי תמורה. זה באמת לא מקובל, לדעתי, לשלם לסבתא על טיפול בנכד, גם אם זה נעשה ב"משרה מלאה".

 

[הייתיאביבקיץ]

מקסימה

תשימי בצד, ועוד כמה זמן - תחזירי להם

כשבעתיד ירצו כסף למשהו (מיטה חדשה, למשל) - תקני להם מהכסף הזה.


אבל תסבירי לבנך שאת לא מוכנה שהם ייכנסו לקשיים כלכליים, ולכן אם קשה להם לשלם - שישלמו עכשו פחות, ויחזירו לך עוד כמה שנים.

 

[mykal]

שני ענינים בפוסט הזה,

1)החשש מיציאה לפנסיה--ואני מבינה שזה "עודף" של זמן פנוי.
אז מבקשת להרגיע אותך, יצאתי כמוך אחרי הרבה שנות עבודה,
אני עסוקה בהמון דברים--תחביבים שהתפניתי להם בשמחה.
אני בקבוצת ווטצאפ שכותרתה גימלאיות נופשות ונהנות,
אופציות ליציאה והכרות מחודשת, שומעת הרצאות --נפגשת עם חברות,
ועוזרת הרבה לילדי. אין לי רגע דל,
2)לעולם לא הייתי מוכנה ל"עבוד" אצל ילדי, אם את מקבלת כסף--
זה בכלל לא משנה אם תפקידי אותו לילדים, או אם תהני ממנו בעצמך,
זו מחויבות לעבוד לפי הכללים והצרכים, ולהשאר בסטטוס של אשה עובדת.
לעזור--להחליף מישהו קבוע--זה לגמרי אחרת.
לעבוד אצלם, ובעוד שנה התינוק ילך למעון ואז יולד לילד אחר--
ולא תרצי/תוכלי להיות מטפלת, אזי תואשמי באפליה.
או פתאום הילד גדל וכבד לך לסחוב על הידים--ותבקשי לפרוש,
יאמרו ש"סידרת" אותם.
אני אישית הייתי נמנעת ונזהרת.
בכל מקרה מאחלת לך שנות גימלאות נעימות --

 

[ערדושקה]

תודה על התגובה..

אני אזום שיחה עם כלתי ונגדיר ציפיות....כבר הגדרתי מראש שאטפל בקטנה רק בחודשי החורף לאחר מכן היא תלך למשפחתון...

 

[mykal]

מאחלת לך הצלחה.

אינני יודעת היכן את גרה.
אם הית קרובה לכאן הייתי עוזרת לך ב"נחיתה רכה" לגימלאות.
אני ממש מרגישה שזו מתנה.

 

[ערדושקה]

תודה...

 

[סתם אחת 111]

נקודה למחשבה

לא יודעת מה השיקולים של כלתך, יכול להיות שהסיבה שהיא רוצה לשלם היא כדי ליצור מחוייבות. אם את עושה את זה בהתנדבות אז היא תרגיש לא נעים לכעוס כשתגידי שהיום את לא יכולה כי יש לך חוג או כי את רוצה לנסוע לחופשה.
זה לגיטימי שאישה בגמלאות תרצה לעשות דברים אחרים חוץ מאשר רק לשמור על הנכדה, בעיקר אם היא עושה את זה בהתנדבות, אבל מבחינת הכלה זה עלול ליצור מצב של חוסר פתרון לילדה. לכן ייתכן (שוב, אני לא יודעת, רק מנחשת) שהמטרה של הפיצוי הכספי היא לא לשים אותם במצב שבו הם מנצלים אותך כאשר מונעים ממך את החופש והספונטניות שבאים עם יציאה לגמלאות.

 

[הייתיאביבקיץ]

אולי. אבל זה לא טריק או ניצול. זו הסכמה של שני צדדים.

אני מתרשמת שכותבת ההודעה מבינה בהחלט שהם סומכים עליה. הם יוצאים לעבוד, והם זקוקים למישהו שיהיה שם בכל יום.

אני לא מבינה למה זה נקרא ניצול.
להיפך, כנראה לכלה לא נעים להרגיש שהיא מנצלת ככה את חמותה (חומסת את החופש והספונטניות, כדברייך), ולכן רוצה לוודא שהסבתא תקבל תמורה כמו כל עובדת. ברגע שהיא מקבלת שכר, היא לא מנוצלת. היא עובדת.

 

[סתם אחת 111]

בשום אופן לא טענתי שזה ניצול

או שמישהו חומס משהו. חבל שאת מכניסה מילים לפה שלי.
רק אמרתי שיתכן שהכלה מרגישה לא נעים לדרוש מחמתה מחוייבות כאשר החמה עושה טובה ועוזרת. כשמישהו עוזר לי אני ארגיש לא נעים לבוא אליו בדרישות, זה לא אומר שזה ניצול.

 

[ערדושקה]

כשהודעתי למשפחתי שאני פורשת לגמלאות..

ומן הסתם אחפש עבודה חלקית עלתה האפשרות שהעיתוי טוב שהקטנה לא תצטרך בגיל ממאוד רך ללכת למשפחתון או לויצו...
אני אחות במקצועי...עזרתי בזמנו לבת שלי עם התאומים..כלתי נוכחה לראות ולדעת שאני מטפלת טוב בתנוקות [אחרת לא הייתה מבקשת ממני]
עבורי זהו מעבר קל יותר לחיים ללא עבודה...למרות הכל אהיה כמה שיותר עם כלתי אחרי הלידה אטפל בקטנה ..יש לנו שלושה חודשי חופשת לידה..האמון, הבטחון,יתבסס
וכמו שכתבתי נגדיר ציפיות...מבחינתי אני לוקחת את המשימה כמו עבודה..עם כל מה שמשתמע....

 

[ערדושקה]

חוץ מ"משכורת" כמובן....

 

[3תיתי]

זה י7ותר בעייתי. מה במקרה שאת רוצה להתפטר?

שההורים רוצים לפטר אותך? כשמדובר באדם זר, לא נעים- לא נורא. במקרה כמו שלך, מאד לא נעים.

 

[ערדושקה]

זה לא שמטריד אותי...

קיים דיאלוג פתוח ביננו שאחד מהצדדים לא יהיה שבע רצון נדבר על זה...קחי בחשבון שאנחנו משפחה..עשיתי מלא בייבי סיטר ..ואף מידי פעם לקחתי חופשה בקיץ לעזור כשהגנים סגורים...
&nbsp
ואחזור לדילמה המרכזית שממנה התחלתי לגבי הפיצוי...

 

[mykal]

לגבי הדילמה

בינתיים הדברים לא עלו מולך-ע"י הנוגעים בדבר,
אלא דרך גוף שלישי.
חכי שהם יגיעו אליך עם הענין--ומאחר וכתבת שיש דיאלוג
פתוח ביניכם--זה הזמן לנצל עובדה זו--ותאמר להם--
שאת שמחה לעזור--ואין בכונתך לקבל שכר נעבור הטיפול בתינוק.
וזה לא נוחמלך ולא נעים.
אם הכסף הזה "מיותר" להם, שיחליטו מה הם רוצים לעשות בו.
אם עבור התינוק כחיסכון, אם לקנות משהו לבית--ושיהיה בשמך.
נראה לי ששיח פתוח ורגוע יביא בסופו של דבר--לפתרון שיהיה נוח לשני הצדדים.

 

[גלית ועוד]

"אז ביחד עם הבן החלטנו"?

האם אני מבינה נכון שבשיחה עם הבן שלך בלבד וללא כלתך, את ובנך החלטתם שאת תטפלי בתינוקת? וזאת כדי לפתור את החשש שלך מהיציאה לפנסיה, ולא בגלל שהם הביעו צורך? ובתגובה לכך התקבל המסר העקיף שכלתך הגדירה תנאי העסקה ברורים? אמנם את כותבת אחר כך באחת התגובות שכלתך הציעה לך לטפל בתינוקת אחרי שראתה כמה את טובה עם התינוק של בתך, אבל אלה שני סיפורים שלא מתיישבים יחד (במיוחד לא עם הרעיון שהיא "מסוגלת לוותר ולא לתת לי לטפל בתינוקת"). האם כלתך מרגישה שאת מתערבת יתר על המידה מבלי להתחשב ברצונה? האם הבן שלך ממהר לפתור לך את הבעיות באמצעות משפחתו מבלי להתייעץ עם אשתו? נשמע שאתם בעיצומו של מאבק כוח, שבטח לא התחיל אתמול.

על מנת שלא להחמיר את היחסים עוד יותר עם היציאה הצפויה שלך לפנסיה, כדאי שתמצאי דרכים אחרות להקל על החששות שלך ולהעסיק את עצמך לקראת השינוי המשמעותי הזה בחייך.

 

[ערדושקה]

יקירתי לקחת את זה לכיוונים אחרים לגמרי...תודה..

 

[פרפרי אהבה]

את חוסכת להם מטפלת בזה שאת תטפלי בתינוקת

ולכן רוצים לתת לך את הכסף. אם את לא מרגישה עם זה בנוח הייתי כמו שהציעו לוקחת ופותחת תוכנית חסכון עבורם עם הכסף או אולי מבקשת מהם שיעזרו לך בדרך אחרת- נגיד שהם יארחו או יקנו אוכל מוכן כשאתם מארחים... סתם רעיון כמובן, כל אחד ומה שמתאים לו

 

[אמאשלשון]

קחי את הכסף ופתחי קופת חסכון לילד המטופל אם את באמת לא זקוקה

לכסף.

יום אחד הוא יודה לך כשיהיה לו כסף בצד לטיול של אחרי הצבא או ללימודים או לכל מטרה אחרת


על הויכוח בכלל ולמה כל דבר אפילו ממש טוב כמו זה הופך לבעיה?