הדיווחים המקוטעים שמגיעים מדי יום מהגדה המערבית נבלעים מהר מאוד בשטף החדשות שמתמקדות בגורל החטופים.
הבוקר, לדוגמה, פורסם ב"כאן 11" דיווח פלסטיני על "פורעים יהודים שהציתו בית גידול באזור אבו שבאן ממזרח ליטא בחברון".
על הקירות צוירו באדום כתובות "לא נשכח ולא נסלח – ביבסים" ו"מוות לערבים".
להבות האש לימדו שמדובר בהצתה משמעותית ולא במדורה סמלית.
אירועים מעין אלה מתרחשים בגדה המערבית בשנה האחרונה על בסיס יומיומי כמעט, והם בקושי מעניינים את הישראלים, שאיכשהו מצליחים לא לראות את הקשר בינם לבין שאר נקודות החיכוך עם הפלסטינים.
בסכסוך – כפי שהישראלים מספרים אותו לעצמם תמיד, ובמיוחד מאז שבעה באוקטובר – יש בצד אחד "חיות אדם" (במקרה הטוב. נשמעו גם ביטויים בוטים בהרבה) ובצד השני "קורבנות תמימים וצודקים".
בתודעה של הישראלי הממוצע צירוף המילים "פורעים יהודים" הוא לפיכך אוקסימורון שלא יכול להתקיים במציאות.
אבל הוא מתקיים, והכותרת של מאמר המערכת של "הארץ" הבוקר מסכמת את העניין יפה: "בעזה מאיימים, בגדה מבצעים".
שר הביטחון כ"ץ אפילו הכריז על כך אתמול בפומבי כשאמר כי 40 אלף פלסטינים שפונו בימים האחרונים ממחנות הפליטים בג'נין, טול כרם ונור א-שמס לא יורשו לחזור לבתיהם.
איפה הם יגורו?
איך הם יסתדרו?
איזה לחץ הם יפעילו על מי שיאלצו לארח אותם בשנה הקרובה?
אלה שאלות שלא ממש מעסיקות את רוב הישראלים כרגע.
תושבי מחנות הפליטים שהפכו שוב פליטים מוצאים מחסות זמניים בכפרים ובשולי הערים באזורם.
הם ישנים באלפיהם במקלטים זמניים שמפעילים מתנדבים.
מדובר ברבבות אנשים שאולצו לעזוב את בתיהם בחיפזון בלי לקחת איתם ציוד אלמנטרי. והשבועיים הקרובים צפויים להיות קרים וגשומים.
"קמפיין הנהגת המתנחלים, הדוחף לכיוונים האלה כבר יותר משנה, נשא פרי", מסכם מאמר המערכת של "הארץ" את ההתפתחויות המדאיגות הללו, "המתנחלים הצליחו להפוך את הגדה המערבית לזירת מלחמה לכל דבר".
"מדינת ישראל, כהרגלה, במקום לפתור את בעיות השורש של הסכסוך מוכיחה שהיא מבינה רק כוח ומסוגלת רק לחשיבה לטווח קצר.
23 שנה אחרי מבצע "חומת מגן" ישראל עומדת עדיין מול אותה שוקת שבורה.
מה יולידו הפעלת עוד אלימות, ענישה קולקטיבית, התעללות באוכלוסייה אזרחית ופעולה צבאית בלא פתרון פוליטי, חוץ ממעגל אלימות ודם והוקעת ישראל בעולם?"
הבוקר, לדוגמה, פורסם ב"כאן 11" דיווח פלסטיני על "פורעים יהודים שהציתו בית גידול באזור אבו שבאן ממזרח ליטא בחברון".
על הקירות צוירו באדום כתובות "לא נשכח ולא נסלח – ביבסים" ו"מוות לערבים".
להבות האש לימדו שמדובר בהצתה משמעותית ולא במדורה סמלית.
אירועים מעין אלה מתרחשים בגדה המערבית בשנה האחרונה על בסיס יומיומי כמעט, והם בקושי מעניינים את הישראלים, שאיכשהו מצליחים לא לראות את הקשר בינם לבין שאר נקודות החיכוך עם הפלסטינים.
בסכסוך – כפי שהישראלים מספרים אותו לעצמם תמיד, ובמיוחד מאז שבעה באוקטובר – יש בצד אחד "חיות אדם" (במקרה הטוב. נשמעו גם ביטויים בוטים בהרבה) ובצד השני "קורבנות תמימים וצודקים".
בתודעה של הישראלי הממוצע צירוף המילים "פורעים יהודים" הוא לפיכך אוקסימורון שלא יכול להתקיים במציאות.
אבל הוא מתקיים, והכותרת של מאמר המערכת של "הארץ" הבוקר מסכמת את העניין יפה: "בעזה מאיימים, בגדה מבצעים".
שר הביטחון כ"ץ אפילו הכריז על כך אתמול בפומבי כשאמר כי 40 אלף פלסטינים שפונו בימים האחרונים ממחנות הפליטים בג'נין, טול כרם ונור א-שמס לא יורשו לחזור לבתיהם.
איפה הם יגורו?
איך הם יסתדרו?
איזה לחץ הם יפעילו על מי שיאלצו לארח אותם בשנה הקרובה?
אלה שאלות שלא ממש מעסיקות את רוב הישראלים כרגע.
תושבי מחנות הפליטים שהפכו שוב פליטים מוצאים מחסות זמניים בכפרים ובשולי הערים באזורם.
הם ישנים באלפיהם במקלטים זמניים שמפעילים מתנדבים.
מדובר ברבבות אנשים שאולצו לעזוב את בתיהם בחיפזון בלי לקחת איתם ציוד אלמנטרי. והשבועיים הקרובים צפויים להיות קרים וגשומים.
"קמפיין הנהגת המתנחלים, הדוחף לכיוונים האלה כבר יותר משנה, נשא פרי", מסכם מאמר המערכת של "הארץ" את ההתפתחויות המדאיגות הללו, "המתנחלים הצליחו להפוך את הגדה המערבית לזירת מלחמה לכל דבר".
"מדינת ישראל, כהרגלה, במקום לפתור את בעיות השורש של הסכסוך מוכיחה שהיא מבינה רק כוח ומסוגלת רק לחשיבה לטווח קצר.
23 שנה אחרי מבצע "חומת מגן" ישראל עומדת עדיין מול אותה שוקת שבורה.
מה יולידו הפעלת עוד אלימות, ענישה קולקטיבית, התעללות באוכלוסייה אזרחית ופעולה צבאית בלא פתרון פוליטי, חוץ ממעגל אלימות ודם והוקעת ישראל בעולם?"